פרק 21
התלבטויות מעצבנות
"איכס , זאת האכסניה הכי מגעילה שראיתי מאז שאני חיה !" הוגעלה בר .
דניאל , טולי , שון , קורל , בר , עידו , הראל , הנס , טלי ואני התכנסנו בחדר אחד .
"למה אנחנו כל כך הרבה בחדר אחד ?" שאלתי את הראל כאשר שנינו ניסינו להירדם על מיטת יחיד .
"לא יודע," נע הראל באי נוחות והוסיף "אני מקווה שנצא מפה כמה שיותר מהר"
"לא נירא לי..." פיניתי לו קצת מקום ונדחסתי לקיר .
"את חושבת שנשאר משהו מהפנימייה ?" הסתכל אליי ועיניו הכחולות היפות הביטו בי ברחמים . הוא ידע שזה הבית שלי , לעומתו .
"אני מקווה שנשאר..." עניתי בהרהור והוספתי למשפטי עוד משפט "יש שמה את כל שאר הדברים שלא לקחתי איתי ..."
"דניאל ?" שאלה טולי בלחש כאשר גם הם ניסו להתחלק במיטת יחיד .
"כן ?" שאל והפנה אליה את מבטו .
"אתה אוהב אותי ?" שאלה וסירקה את שיערה בין אצבעותיה .
"בטח" ענה לה .
"תגיד את זה , בבקשה , זה יעזור לי להתמודד" חייכה אליו בנעימות .
"אני אוהב אותך" ענה בלי לחשוב פעמיים .
"גם אני אותך" לחשה ונשקה את צווארו .
"גם את מה ?"
"אוהבת אותך"
"עידו , אני חייבת לדבר איתך , זה בעניין שנינו" נגשה בר אל עידו אחרי שהסתובבה בין כולם בחדר בחיפזון .
"מה מתוקה שלי ?" שאל וקם אליה .
"אמ..." גמגמה .
"מה חמודה שלי ?" שאל שנית והסבלנות שלו עוד רגע מתפקעת .
"אני אוהבת אותך" פלטה .
"גם אני אוהב אותך" ענה ברגש ונישק אותה .
הנשיקה המשיכה והמשיכה . כאשר שפתותיהם התנתקו חיוכה של בר התנוסס על פניה .
"מתי נצא מפה כבר ?!" התרגזה טלי .
"דיי , בשביל מה את כועסת ?" הרגיעה אותה הנס .
"אולי עדיף שנלך לישון" צעקה קורל מהצד השני .
"אולי זה רק חלום ..." הוסיפה בלחש .
כיבו את האור .
החזקתי את גופו של הראל חזק וניסיתי להירדם .
"איפה שחר ?" נשמעה לחישה של טולי מהצד השני .
"דיי , אל תבכי !" שוב דניאל הפגין אדישות לעניין . טולי לא אמרה מילה היא רק הרטיבה עם דמעותיה את גופו השרירי של דניאל .
"משהו נרדם ?" שאלה טלי מכיוון כלשהו .
"לא" בקעו קולות מכל הצדדים של החדר הקטן .
"אפשר להדליק את האור ?" שאלה שנית .
"לא!!!" צעקו עלייה .
"אוקי , אוקי ..." הרגיעה .
לבסוף כולם נרדמו .
דפיקות בדלת העירו את כל הישנים בחדר ב-8 וחצי בבקר.
"מי שם ?" שאלתי .
"המנהלת !" צווחה המנהלת הצולעת .
"כנסי" קם הראל מהמיטה והכניס אותה לחדר הישנים .
"קודם כל," התחילה לדבר "אני מצטערת שאתם צריכים להיות 10 בחדר ..." גיחכה .
"נו...?" זירז אותה דניאל . עובר עליו משהו , אני בטוחה .
"בגלל שאין לכם ממש מה לעשות ... כל אחד יקבל שיחת טלפון אחת מאיתנו בלי תשלום וינסה לסדר לו מקום ללון מכספו ומדמי הכיס מהפנימייה" הסבירה .
"אבל אין לנו עכשיו ממש כסף " צחקקה בר . לא מזמן היא עוד הספיקה לקנות זוג נעליים ו-3 גופיות קיציות .
"זהו , שאנחנו נותנים לכם קצת כסף לכל אחד ..." הוציאה המנהלת מתיקה 10 מעטפות שמנות .
"החיים היפים !!!" צעקה בר וקפצה .
"תיזהרי , יש פה כאלו שישנים על הרצפה !" צחק הנס .
"כמה כסף יש בכל אחד?" שאלתי מחייכת .
"1000 ₪ בערך ..." הרהרה המנהלת .
"לא מאמינה ! אבל רגע , מה זה בערך ?" שאלה בר בעודה קופצת על יד הנס .
"בדיוק !" פסקה המנהלת ויצאה מהחדר .
"רגע !" צעק הראל ושאל "אבל מי ייקח אותנו לשם ?"
"אל תדאגו בקשר לזה ..." הנידה המנהלת בראשה ויצאה . הלכתי אחריה .
"סליחה ?" פניתי למנהלת .
"סולחת" צחקה .
"איפה רון ?" שאלתי והתעלמתי ממה שאמרה .
"רון ?" שאלה .
"כן , רון" לחצתי .
"הוא אצל משפחה חדשה שמטפלת בו עם עזרה של פסיכיאטר" ענתה לי המנהלת והלכה .
"תודה" צעקתי מאחוריה . נכנסתי לחדר . כל אחד התעסק עם המעטפה שלו וממש הריח את הכסף .
"טוב בואו נדבר ונראה מה התוכניות של כל אחד ..." הצעתי .
"אוקי , שבו" הסכימה איתי קורל .
"אני וטולי כנירא נלך לסבתא שלנו , דניאל ? הראל ? רוצים להצטרף ?" שאלתי .
"אני דווקא חשבתי לטוס לטורקיה עם דניאל , יש לנו מספיק כסף ביחד ..." הציעה דניאל .
"אני בעד" אמר דניאל וחייך .
"הראל?" אולי יש סיכוי שמשהו יבוא איתי .
"חשבתי לנסוע למשפחה שלי ..." אמר ושפשף את רגליו אחת בשנייה בתנועות ביישניות .
"אז מי רוצה לבוא איתי ? יהיה כיף !" ניסיתי לגייס איתי משהו .
"אני אשמח , איפה היא גרה ?" שאלה אותי בר .
"חשבתי אולי נלך ביחד לאיזשהו מקום , אולי חו"ל ..." לחש לה עידו .
"טוב , אני ויתרתי !" פסקתי וחיכיתי שלמשהו יהיה רעיון טוב .
"רוצה לבוא איתי ?" שאל אותי הראל .
"לא יודעת ..." עניתי וקברתי את ראשי בין כפות ידי .
"אני וקורל החלטנו לטוס ביחד לפריז , משהו רוצה לבוא איתנו ?" הציע שון . סוף- סוף היא מגשימה את החלום שלה . הסתכלתי על הראל . הוא הסתכל עליי .
"אף פעם לא טסתי ופריז זאת אחלה התחלה !" שמחתי .
"שם נחגוג לך את היומולדת !" הציע טולי .
"אבל הוא מחר ..." מלמלתי .
"מחר ?!?" הראל קפץ .
"אמ... כן" הסמקתי .
"אז נטוס לפריז ?" שאל . הרגשתי שהחיים טובים מידי עכשיו אבל לא אמרתי . ידעתי שמשהו לא טוב יקרה ואני מעדיפה לנסוע לסבתא .
"אני עדיין מעדיפה לנסוע לסבתא" שילבתי ידיים .
"איזו מעצבנת..." מלמלה בר .
"למה לאן את נוסעת ?" שאלתי .
"אני רוצה לטוס לחו"ל !" התעצבנה בר .
"טוב , זה גורר לכל מיני מקומות ..." הרגיע הנס .
"הנס וטלי , לאן אתם נוסעים ?"
"גרמניה " הכריז הנס .
"יפה לכם" העירה בר .
"טוב דיי !" צווחה טלי .
"תפסיקי , כל היום את צווחת !" צעקתי עלייה .
"לא , למה לך היו מערכות יחסים עם כל הבנים בשכבה !" כעסה טלי .
"מה קשור ?!" הצטרפה בר אליי .
"די !!!" צעק הראל ויצא מהחדר . אני ובר יצאנו אחריו .
"אז מה אנחנו מחליטים ?" שאלתי אותו .
"אופס , ניראה לי שאני קצת כמו גלגל חמישי ..." מלמלה בר ונכנסה חזרה לחדר .
"לי יש משפחה שלא ראיתי אותה הרבה זמן אז אני לא יודע מה להחליט ..." התיישב הראל.
"גם לי יש , סבתא ..." אמרתי וגם התיישבתי .
"ומה עם האפשרות של פריז ?" שאל .
"ניראה לי שאנחנו רק מציקים לקורל ושון ..." עניתי .
"ולטוס עם אחות שלך לטורקיה ?"
"לא ניראה לי ..."
"אולי בר תרצה לבוא איתך ..."
"ראית כבר , היא נוסעת עם עידו"
"אז מה את מתכוונת לעשות ? לנסוע לבד ?"
"לא יודעת ..."
"טוב , אני מוכן לנסוע איתך ..."
"יש !! תודה מתוק שלי" נישקתי אותו .
"אבל איפה היא גרה ?" שאל ושילב ידיים .
"אמ... בקיבוץ ראש הנקרה ..." אמרתי .
"אז מגניב , אני אוהב קיבוצים " אמר ונכנס לחדר . נכנסתי אחריו .
"אני והראל נוסעים לנופש נחמד בראש הנקרה" הכרזתי .
"מה איתכם ?" שאל הראל .
"אנחנו באים איתכם" אמר דניאל אלינו .
"החלטנו שזה לא כיף טורקיה ..." אמרה טולי וקמה אלינו וחיבקה אותי .
"אנחנו נוסעים לפריז" אמרה קורל והוסיפה "לבד !"
"אנחנו לגרמניה , למשפחה של הנס ..." נישקה טלי את הנס בלחי .
"3 , 4 ו... אנחנו לספרד !" אמרו בר ועידו ביחד .
"אז מסודרים ?" שאלתי .
"כן" ענו כולם .
"אחרון ביצה סרוחה !" הכרזתי ורצנו כולנו לכיוון חדר בו המנהלת הייתה כדי להתקשר ולסדר לנו את החופשה .
"סבתא ?" שאלתי בטלפון .
"כן מתוקה, מחר יומולדת !"
"אני , טולי , חבר שלה וחבר שלי באים ללון אצלך עד סוף חופשת הקיץ , בסדר ?" שאלתי מהוססת .
"בסדר גמור ! מתי אתם באים ?"
"מחר בצהריים , בעזרת השם" אמרתי וניתקתי .
"מסודר?" שאלה טולי .
"כן" עניתי .
"איפה המנהלת ?"
"שם" אמר הראל .
"המנהלת ?" הלכתי אליה .
"מה ?" שאלה .
"אין לנו בגדים ..." אמרתי .
"עכשיו יהיה" אמרה ונתנה לי 10 תלושי קנייה ברשתות בגדים והוסיפה "תתחלקי עם אלו שאת נוסעת"
"אני לא מאמינה !" עניתי לה ורצתי לחברים . למה החיים כאלו יפים ? אני מרגישה שמשהו לא טוב יקרה ...
"תראו !" שמחתי והגשתי להם את התלושים .
"החיים הטובים !" צעקה טולי .
ברגע זה נשמעה ירייה והיא פגעה בי .
עוד שמעתי "לא !!!" של קולות הסובבים אותי .
"מי זה ? מי עשה זאת ?" שאלתי בלחש .
"ר... רון" גמגמה .
תהנו :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
אוף !
