בנות, אני רוצה שכל אלו שקוראות את הספור יגיבו , אפילו אם זה רק אפ , אני רוצה לראות כמה בנות קוראות את הספור (היפייפה) שלי ... בתודה , עפריקוש :))
פרק י'
אללה טיול שנתי !!!
דור עמד שם עם חיוך וכשראה אותי - החיוך ירד . "מה אתה עושה פה ?" קם רון בתחתונים וגופייה . "שילחי לי תחתונים וגופיות כאן כולם כבר כמו חיות ..." זימזם דור . "מה אתה עושה פה ?" שאלתי גם . "רק חיפשתי אותך .." אמר מבואס . "עכשיו תלך בבקשה , אני לא זוכרת שסלחתי לך !" התרגזתי וסגרתי את הדלת אבל דור עצר אותה עם היד וצעק בכל הכוח:"התקבלת!" עזבתי את הדלת ושתיקה לא נוחה עברה בין כל החדר . רק דניאל התאושש ראשון :"לאן?" "היא תגיד לכם ... אני הולך מפה" אמר והלך . "אני לא רוצה , תגיד להם !" צעקתי לעברו והוא רק הרים את ידו ונופף לשלום , אפילו לא הסתובב . "דיר באלק !" צעק אחריי רון . "אז לאן יפייפיה ?" שאל דניאל ורון זרק עליו כרית . "סליחה באמת ששאלתי ..." אמר בקולות עצובים . "סליחה שתשתוק !" אמר רון בקול תוקפני . "הוא צילם אותי בנשף , ורצה להעביר את זה לסוכנות דוגמנות ..." אמרתי ושתקתי . "נו אז ? את יפייפיה , מה הבעיה ?" שאל דניאל ועוד כרית נורתה לעברו מצד רון ושאגה של רון גם היא :"אהההה !! אני משתגע ! איזה כשיל ! איזה דפוק ! היא לא רוצה !! אתה לא מבין ?!" . צחקתי . "אוקי , אני אטפל בזה " אמר רון ולגם מהקפה שהיה עוד מלפני שעתיים . "פיכס.. קר.." אמר וירק לכוס . דניאל צחק ואמר: "זה מלפני שעתיים דפוק .." ורון זרק עליו שמיכה . "טוב , זה לא יחזור אלייך !" אמר דניאל והחזיק חזק בשמיכה . "יו !! שני תינוקות !!" הרבצתי לעצמי במצח כתנועת אוף . "אתה קולט שמחר ב-06:00 אנחנו יוצאים באוטובוס לטיול השנתי ?" העברתי נושא . "למה את מדברת רק אליו ?" שאל דניאל . "אוף , אין לי כוח לשניכם , לך אתה תתלבש כבר , אתה צא מהמיטה , אני מחכה לארוחת צהריים בחדר אוכל תפגשו אותי שם בשולחן גדול , זוז !!" פקדתי בצחוק . "כן , המפקדת !" אמר דניאל והצדיע לאומת רון שלקח אותי והדביק על שפתיי נשיקה רטובה ואמר :"נבוא" . "אוו..." לחש דניאל . זהו היה תורי לקחת בובה שטולי הביאה לדניאל לפני יומיים וזרקתי בעצבנות על דניאל "שתוק !!!" שאגתי ויצאתי מהחדר מבסוטית .
ישבתי בשולחן ארוך עם טולי , בר , קורל , שון ועידו . ראיתי את שני המז'נונים מתקרבים ודניאל נתן כאפה לגב של של רון והם עצרו ורון הרים את אצבעו והניף אותה בתנועת: "אסור !" והם המשיכו ללכת למזנון לקחת אוכל . "חיכיתי לכם !" אמרתי ועשיתי לרון סימן לשבת לידי .
בבוקר של הטיול השנתי:
ישבתי באוטובוס , ליד בר שישנה (כמו בכל נסיעה לטיולים שנתיים) שמלפני קורל ושרון מרכלות ומאחורי רון ודניאל מתווכחים :"אבל אם אני אשמע מהאוזנייה הזאת זה יהיה קרוב אלי !" אמר רון . "אבל בה שומעים יותר טוב!" ענה דניאל . בין המושבים האחוריים נשמעו צעקות נערים ושירת טיולים מעצבנת . "אולי תשתקו ?!" משהו צעק . "כן , באמת !" אמר עוד משהו . ומשהו מה"שרים" פתח את פיו וצעק: "לא , כי... לדוד משה הייתה פרה , איה איה או !!!". החלטתי להוציא דף ולצייר . מיד הרגשתי בחילה וכאב ראש אז החזרתי את הדפים והעטים לתוך התיק . בר ישנה ובצדק . איזה 4 שעות נסיעה , רק עצירה אחת , לפיפי ... "יקירתי..." שמעתי מאחורי . "כן ?" קמתי מהכיסא ופניתי לרון . "אולי את רוצה להתחלף עם דניאל , רבנו ואין לי כוח איתו , הוא לקח את האמ פי .." אמר אבל השתקתי אותו . "אתה מדבר יותר מידי ... דניאל , אוף לישון ליד בר ובינתיים , אני אשב פה ליד רון !" חייכתי . "או.קיי" אמר דניאל וקם באי חשק . "היי מאמי" התיישבתי ליד רון ונשקתי לו על שפתיו . "עכישו יהיה לי יותר קל להירדם , הא גלי ?" חצי שאל חצי אמר . "נכון ..." אמרתי . אז הוא רצה שאני יהיה איתו בשביל שהוא להירדם ? "אבל לא לפני שאני ירדים אותך ..." נשק על שפתיי ונפלתי בנוחיות על רגליו נירדמתי .
{{{{תפעילו את השיר: http://www.youtube.com/watch?v=9ibX3TejlZE&feature=related זה חשוב}}}}
"הפסקת פיפי !!!" צעק איציק לתוך המקרופון של האוטובוס והעיר אותי ואת כל שאר האוטובוס . יצאתי במהרה מהאוטובוס כמו כולם בלי התיק שלי . יצאתי מהשירותים . אף אחד כבר לא היה . הלכתי ואבדתי את הדרך במהרה . איפה אני ??? שאלתי את עצמי . לבסוף הגעתי לחניה שליד המסעדה שם חנה האוטובוס . איפה הוא?? שכחו אותי !!! ישבתי ולא ידעתי מה לעשות . התיק בכלל לא איתי . בטוח רון ישים לב שאני לא על האוטובוס והם יחזרו , אבל מתי ? HELP !!! דמעות עלו בעיני . אוף ! למה הייתי צריכה פיפי בכלל ?!! הלכתי למסעדה . "אמ... אולי אפשר להתקשר ממכם? , האוטובוס שכח אותי פה ..." שאלתי את המוכר הצעיר . "בטח מתוקה ..." אמר ונתן לי את השפורפורת . התקשרתי לאיציק . "אנחנו נחזור מיד , חשבתי שרון עובד עליי..." אמר איציק . "כמה זמן ?" שאלתי . "חצי שעה ..." ענה . "מה??! מה אני יעשה פה ?" הסתכלתי על המוכר שהסתכל עליי בנחמה . "תחכי , אין מה לעשות ..." אמר . ניתקתי . "תודה ..." אמרתי . "מה שמך ?" שאל המוכר הצעיר . היה לו שיער שחור וקוצים ועיניו הכחולות הסתכלו עליי במבט נדלק . הרגשתי נחמד . "גלי , ואתה? בן כמה אתה ?" הפצצתי בשאלות . "ואוו..." הרגיע . " הראל , 17 וחצי רווק..." חייך . "אני לא ..." קרצתי . "אני יכול לכתוב לך משהו על היד ?" שאל . "טוב.." הושטתי את ידי . הוא כתב מספר טלפון ואת שמו ושם משפחתו על ידי . "מה אם חבר שלי ירא את זה ?" שאלתי אותו כאילו הוא לא יודעת מה . "אמ.. תגידי שזה מישהו שאמר שאם את צריכה עזרה או שאת פנויה שאת תתקשרי אליו ..." צחקנו . "טוב, מסכימה , חוץ מהחלק השני" הרמתי גבה . "תגיד ," החלפתי נושא "מה?" שאל . "איפה אנחנו ?" שאלתי . "אה.. אנחנו קרובים לבאר שבע..." יצא מהדלפק . "מאיפה את ?" שאל . "אני... מחיפה" גימגמתי . הוא התקרב אליי . "הראל , הנה האוטובוס , דווקא בא מהר , אני אתקשר , למרות שאנחנו רחוקים" אמרתי ונשקתי לעברו רק בישביל הדעוין . נכנסתי לאוטובוס ופילחתי את דרכי לרון . "הנה את ! דאגתי אחושרמוטה !" התנפל עליי רון . "שש... איך אתה מדבר ?" פקחתי את עיני עליו . "טוב , סליחה .." גילגל את עיניו ועיניו עצרו על ידי הכתובה . "מי זה ?" שאל והסתכל לתוך עיני . תירצתי את אותו תרוץ שהראל אמר לי להגיד . אני זוכרת את המגע החם של ידו כשהחזיק בי בשביל לכתוב את המספר . מיד נשכבתי על רגליו של רון שנית ונירדמתי במהרה .
נישכבתי בתוך האוהל של רון , דניאל ואני . כולנו ישנו . נירדמתי . בכי חרישי העיר אותי בשתיים בלילה . פניתי לראות אם זה רון . לא , זה דניאל . "מה קרה דני ?" שאלתי בלחש . "אני ..." גימגם . "מה?" שאלתי ברחמים . "אני מתגעגע ל..." שוב גימגם מהבכי . בחלטתי לעזור לו . "לטולי ?" "לא , להורים" אמר חרש . "באמת , מה קרה? למה אתה בפנימיה ? למה הצטרפת לפני שנתיים ?" הוא בעצם היחיד שבין חברי שאני לא יודעת למה הוא הצטרף . "בואי ," לחש והרים את ראשו . "אני יספר לך " הסתכל לתוך עיני . גילגלתי את רון לצד שלי והעברתי את השק שינה ליד דניאל והוספתי :"כולי אוזן" .
המשך בקרווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווב
נשיקות חמות (טץץץ..),
עפריקוש .
(יצאתי לחופש!!!!!
)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
