פרק י"ב (נעבור למספרים סבב?)
פרק 12
מטיילים לשוק ולים באילת
התכרבלתי בשמיכה . אח... מלון . דניאל ישן במיטה לידי כשידו נופלת מהמיטה . בר לא הייתה במיטה . קורל ישנה בתנוחת אובר . משהו היה במקלחת . קמתי מהמיטה ודפקתי על דלת השירותים :"ואוו, זאת בר ?" שאלתי . "כן.." ענה קול מתוך החדר . הבטתי על ידי המצוירת במספר טלפון . היא עוד נשארה אך מטושטשת מהמקלחת של אתמול . אומנם זה היה ביום הראשון אבל לא התקלחתי מאז (חוץ מאתמול) . לקחתי את הפלאפון שלי והכנסתי את מספרו: 052-1234567 - הראל כהן . יצאתי למרפסת כשהפאלפון בידי . החלטתי לא לעשות מהעניין של רון ספור . הסתכלתי בשעון: "שמונה וחמישה.." לחשתי בעייפות . "שיט ! שיט !" הכתי את עצמי על המצח . "דניאל , בר , קורל !!!" צעקתי לתוך החדר . "מה?.." מילמל דניאל . "שמונה וחצי צריך להיות בחדר אוכל , הולכים לים ולפני זה לשוק ! נו , קומו !" טילטלתי את קורל . "בסדר , אנחנו קמים ..." מילמלה בעייפות . "אני כבר קמתי , בשבע ..." יצאה בר מהשירותים . לקחתי את בגדיי והתלבשתי (בשירותים) עשיתי את צרכיי וארזתי תיק קטן של ג'אנקספורט בצבע חום עם ריבועים בתכלת ולבן גם קצת . לבשתי את בגד הים החדש שלי מתחת לבגדים ולבשתי מכנס טרנינג קצר בצבע חום וחולצה מתנפנפת וקשירה לה מאחורי העורף בצבע תכלת . קורל קמה והתלבשה גם היא . לאומת דניאל היפיוף שהואיל בטובו לקום רק בשעה 08:20 אבל למרבה הפלא התארגן מהר . כל אחד עם תיק על הגב יצאנו לעבר חדר האוכל בשעה 08:30 .
"סליחה על האיחור" פתחה קורל . "לא נורא , קחו אוכל ותתישבו לתדרוך !" אמר איציק . כל הנערים והנערות ישבו כבר עם צלחת גדושה של אוכל . לקחתי לי כערת קורנפלקס שוקולדי עם הרבה חלב ובגלל שכל אחד היה צריך להכין לו שתי סנדוויצ'ים ולקחת או תפוח או תפוז הכנתי לי אחד עם קוטג' ואחד עם שוקולד ולקחתי גם תפוז . "אף אחד לא לאכול !" פקד איציק והוסיף במהרה "עכשיו אני רוצה לדבר !" . ישבתי ליד דניאל וליד בר כשמאוחרי ישב רון וניסה לקחת את תשומת ליבי בנגיעות על הגב . התעלמתי . "עכשיו , אחרי שתוכלו , נצא לדרך לכיוון הים ובדרך תעצרו ותקנו מה שאתם רוצים בשוק , כשתגמרו נוכל להתפנק לנו על חוף יפייפה באילת " סיפר איציק והוסיף "מחר נסע חזרה לפנימייה בשעה 10:00 בדיוק , המאחרים ישארו פה , חבל . יאללה , לאכול ונזוז , יש לנו יום ארוך בייחוד ההפתעה בערב !" "הפתעה ?!" צעקו כולם . "תוכלו , תוכלו ..." צחק איציק . כולם הסתערו על השולחנות האוכל והתחילו לאכול במהרה . אם אתם שואלים: רון הקיש על גבך כל הזמן ? והתעלמת ? . כן , התעלמתי , מין כוח כזה שאני מציעה לכולם לרכוש אותו , הוא טמון אצל כולם . רון מיהר להתיישב לידי . קמתי מהמקום וכבשתי מקום בין קורל לבר . "גלי..." ילל רון . "אי הייט יו..." עשיתי תנועות עם השפתיים . ממש , ריד מי ליפסטיק ! יא בייבי ! חה.
שותטי באילת (הנראת) גדולה . "הגענו לשוק !" צעק איציק מקדימה . יש.. חשבתי . "מה אתה מתכנן לקנות ?" שאלתי בנימרצות את דניאל . "חוטיני שחור וחוטיני אדום לטולי , מה נירא לך ?" ענה דניאל . צחקתי . דניאל פנה לדוכן לבנים לנשים הראשון שראה וקנה לטולי את מבוקשו . אני קניתי לי חזיה לבנה ממש לא יקרה . בר קנתה לעידו בוקסר חמוד ולעצמה חזיה מגניבה וזולה . קורל דווקא עברה מהר את דוכן הלבנים . "למי אני כבר יקנה ?" שאלתי את בר . "נו .. לאחד הבנים שכבר תפגשי ... זה תמיד עוזר ..." ענתה . הקשבתי לה וקניתי שרשרת עם שן (נו ... כזאת ארוכה וניראת כמו שופר...) וכמה חרוזי עץ . לי קניתי צמיד רגל וטבעת . אחרי זה עברתי דוכן דוכן לראות אם יש לקים מגניבים לחופש . באחד הדוכנים היו המון דברים בזול אבל אחלה של דברים . קניתי 4 לקים - אחד בצבע שחור , אחד אדום , אחד בסגול ואחד שקוף עם כוכבים בתוכו . קניתי גם סומק יפה . קניתי לי גם פיג'מה לבנה עם ורוד וחום .
כולנו היינו עמוסים בשקיות , בייחוד אני . מרחוק ראינו את הים מתקרב אלינו וגליו שוחפים את השוחים אליו .
פרסתי מגבת ונשכבתי עלייה להיתייבש . בר באה גם היא ועשתה כמוני .
"ברר.. איזה קור בתוך המים ..." רעדתי . התחלנו לדבר על בנים וניסיתי להימנע לדבר על רון ודור . ספרתי לה על הראל .
"יפיוף ?" שאלה .
"שזוף ..." חרזתי חרוז והוספתי "יש לי את המס' טלפון שלו !" חייכתי .
"אז תתקשרי אליו , יא גנובה !" צווחה עלי בר .
"טוב, טוב ..." גילגלתי את העיניים ולקחתי לידי את הפלאפון שלי .
"בטוח להתקשר ?" שאלתי חוששת .
"בטוח , בטוח !" דחפה אותי . הראל כהן ... הראל כהן ... הנה . לחצתי "להתקשר" .
"הלו ?" ענה הראל מהצד השני .
"היי , זאת גלי , שהאוטובוס שכח אותה ..." הזכרתי לו .
"אה, היי , מה נשמע?" שאל .
"אני נחמד , משתזפת , ואתה ?"
"סבבה לגמרי , אז , שחכו אותך עוד פעם ?" צחק ציחקוקים קלים .
"לא , השאירו אותי לבד בלי חבר ..." אמרתי בחושניות .
"האה ... "
"נו .. אז , אני יודעת שאנחנו רחוקים אבל..." לא סיימתי את המשפט והוא עצר בעדי .
"היי , את בפנימייה , נכון ?" שאל .
"כן , מה זה קשור ?" שאלתי מופתעת .
"איזו ?" שאל שנית .
"'הדרך להצלחה' , למה?"
"יו ! יו ! את לא מאמינה !" הוא היה נשמע שמח .
"מה?" שאלתי .
בבי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
