My Blog

בנות, אני רוצה שכל אלו שקוראות את הספור יגיבו , אפילו אם זה רק אפ , אני רוצה לראות כמה בנות קוראות את הספור (היפייפה) שלי ... בתודה , עפריקוש :))

פרק י'

אללה טיול שנתי !!!

דור עמד שם עם חיוך וכשראה אותי - החיוך ירד . "מה אתה עושה פה ?" קם רון בתחתונים וגופייה . "שילחי לי תחתונים וגופיות כאן כולם כבר כמו חיות ..." זימזם דור . "מה אתה עושה פה ?" שאלתי גם . "רק חיפשתי אותך .." אמר מבואס . "עכשיו תלך בבקשה , אני לא זוכרת שסלחתי לך !" התרגזתי וסגרתי את הדלת אבל דור עצר אותה עם היד וצעק בכל הכוח:"התקבלת!" עזבתי את הדלת ושתיקה לא נוחה עברה בין כל החדר . רק דניאל התאושש ראשון :"לאן?" "היא תגיד לכם ... אני הולך מפה" אמר והלך . "אני לא רוצה , תגיד להם !" צעקתי לעברו והוא רק הרים את ידו ונופף לשלום , אפילו לא הסתובב .  "דיר באלק !" צעק אחריי רון . "אז לאן יפייפיה ?" שאל דניאל ורון זרק עליו כרית . "סליחה באמת ששאלתי ..." אמר בקולות עצובים . "סליחה שתשתוק !" אמר רון בקול תוקפני . "הוא צילם אותי בנשף , ורצה להעביר את זה לסוכנות דוגמנות ..." אמרתי ושתקתי . "נו אז ? את יפייפיה , מה הבעיה ?" שאל דניאל ועוד כרית נורתה לעברו מצד רון ושאגה של רון גם היא :"אהההה !! אני משתגע ! איזה כשיל ! איזה דפוק ! היא לא רוצה !! אתה לא מבין ?!" . צחקתי . "אוקי , אני אטפל בזה " אמר רון ולגם מהקפה שהיה עוד מלפני שעתיים . "פיכס.. קר.." אמר וירק לכוס . דניאל צחק ואמר: "זה מלפני שעתיים דפוק .." ורון זרק עליו שמיכה . "טוב , זה לא יחזור אלייך !" אמר דניאל והחזיק חזק בשמיכה . "יו !! שני תינוקות !!" הרבצתי לעצמי במצח כתנועת אוף . "אתה קולט שמחר ב-06:00 אנחנו יוצאים באוטובוס לטיול השנתי ?" העברתי נושא . "למה את מדברת רק אליו ?" שאל דניאל . "אוף , אין לי כוח לשניכם , לך אתה תתלבש כבר , אתה צא מהמיטה , אני מחכה לארוחת צהריים בחדר אוכל תפגשו אותי שם בשולחן גדול , זוז !!" פקדתי בצחוק . "כן , המפקדת !" אמר דניאל והצדיע לאומת רון שלקח אותי והדביק על שפתיי נשיקה רטובה ואמר :"נבוא" . "אוו..." לחש דניאל . זהו היה תורי לקחת בובה שטולי הביאה לדניאל לפני יומיים וזרקתי בעצבנות על דניאל "שתוק !!!" שאגתי ויצאתי מהחדר מבסוטית .

ישבתי בשולחן ארוך עם טולי , בר , קורל , שון ועידו . ראיתי את שני המז'נונים מתקרבים ודניאל נתן כאפה לגב של של רון והם עצרו ורון הרים את אצבעו והניף אותה בתנועת: "אסור !" והם המשיכו ללכת למזנון לקחת אוכל . "חיכיתי לכם !" אמרתי ועשיתי לרון סימן לשבת לידי .

בבוקר של הטיול השנתי:

ישבתי באוטובוס , ליד בר שישנה (כמו בכל נסיעה לטיולים שנתיים) שמלפני קורל ושרון מרכלות ומאחורי רון ודניאל מתווכחים :"אבל אם אני אשמע מהאוזנייה הזאת זה יהיה קרוב אלי !" אמר רון . "אבל בה שומעים יותר טוב!" ענה דניאל . בין המושבים האחוריים נשמעו צעקות נערים ושירת טיולים מעצבנת . "אולי תשתקו ?!" משהו צעק . "כן , באמת !" אמר עוד משהו . ומשהו מה"שרים" פתח את פיו וצעק: "לא , כי... לדוד משה הייתה פרה , איה איה או !!!". החלטתי להוציא דף ולצייר . מיד הרגשתי בחילה וכאב ראש אז החזרתי את הדפים והעטים לתוך התיק . בר ישנה ובצדק . איזה 4 שעות נסיעה , רק עצירה אחת , לפיפי ... "יקירתי..." שמעתי מאחורי . "כן ?" קמתי מהכיסא ופניתי לרון . "אולי את רוצה להתחלף עם דניאל , רבנו ואין לי כוח איתו , הוא לקח את האמ פי .." אמר אבל השתקתי אותו . "אתה מדבר יותר מידי ... דניאל , אוף לישון ליד בר ובינתיים , אני אשב פה ליד רון !" חייכתי . "או.קיי" אמר דניאל וקם באי חשק . "היי מאמי" התיישבתי ליד רון ונשקתי לו על שפתיו . "עכישו יהיה לי יותר קל להירדם , הא גלי ?" חצי שאל חצי אמר . "נכון ..." אמרתי . אז הוא רצה שאני יהיה איתו בשביל שהוא להירדם ? "אבל לא לפני שאני ירדים אותך ..." נשק על שפתיי ונפלתי בנוחיות על רגליו נירדמתי .

{{{{תפעילו את השיר: http://www.youtube.com/watch?v=9ibX3TejlZE&feature=related זה חשוב}}}}

"הפסקת פיפי !!!" צעק איציק לתוך המקרופון של האוטובוס והעיר אותי ואת כל שאר האוטובוס . יצאתי במהרה מהאוטובוס כמו כולם בלי התיק שלי . יצאתי מהשירותים . אף אחד כבר לא היה . הלכתי ואבדתי את הדרך במהרה . איפה אני ??? שאלתי את עצמי . לבסוף הגעתי לחניה שליד המסעדה שם חנה האוטובוס . איפה הוא?? שכחו אותי !!! ישבתי ולא ידעתי מה לעשות . התיק בכלל לא איתי . בטוח רון ישים לב שאני לא על האוטובוס והם יחזרו , אבל מתי ? HELP !!! דמעות עלו בעיני . אוף ! למה הייתי צריכה פיפי בכלל ?!! הלכתי למסעדה . "אמ... אולי אפשר להתקשר ממכם? , האוטובוס שכח אותי פה ..." שאלתי את המוכר הצעיר . "בטח מתוקה ..." אמר ונתן לי את השפורפורת . התקשרתי לאיציק . "אנחנו נחזור מיד , חשבתי שרון עובד עליי..." אמר איציק . "כמה זמן ?" שאלתי . "חצי שעה ..." ענה . "מה??! מה אני יעשה פה ?" הסתכלתי על המוכר שהסתכל עליי בנחמה . "תחכי , אין מה לעשות ..." אמר . ניתקתי . "תודה ..." אמרתי . "מה שמך ?" שאל המוכר הצעיר . היה לו שיער שחור וקוצים ועיניו הכחולות הסתכלו עליי במבט נדלק . הרגשתי נחמד . "גלי , ואתה? בן כמה אתה ?" הפצצתי בשאלות . "ואוו..." הרגיע . " הראל , 17 וחצי רווק..." חייך . "אני לא ..." קרצתי . "אני יכול לכתוב לך משהו על היד ?" שאל . "טוב.." הושטתי את ידי . הוא כתב מספר טלפון ואת שמו ושם משפחתו על ידי . "מה אם חבר שלי ירא את זה ?" שאלתי אותו כאילו הוא לא יודעת מה . "אמ.. תגידי שזה מישהו שאמר שאם את צריכה עזרה או שאת פנויה שאת תתקשרי אליו ..." צחקנו . "טוב, מסכימה , חוץ מהחלק השני" הרמתי גבה .  "תגיד ," החלפתי נושא "מה?" שאל . "איפה אנחנו ?" שאלתי . "אה.. אנחנו קרובים לבאר שבע..." יצא מהדלפק . "מאיפה את ?" שאל . "אני... מחיפה" גימגמתי . הוא התקרב אליי . "הראל , הנה האוטובוס , דווקא בא מהר , אני אתקשר , למרות שאנחנו רחוקים" אמרתי ונשקתי לעברו רק בישביל הדעוין . נכנסתי לאוטובוס ופילחתי את דרכי לרון . "הנה את ! דאגתי אחושרמוטה !" התנפל עליי רון . "שש... איך אתה מדבר ?" פקחתי את עיני עליו . "טוב , סליחה .." גילגל את עיניו ועיניו עצרו על ידי הכתובה . "מי זה ?" שאל והסתכל לתוך עיני . תירצתי את אותו תרוץ שהראל אמר לי להגיד . אני זוכרת את המגע החם של ידו כשהחזיק בי בשביל לכתוב את המספר . מיד נשכבתי על רגליו של רון שנית ונירדמתי במהרה .

נישכבתי בתוך האוהל של רון , דניאל ואני . כולנו ישנו . נירדמתי . בכי חרישי העיר אותי בשתיים בלילה . פניתי לראות אם זה רון . לא , זה דניאל . "מה קרה דני ?" שאלתי בלחש . "אני ..." גימגם . "מה?" שאלתי ברחמים . "אני מתגעגע ל..." שוב גימגם מהבכי . בחלטתי לעזור לו . "לטולי ?" "לא , להורים" אמר חרש . "באמת , מה קרה? למה אתה בפנימיה ? למה הצטרפת לפני שנתיים ?" הוא בעצם היחיד שבין חברי שאני לא יודעת למה הוא הצטרף . "בואי ," לחש והרים את ראשו . "אני יספר לך " הסתכל לתוך עיני . גילגלתי את רון לצד שלי והעברתי את השק שינה ליד דניאל והוספתי :"כולי אוזן" .

המשך בקרווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווב

נשיקות חמות (טץץץ..),

עפריקוש .

(יצאתי לחופש!!!!!)

אני מתחננת: התגובות חשובות לי ממש !

פרק ט'

שובבה

אני קניתי ביקיני צהוב עם מכנסון שעליו כתוב סקסי באנגלית בירוק , טולי קנתה ביקיני ורוד עם פרחים בירוק (ממש יפה !!) ובר קנתה ביקיני עם פסים לאורך בכל הצבעים . קנינו גם מגבות חוף יפה .

ישבתי על המיטה וציירתי ציורי סתמים . באותו זמן שמעתי מוזיקה רועשת וצעקתי וצווחתי והייתי מאושרת . "נה נה נה נה !!!" צעקתי בקול לפי המנגינה . "תן לי רק חיבוק אחד !!!" עשיתי תנועות של גיטרה . לפתע צילצל הפלאפון שלי . "הלו" הרמתי את הפלאפון והוצאתי את האוזנייה מאוזני . "היי גלי" אמר רון . "הי מאמי ממצב ?" שמתי את הדברים בצד וכיביתי את המוזיקה . "הכל טוב נשמה , בא לך לקפוץ אליי?" שאל רון בחושניות . "אמ... למה ? יש תוכניות ?" שאלתי גמאני באותו טון .
"אולי" היה אפשר לשמוע את החיוך שלו .
"אני שנייה באה ..."
"ביי מתוקה , מחכה .."
"ביי" ניתקתי את הפלאפון והתחלתי לפשפש בארון . "איפה החוטיני שלי כשצריך אותו ?" שאלתי את עצמי . דור התפוגג מזה אז , באותו לילה סוער , בשירותי המועדון . זה היה ממש מביך אבל האהבה עשתה את שלה . הייתי אז רק בת 16 וחצי . יום אחרי שקניתי את החוטיני . הנה , מצאתי אותו !. הורדתי את בגדיי והתלבשתי . "איפה החזיה התואמת?" שאלתי שוב את עצמי ומצאתי מיד . שמתי עליי סתם בגדים והלכתי לרון . דפקתי בדלת כלא ממנהגי . "כן כפרה, כנסי" אמר רון . נכנסתי . טוב , אנחנו לא לבד . דניאל וטולי ישבו והתווכחו על משהו . הסתכלתי על רון במבט של: "מה?" ורון קרץ לדניאל . "בואי טולי " אמר דניאל ויצאו מהחדר . "נו אז מה התוכניות ?" שאלתי בתמימות . "ערב נפלא" חייך . לא היה הרבה מתח והתחלנו "בעבודה" (לא לפני שנעלנו את החדר) .

התכרבלתי בשמיכה ולא הצלחתי להירדם . רון ישן ממש חזק ודניאל עוד לא חזר לחדר . אולי הוא עוד עם טולי ?. יצאתי מהמיטה ולבשתי בוקסר של רון (או דניאל אין לי מושג) ואיזו חולצה שעלייה כתוב: "צופה פנתר הוא צופה מאלתר" זאתי בטוח של דניאל (הוא בצופים) אבל לא היה לי כוח לקחת משהו אחר . דפיקות סוערות נשמעו . הלכתי לפתוח את הדלת . דניאל עמד שם . "מה אתם נועלים ? אתם נורמלים ? עכשיו אחת בלילה ואין לי מפתח ! מזל שהתעוררת מהר !" אמר סוער אבל אז הוסיף בחיוך קטנטן :"אלו הבגדים שלי ..." צחקתי ואמרתי :"סליחה" . "לא נורא" אמר וליטף את שערותיי . "ברשותך אני ינזל לי למיטה , אני מת מעייפות , אחותך גומרות אותי ! והמיטה שלה לא כל כך נוחה אז עשינו את זה במיטה שלך ..." אמר ועצר . "אופס..." צחקנו צחוק חרישי . "אל תגידי לה שאמרתי אבל היא אחלה , פצצה !" פיהק והוריד את הג'ינס היוקרתי מרגליו ונישאר בתחתונים וגופייה . "לילה טוב" מיהר להגיד ונירדם . טוב , למיטה שלי אני לא אחזור . נכנסתי למיטה של רון ולהתעתי הרבה נירדמתי חיש מהר .

"מי רוצה קפה ?" שאלתי את הבנים שעוד התכרבלו במיטה . "אין היום לימודים בגלל הטיול השנתי..." אמרתי והראתי להם פתק שהושכל דרך הדלת בשבע בבוקר . "יש.." מילמל רון . "את הולכת להביא קפה ?" שאל דניאל והתמתח . "כן , רוצים ?" שאלתי . "אני רוצה , שניים סוכר ושהיה חזק ..." מילמל דניאל . "גמאני!!!" שאג רון לפני שיצאתי מהדלת . "בסדר, בסדר !" הרגעתי אותו . "אני בא איתך.." אמר דניאל והתיישב על המיטה . "אין צורך , באמת !" אמרתי ויצאתי מהחדר לכיוון המטבח .

"הנה הקפה.." ניכנסתי לחדר . שני הבנים נחרו בקולי קולות . נירדמו... חשבתי לעצמי . הנחתי בשקט את הקפה על שולחן העבודה המבולגן שלהם ונכנסתי בבגדי הרגילים לתוך המיטה של רון ונשכבתי על הגוף החשוף שלו .

דפיקות דלת העירו אותי ואת הבנים . "אנלא פותח !" אמר דניאל מנומנם . "גמאני לא ! לא רוצה , אין לי כוח..." מילמל רון . "שני אינפנטילים ! אני אפתח !" הלכתי מנומנמת לדלת . ובפתח הדלת עמד/ה ...

קצר אבל מותח ... ח... אני מפרסמת את הספור שלי גם בפורום של פור גירלס (הספור שאינו נגמר) ! גם שמה אתם יכולים לקרוא !

פרק ח'

הכנה לטיול השנתי .

יבשתי בכיתה וקרעתי דפים מתוך שיעמום . המחנכת והמורה למולדת עמדו ליד הלוח וניסו להשתיק אותנו . "דיי! תפסיקו לדבר !" יללה המחנכת . "עכשיו ! להפסיק !" צעק המורה למולדת (איציק) . הכיתה השתתקה . "אנחנו רוצים לדבר על הטיול השנתי !" שמחה המחנכת . "יש !" צעק רון מאחורי . "אז ככה... טיול של 3 ימים !" אמר איציק והוסיף "דפים!" . המחנכת הלכה לשולחן המחנכת והביאה ערמה של דפים עם הרבה כתוביות . חדדתי את אוזניי לשמוע את פרטי הטיול . הגיע אליי הדף הגדול שפעצם היו מחוברים טליו עוד 2 דפים . "חמש דקות לקריאה ואיציק מתחיל את השיעור!" אמרה המחנכת ויצאה מהכיתה . קראתי:

"דף 1 מתוך 3

ילדים יקרים ,
החלטנו לגמור את השנה ב..." בלה בלה בלה ...
"...נצא למדבר ליד אילת וניגמור במלון 'אדומית' בהם תצטרכו להתחלק לרביעיות (אין בנים עם בנות!!!)" מה ? אוף ... איזה מעצבן !
"...במלון יש בריכה וארוחת בקר , צהריים וערב . 180 ש"ח מכל ילד נצטרך לכן תביאו עד מחר לאיציק..." איזה מזל שעוד נשאר לי כסף גם בשביל זה וגם בשביל שופינג שם ...
"...לא נהיה כל היום במלון . נצא לטיולים בסביבה , תביאו איתכם לפחות עוד 100 ש"ח" טוב , אני ישרוד את זה .
"...להביא איתכם" אני יודעת מה להביא איתי ...
"נגמר הזמן !!!" צעק איציק בעצבנות .
שמתי את הדפים בתוך התיק , הספקתי לקרוא בערך הכל ... איציק התחיל להסביר על המדבר שמה ... באילת ... נירא לי ... אני חושבת שאולי קצת נירדמתי .

"שלום !" נכנסתי לתוך החדר הריק שלי ושל טולי . קולי הדהד .

הטיול בעוד יומים . הלכתי לארון וחפרתי בתוכו . הוצאתי מזוודה ישנה ונשפתי עלייה . אבק מילא את החדר והשתעלתי קלות . זאת מזוודה של אמא ואבא , חשבתי . הוצאתי את רשימת הציוד והתחלתי לארוז . בגדים חמים ... הנה . בגד ים , יש אבל אני אלך לקנות עם טולי ובר , כמו בכל שנה . אלתוש - אין מצב בלי ! נייר טואלט - אני אכניס .

"היייייייייי" נכנסה טולי בתרועות שמחה . "אל תפריעי לי עכשיו, טוב טליה?" זאת הפעם (הכמעט) ראשונה שאני קוראת לה טליה . אני יודעת שהיא נעלבה . "זה לא השם שלי !!!" צרחה . "סליחה... אמרתי בטעות , נפלט.." גילגלתי את עיני . ראיתי שעיניה נצצו ודמעות עלו . "מה קרה?" היא שאלה והוסיפה "את אף פעם לא קוראת לי טליה ! זאת את ? זאת גלי ? או גל ?" התעצבנתי . "דיי!! קוראים לי גלי ! לפחות השם שלי הוא לא שם חיבה !" התחלתי את הריב . "כן ? באמת ?" שאלה והדמעות שלה זלגו . "כן , מזל שאני נוסעת לטיול שנתי של  4 לילות ו-5 ימים ואני לא אראה אותך !" צווחתי . טולי הקטינה את עיניה לראות אם זאת באמת אני שעומדת מולה ואומרת את זה . ופלטה :"חתיכת זונה !" . עיני נפקחו . "מה ?! מה אמרת לי עכשיו ?! תחזרי שנית !" צעקתי . "זונה , זונה , זונה ועוד פעם זונה !" צרחה . "שמעתי עלייך כבר אינפנטילית סתומה בראש! חולת נפש !!!" התקרבתי אלייה.
"אני הולכת לדניאל , אני מקווה שתמותי !" צעקה ותרקה את הדלת .
התיישבתי על המזוודה והתחלתי לבכות . מה עשיתי ? מה אמרתי ? . הריב היה לגמרי מיותר .
המשכתי להעמיס אך כל דבר שנכנס למזוודה נפלה עליו דמעה קטנה של אהבה לטולי .

"גלי , גלי !" שמעתי בתוך החלום . פתחתי את העינים וראיתי שטולי מלתפת את ראשי . "אני מצטערת..." לחשה . הסתכלתי לידי . הנס שכב עם טלי מחובק . לא מספיק אנשים יש פה ? .
"סולחת ..." חייכתי . קמתי מהמיטה להתלבש . לבשתי שמלת קיץ פירחונית וטולי מכנס ג'ינס שלושת רבעי וגופיה ניצמדת . בדיוק שבאנו ללכת הס התעורר ואמר:" חכו לי ..." טלי גם היא התעוררה . "חכו גם לי !!" צווחה צוויחת בקר . "אמ.." אמרה טולי והסתכלה עליי . "אנחנו ממהרות !!" מיהרתי להגיד וסגרתי את הדלת . המשכנו ללכת במסדרון בשקט . "רוצה ללכת איתי ועם בר לקנות ביקיני חדש?" שאלתי אחרי  שבר הצטרפה אלינו . "ממתי אני באה איתך ?" שאלה בר . "ממתי שבא לי " קרצתי . "טוב , אני אבוא !" אמרה טולי .

השיעורים עברו מהר ממש . הרגשתי שהיום היום הכי קצר שיש . ממש ! .
"יאללה , זזנו לקניון ?" זירזתי את בר וטולי . "כן" אמרו במקלה .

עד פה !

אני יודעת שזה קצר ואני בזמן האחרון מחפפת מעט אבל מה לעשות , לא היה לי זמן בגרוש ! הייתה לי עבודה , עיניינים ! .

עפריקוש !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! :))

פרק ז'

אגדה יפנית

הסתובבתי לאט ועמד מולי דור עם מצלמה תלויה על הצוואר . עיניו נצצו לאור המברשת , כמו אז .
"מעולה !" אמרתי בחיוך שטני . לא סלחתי לו עדיין . "מה עושה ?" שאלתי עם אותו החיוך .
"מחפש דוגמניות חדשות ..." אמר והסתכל במצלה ולחץ על כפתורים . "את מתאימה !" הפנה את ראשו אליי .
"למה ?" לא הבנתי .
"להיות דוגמנית !" אמר והוסיף "אני תמיד אמרתי שאת יפיפית אסיה ואירופה" הוא צילם אותי ופלאש חזק היה בעיני . דפיקות ליבי התחזקו והתרגשתי שנית לאותו ערב . "הת.." רציתי לפלוט שאני מתגעגעת אבל אמרתי "הת... הת... התלהבת ממני אז ..." נשמעתי כמו מוגבלת , ממש יופי .
"כן ..." הוא אמר והירהר "גם עכשיו אני חושב שאת הכי יפה בפנימיה ועכשיו , עם הקרה , פשוט מהמם !" אמר ושוב צילם .
"תראה לי את התמונות !" התלהבתי אני ויצא לי קול צפצפני ..
"טוב..." אמר וחיפש את תמונותי .
"יאו , איזה צלם טוב !" החמאתי לו .
"תודה , ברשותך , אני יילך" אמר והתחיל ללכת .
עמדתי שם וראיתי אותו מצלם את חברותי למרות שרוב התמונות היו שלי בתוך אותה המצלמה . קפאתי במקום . רצתי אליו ואמרתי לו: "אני לא רוצה אבל להיות דוגמנית !" .
"מה ? למה ? כל-כך יאהבו אותך שמה !" הוא אמר וליטף את שערותיי .
"כי אני לא רוצה , זה חרא של מקצוע !" פתאום כל הקטע הזה להיות דוגמנית היה רעיון גרוע , אני ? דוגמנית ? לא ולא !
"תראי ," הוא אמר והושיט את המצלמה "איזו יפה את !" אמר בקול רחמני ונחמד . לא נשברתי .
"נכון אבל דוגמנית אני לא ... אם כבר אז פסיכולוגית שעוזרת לבלולמיות !" אמרתי והלכתי לרון .
נשקתי לו ואמרתי :"אני כל כך אוהבת אותך !" . "גמאני" הוא השיב ונשק לי על שפתיי בעדינות .

ישבתי על המיטה אחריי שהורדתי את בגדיי והחלפתי לפיג'מה . טולי הלכה לישון בחדרם של דניאל ורון ורון אמר שהוא ממש עייף והוא הולך .
נזכרתי שהיום היי נו צריכות ללכת לסבתא והרמתי פלאפון בעצבנות על עצמי וחייגתי את מספרה .
"סבתא , הלו ?" שאלתי .
"אני מצטערת שלא הודענו שאנחנו לא באות היום" נזלו לי הדמעות , היא בטח דאגה .
"אה , בשבוע הבא ? חשבתי היום ..." צחקתי וניגבתי את העניים .
"אני מצטערת שהתקשרתי בשעה כזאת ... היה לנו נשף קיץ..." סיפרתי .
"כן ... עם רון ... "
"רציתי לספר לך בארוחה היום שניפרדתי מדור!!"
ככה המשיכה השיחה רבע שעה וכמה שניות ... 12 נירא לי .. חחח..
נכנסתי מתחת לשמיכה . חשבתי על כל היום . איך שטולי חברה של דניאל מכיתתי ...איך הם הגיעו לזה ? קמתי ולקחתי את הגיטרה ובשירה עדינה ניגנתי ושרתי את "אגדה יפנית" השיר האהוב עלי:

"בחמש קם צייד
ויצא את ביתו.
אל היער צעד
ודרך קשתו.
עד הערב סבב,
לא הצליחה דרכו.
גם צמא, גם רעב
אחזו אותו.
סר פנים ונסער
חזר לכפר,
והנה זוג ברבורים
בנהר.
לבנים ויפים,
אוהבים וזקופים,
מיד
חץ שלח באחד.

שם ראשו על הכר
הצייד שעייף,
וחלום לא מוכר
את שנתו טרף.
נערה מעונה
אל הבית פרצה,
בידה הקטנה
אחזה נוצה.
שתי עיניה יפות,
צופות נוזפות,
כל הלילה
דמעותיה שוטפות.
מה חטא, מה עוון
אהובי הלבן?
מחר
לך ליד הנהר.

בחמש קם צייד
ויצא את ביתו,
אל המים צעד
ודרך קשתו.
ברבורה עדינה,
לבן גונה,
ראתה את הצייד בעינה.
היא שלחה מקורה
וקרעה בבשרה,
מולו,
צללה בצילו.

כל העולם דממה.
כל העולם שממה."

יעני זלגו . נשפכו על הכר . השיר עושה לי עצוב בלב . שמתי את הגיטרה בצד .
התכרבלתי שוב בשמיכה וכשעיני התייבשו - נרדמתי .

התעוררתי לתוך חלום . הייתי בבית עץ. הסתכלתי על ידיי , אלו ידיו של דור . "תנו לי ללכת !!! זה רק חלום !!!" צעקתי . לפתע רגליי התחילו ללכת והשיר "אגדה יפנית" החל ברקע . "אני רוצה הביתה !!" צעקתי . ידיי דרכו את הקשת ויריתי בזוג ברבורים . אלו היו אני ורון . יריתי ברון . הוא מת . "מה קורה פה ? מה עשיתי ?" יריתי בעצמי חץ ללב ונפלתי . "גור , גור , גור..." עוד שמעתי את הברבורה הלבנה והזקופה - כמו בשיר .

התעוררתי לבד בחדר , יום שבת . השעה הייתה עשר וחמישה . הלכתי לשירותים לשתוף את פניי מן החלום הארור . זה אמיתי ? .

טוב אפשר להגיד שהיום עבר ממש מהר , הבריכה נפתחה אז הייתה חגיגת מים שמה אז באתי עם הבקיני האדום שלי לשמה והיה ממש אחלה . אני ורון התנשקנו מתחת למים . חמודים אנחנו , לא ? זה היה כל כך כיף . אחריי זה ראיתי שגם דניאל וטולי עשו ככה , מצחיק . הוא קצת גדול בשבילה . שוב דור היה וצילם אותנו . ברגע שראיתי את ידיו צללתי לתוך המים והזלתי דמעה . לא רציתי שייראו . הסיוט הזה , כל כך לא במקום . אולי הוא אומר שאני יבגוד עם דור ? אני כל כך לא רוצה , אפילו לא קצת . רון הוא הכי בשבילי . נגמר לי האוויר וחזרתי חזרה מעל המים .
כשחזרנו מהמסיבה הלכתי לישון בתקווה שלא יחזור עוד החלום . 

עד להפעם , עפריקוש ! .

נ.ב. הנה השיר ביוט יוב : http://www.youtube.com/watch?v=LukPiyEGjHc

השיר אחד היפים ששמעתי , ביי

פרק ו'

הנשף

נכנסנו יד ביד וקיבלתי כל כך הרבה מחמאות על הקרה ועל השמלה (אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שהיו מחמיאים הייתי מיליונרית או קרוב לזה ..) .
המוזיקה כבר הייתה . היא הייתה קצת מרדימה . שנינו רקדנו צמוד צמוד , קרובים קרובים . לחשתי לו :"נו, אז למה איחרת?" הוא לחש חזרה בחושניות:"ממ.. את תיראי" . הייתי מסוקרנת . המוזיקה ניפסקה והועבר לשיר אחר  - פחות יפה . "אני הולכת לקחת פונץ'" אמרתי לרון ויצאתי לדרך .
"כל מי שקוראים לה גלי והיא בחדר מס' 116 להתקרב לרחבת הריקודים!" אמרו במיקרופון חזר עד שזה החריש אוזניים . מה רוצים ממני ? הלכתי ומסביבי מבטים נעוצים ושואלים . סדרתי את השמלה באזור החזה ועברתי לבמה . רון, דניאל , עידו (הדייט של בר) ושון (הדייט של קורל) עמדו מוכנים, למשהו ."טולי שנמצאת בחדר 116 להתקרב לרחבת הריקודים גם !" שוב צעקו במיקרופון "בר , שנמאת בחדר מס' 118 לבוא גם ! ואיתה גם קורל שבחדר איתה ! יוהו ילדות !!!" הפעם הגזימו עם הצעקה . עכשיו הבנתי למה הוא איחר , אבל הם לא - מוזר ...
זרקו לדניאל מקרופון והוא אמר: "בנות , תזרמו !" וזרק לעידו:"בר , בשבילך למדתי לרקוד כל היום ! וככה גם כל השאר !" הוא זרק לרון:"גלי , אהובתי, התרקדי עמי ?" התרגשתי ממש , אפשר היה לשמוע את דפיקות ליבי מבלי לשים יד או אוזן . המיקרופון נזרק שוב לדניאל והוא שר שיר מצחיק:"טולי , אהוהובתי" ואז כל שאר הבנים שרו את אותו דבר רק עם שמה של אהובתו . הם רצו ריצה קלה אלינו ושלפו אותנו מהקהל . רקדנו לאור המברשת שהייתה גבוהה באולם הספורט . הוואלס היה יפיפה , פשוט זרמתי . לאט , לאט הצטרפו עוד אנשים שרקדו איתנו . אחרי זה בא הטנגו . הוא היה מצחיק , הצעדים היו מהירים והיה לי קשה לעקוב . לאחר מכן המיקרופון שוב נזרק לרון והוא שר :" גלי , אהוהובתי !" ושוב הבנים חזרו אחריו . התנשקנו ממש מתחת למברשת הגדולה לאור היפייפה שלה . הנשיקה יכלה להמשיך שעות אבל נעצרתי . צחקתי צחקוקים קלים . וחייכתי אליו במתיקות . המשכנו לרקוד צ'ה צ'ה צ'ה . זה ממש היה קשה . לבסוף עזבתי אותו והוא רקד לבדו - להצחיק אותי . צחקתי ממש . "אני הולכת לקחת עוד פונץ' , נתראה" שלחתי נשיקה אליו . "הו , את צמאה לפונץ' היום ..." צחק . הלכתי לאיטי ,ומזגתי במלוא החופן פונץ' נטול אלכוהול (כמו שהבטיחו בפתק שליד) . שתתיתי ממש לגימות גדולות .הסתובבתי לרחבת הריקודים ובצד ראיתי את הנס יושב על אחד הכיסאות , צוחק מטלי שרוקדת לידו . עיניו לכדו אותי . ניסיתי להראות שאני בכלל מסתכלת על משהו אחר אבל בזווית העין ראיתי אותו קם ומטפטל בין ההמון הרוקד עד שלא ראיתי הוא עוד . "גלית מחדר 52 אני אוהב אותך הכי בעולם ושגיב מוסר לסתיו מחדר 89 שהוא חולה לה על התחת !" אמר משהו במקרופון . זה היה טל אם אני לא טועה .
שתיתי ומילאתי עוד כוס , היה ממש טעים ! אני מופתעת . אין הרבה תקציב לפנימיה . הסתכלתי על השמלה היקרה שלי בגאווה . פשוט יפייפיה ! . נזכרתי גם במחיר שחורר לי את האוזניים באותו רגע:

"אני קונה את השמלה הזאת" אמרתי למוכרת .
"טוב , 499 ש"ח בבקשה" אמרה המוכרת בחיוך . הוצאתי את הארנק ורוקנתי אותו מכל חסכונותי . למה רק 20 ש"ח לחודש ? ועוד לכל ילד . אוף ! . מזל שעבדתי וחסכתי כסף . אני עבדתי בתור מנקת שירותים באיזה פאב , ממש מגעיל . איך יכולתי ? מזל שהתפטרתי (אני רציתי כמובן !) והצלחתי להשיג לי מספיק כסף גם בשביל עוד זוג נעליים .
"טוב..." גימגמתי והושתטי את הכסף .

בהיתי בשימלת של טולי שרקדה עם דניאל . לרגע תפסתי אותה מסדרת משהו בטוסיק שלה . גיחכתי . גם המחיר של השמלה שלה לא הייתה הכי מציאה:

"אני קונה את זאתי" אמרה טולי בגאווה .
" לך זה יוצא 560 ש"ח" שוב חייכה בתמימות המוכרת ורציתי להרוג אותה . טולי עדיין עובדת . היא עובדת בתור בייביסיטר ומורה פרטית בפנימיה . פעם היא עבדה בלנקות חלונות ראווה . היא הייתה עוברת חנות חנות . היו מזמינים אותה אפילו . אני זוכרת את התקופה הזאת . היא הייתה חוזרת קצת מג'וייפת .
"הנה , תודה !" אמרה טולי בחיוך . טולי דווקא חיבבה את המוכרת .

שתיתי ובהייתי בשימלת של בר ועוד לפני שעבר לי ה"פלש-בק" של אותה מוכרת עצר אותי משהו ואמר:"אז איך עם רון , נחמד ?" עמדתי קפואה . הקול היה מוכר .

זהו ! אתן יכולות לענות בבקשה על הסקר ? אתן יכולות גם לנחש מי זה ! הגובות מאד עוזרות ... אז תגיבו בבקשה , זה נותן לי הרגשה טובה !

נשיקות חמות (טץץ...) , עפריקוש :)) . 

פרק ה'

טולי והנס ישנו באותו לילה כמו בולי עץ ואני התעוררתי המון פעמים מחלומות זוועה .ב-6:00 כבר לא יכולתי להירדם . קמתי מהמיטה לקחתי את המחשב והתחלתי לכתוב בתוך "ווארד":
לא יכולה להירדם - גלי .

לילה אחד
לא מזמן
לא יכולתי להירדם כלל
מה עושים ?
לא יודעים.

סתם יושבים ,
קוראים,
כותבים ,
אוכלים,
שותים .

שום דבר לא עזר ,
אני פה לבד ערה .
ואוהבי פה לידי ,
ישן ומתכרבל בשמכה .

ומה יהיה איתי ?
את זה אני אפתור
על שולחן הלימודים .

צחקתי מהמשפט האחרון אבל נזהרתי לא להעיר אותם . הרגשתי שהשיר לא יצא טוב. בלי חרוזים , בלי כלום !. שמרתי אותו .
מחר בכלל לא לומדים , השיר לא אמיתי .
לקחתי את השיעורים בגאוגרפה ולמדתי למבחן.
"מה זה ? את ערה ?" לחשה טולי .
הייתי מעורפלת ונפלתי על המחברת ונירדמתי .
"היא פשוט נירדמה על המחברת , מה קרה ?" שמעתי את בר מדברת אל טולי בלחש .
"מה ? בר ? מה את עושה פה ?" שאל הנס שהתעורר .
"ברי!" קפצתי .
"מה ?" שאלה ופיהקה פיהוק גדול . "העירו אותי בגללך" צחקה על טולי .
"חשבתי שאולי התעלפת .. נבהלתי ..." צחקה טולי . ראיתי שהנס נרדם עוד פעם .
"אני הולכת לישון ..." גימגמתי והלכתי למיטה שלי ונרדמתי מהר .

"כבר צהריים , 12:30" אמרה טולי אחרי שהתלבשתי בחליפת טרנינג אפור .
"יש ארוחת צהריים ?" שאל הנס שגם הוא התלבש במכנס טרנינג ירוק וגופיה לבנה .
"בטח" אמרתי . לפתע שמענו דפיקה בדלת . הלכתי לפתוח . אף אחד לא היה שם חוץ מפלייקר כחול עם שמש צהובה וכתוביות קטנות .  לקחתי אותי לידי והתחלתי לקרוא בכל רם לכל הנימצאים בחדר .
"לחדר מס' 116 , אתם מוזמנים לבוא לנשף הקיץ השנתי שלנו , חובה לבוא בזוגות וכמובן יחתירו את מלך ומלכת הנשף . תבואו ביום שישי הזה!" הנס התקרב אליי ורצה לנשקי אבל התחמקתי ושאלתי את טולי "עם מי את יוצאת ?" "אמ..." הירהרה . "לא יודעת , ואת ?" "אני..." אמרתי . "גם , לא יודעת..." נמנעתי מלתת להנס לדבר . שלא יפלוט שהוא ואני נלך ביחד . 

"זה עוד היום !" חיממה בר את העיניינים "ואין לי מה ללבוש ... את באה איתי לקניון ?" שאלה אותי .
"ברור !" נזכרתי בארון הריק שלי (כביכול) .
"שנייה , אני כבר באה" אמרתי לבר .
הלכתי לשולחן שהנס ישב בו . הוא ישב בשולחן זוגי . התיישבתי ונשמתי עמוקות .
"היי הנס.." אמרתי .
"היי ," הוא בא לנשק אותי אבל שוב התחמקתי .
"אני ... אני לא רוצה את הקשר הזה ..." הייתי לחוצה .
"למה ?" שאל .
"אני פשוט ... יש משהו ... אתה לא תבין , אתה לא אני ..." דפקתי איזה משפט ממש לא בכיוון .
"מה ?" הוא לא הבין .
"טוב , אני מקווה שנשאר ידידים , כי אני ממש אוהבת אותך , בתור ידיד..." נזכרתי בפעם האחרונה שאמרתי כזה דבר למשהו , לא נגמר טוב ...
"טוב , אז ידידים !" הוא הושיט את ידו אלי . לחצתי את ידו והלכתי לכיוון רון .
"רון " הרגשתי כמו .. כמו זונה או משהו כזה ...
"מה ?" שאל . גם הוא ישב לבד בשולחן .
"רוצה לבוא איתי היום לנשף ?" שאלתי בוהה בשולחן .
"טוב , בשמונה אני אצלך בחדר !" הוא שמח .
"ביי" אמרתי והלכתי .
"ביי מלכת הנשף " עוד שמעתי את כולו מהדהד מאחורי אבל לא הסתובבתי .

"איזו מלכה ..." אמרה טולי שהצטרפה אלי ואל בר במסע הקניות המפרח שלנו . הסתובבתי מול המראה . לבשתי שמלה כחולה יקרה . "לא משהו ..." אמרה בר בכנות . "אולי את תמדדי אותה ?" שאלה בר את טולי . "טוב ..." אמרה . הורדתי בתא ההלבשה את השמלה והעברתי אותה לטולי . לבשתי שמלה שחורה עם גב חשוף וקשירה מאחורי העורף . היא הדגישה את החזה העגלגל והסטנדרטי שלי . יצאתי מהתא מחויכת . "די, פשוט מהמם !" פערה בר את פיה . "לקחתי !" אמרתי . בר נכנסה לתא שלי עם שמלה אדומה מתנפחת וקשר במותניים בצבע לבן. ידעתי שזה יהיה מהמם אליה . טולי יצאה וניראת פגז . "את קונה את זה !!!" אמרתי לה . בר הציצה מהתא ואמרה . "מותק !" והכניסה את הראש חזרה לתא . יישר נכנסתי אחרי טולי להחליף לבגדים הרגילים שלי . כשיצאתי טולי כבר הייתה בבגדים הרגילים שלה ובר גם היא . "אני קונה את האדומה !" אמרה עם חיוך מאוזן לאוזן . "אולי... ניקנה גם נעליים ...?" שאלה בר מבוישת . "בטח !" אמרה טולי . נכנסנו לחנות הנעלה (אחרי שקנינו את השמלות) וכל אחת מצאה לה את מה שרצת . בר קנתה נעלי בובה לבנות , טולי קנתה כפכפים יקרים שנקשרים על הרגל בצבע כחול ואני קניתי נעלי עקב רגילות בצבע שחור . "אני הולכת לעשות פן !" אמרה טולי . "גמאני רוצה !" אמרתי . "אני רוצה תלתלים !!" אמרה בר . נכנסנו למספרה . ויצאנו מיופיפות . טולי עם פן מהמם , בר עם תלתלים אלוהיים ואני עם פן וקרה .

דפיקה בדלת מספר 116 (שלנו) נשמעה ואני רצתי על עקבי לפתוח את הדלת . זה היה הדייט של טולי . דניאל , מכתתי . הסתכלתי עליה . ושניהם יצאו מהחדר בלאט . שוב הייתה דפיקה . זאת הייתה טלי . הדייט של הנס . עמדתי בקוצר רוח מופגן ליד הדלת . עמדתי רבע שעה , ישבתי עוד רבע שעה ואחרי עוד חצי שעה (שעה אחרי הדייט של כולם ואחרי שמונה) הייתה דפיקה בדלת . פתחתי אותה וראיתי את רון , עם חליפה יפה ושחורה עומד מתנשף ואומר : "סליחה על האיחור ..." . "איפה היית ?" כעסתי . "אינ ייספר לך בדרך לשם , בואי " . אמר ושנינו הלכנו לאולם הנשף עם חיוך קטנטן על הפנים .

עד כאן מפי עפריקוש , ביי ביי !!

:))

פרק ד'

הילד החדש מגרמניה נופל על יום ספורט

דווקא היה נחמד , שמנו מוזיקה ורקדנו . האוכל היה סביר, כמו תמיד - קוסקוס, טחינה , סלט ירקות אבל היה מיוחד המיץ פטל , שנגמר ממש מהר . אני לקחתי איתי 6 כוסות - לחבר'ה .

אחרי הסרט (שהיה חביב , לא יותר מזה) נשכבתי על המיטה ללא מעש . לא רציתי ללכת לישון כבר , טולי לא הייתה . היא אצל חברה בחדר או משהו כזה . החלטתי לפתוח את המחשב הנייד שלי ולבדוק אי-מייל . 2 הודעות דואר נכנס ואחת ספאם . יישר נכנסתי לספאם למחוק את הזבל . מחקתי וניכנסתי לדואר הרגיל . אחד היה פרסומת: "גלי קיבלת הטבה מ4girls ! ארוחה זוגית לבית הפנקיק המקורי ". מה אני ייעשה עם זה ? . החלטתי לא למחוק את זה , אולי אצא עם רון לשם . המכתב השני היה מסבתא שהזמינה אותנו (אותי ואת טולי) לארוחה נחמדה ביום שישי . החזרתי לה תשובה : "אנחנו נשמח מאד , יש לי כל כך הרבה דברים לספר לך , סבתא . שלך לנצח , גליקה" . אני וסבתא שלי כמו אמא ובת , כמו אחיות , כמו חברות הכי טובות . אני מספרת לה הכל . לא יכלנו לעבור לגור אצלה , לא יודעת למה וזה גם לא כל כך משנה לי ...

"בקר !!!!!!" צרחה טולי מהחלון בחדר . כבר הייתי ערה ומאורגנת לחלוטין ושתינו עוד סידרנו את שיערנו . יום ספורט היום וגם אחרי זה אני הולכת עם רון לאיפשהו .
"בואי נצא " אמרתי . "טוב " השיבה ויצאנו מהחדר .

ישבתי לאכול בשולחן זוגי, חשבתי שאולי רון ישים לב אבל הוא היה עם החבר'ה , לא נורא .
המנהלת התקרבה אליי כשמאחוריה ניגרר ילד עייף.
"גל" פתחה "זה הוא הנס , ילד מגרמניה , הוא בן גילך " אמרה . הרמתי גבה , מה היא רוצה ממני ?.
היא טפחה לי על השחם ולחשה "בואי שנייה לצד" . "טוב" לחשתי חזרה . "ג'אסט א וואמנט !" אמרה המנהלת ושתינו הלכנו לכיוון המזנון . "הוא חדש פה , ובגלל שנאי סומכת עליך בעיניים עצומות אני אדאג שייכניסו עוד מיטה או מזרון בישבילו בחדרך והוא יהיה איתך ..." אמרה . "אבל אני ואחותי.." ניסיתי להתחמק . "זה בסדר ? כל היום הוא יהיה איתך , בעיקר " היא הוסיפה . פתאום ההצעה הייתה מאד מפתה והיה נישמע לי מגניב ללמד עברית משהו . "בסדר , אבל היום בערב אני..." רציתי להגיד שאני יוצאת עם רון אבל התחרטתי . "היום בערב אני הולכת עם טולי ל..."תירצתי אך היא עצרה אותי . "תקחו איתכן את הנס ! זה רעיון ממש טוב !"היא הייתה נילהבת . איך אני יגיד לרון שאני לא יכולה להיפגש איתו ? אני באסון בקנה מידה ענק , ע-צ-ו-ם-! . צילצול ההכנסה לכיתות החל ואני הלכתי להנס ושנינו הלכנו לכיתה , שותקים ומהרהרים .

"דנה , ישי , רון וקארין - אתם קבוצה 1" הקראיה רינת המורה לספורט את הקבוצות להיום . איזה ביאוס , רון לא איתי . "דניאל , טלי , נעמי , גלי והנס - אתם קבוצה 2" . לא ! דניאל - שובר לבבות לא קטן אבל שפוט של קארין . נעמי - משקפיים , קינוחי אף , אורגנית - נורא ואיום . טלי - ילדה חייכנית אבל סגורה ושקטה והנס - אינגליש אינגליש אינגליש !!

עמדנו בקבוצות על המגרש , בקבוצה חמש ראיתי את טולי מתחממת . היא אוהבת ספורט ומעולה בריצה ארוכה לעומתי - אני ממש גרועה בכל הספורט שיש , חוץ מריקוד ועידוד . המשימות החלו ונסחבתי אחריי הקבוצה והנס לידי בוהה ופתח את הפה לשנייה ואז סגר אותו . "מה ?" אמרתי . "אני יודע עברית" הוא צחק . שנינו עצרנו ופרצנו בצחוק אדיר . בעיקר צחקתי מהמיבטא . המשכנו ללכת מתפרצים בצחוק משוגע כל הדרך למשימה .
הזעה של כולנו התערבבה , אני שונאת כאלה דברים , אבל , כשהנס החזיק את ידי בידו והזעות שלנו התערבבו הרגשתי אחרת . רון עצר לי את המחשבות . "שמעי גלי , אני הולך הערב עם החבר'ה לפאב נחמד, קבענו ממזמן , שכחתי להגיד לך"אמר מתנשף . הרגשתי הקלה . "לא נורא" אמרתי בחיוך והמשכתי במשימתי .

"קרטיבים, קרטיבים !" צעקה רינת לעבר קבוצתי . "אני רוצה אבטיח !" צעקתי . "אני מלוווווווווווון" צעק הנס משוחרר . "אני רמזור !!" צעקה נעמי מסדרת את מישקפה והוסיפה "רק אם זה צבעי מאכל טיבעיים .." צחקנו כולנו ."יש רק דובדבן או אננס " אמרה רינת . "אווו" אמרנו כולנו , חוץ מהנס שחייך לעברי באלט . "אננס , נמי !" ליקקתי . "דובדבן יותר טעים " אמרה טלי . "למה לא אוכלת ?" שאל הנס את נעמי . "זה עם צבעי מאכל " גימגמה . צחקנו שוב . זה יום ספורט הכי כייפי שהיה בפניימיה .

אני והנס ישבנו בחדר לבד משועממים . הנס הסתכל עליי ואני עליו . עושים פרצופים לא מצחיקים .
"בא לך אולי ללכת לבית הפנקיק ?" שאלתי שאלה ספונטנית . "למה לא ?" אמר הנס .
התלבשתי בטוניקת סטרפלס ורדרדה וסקיני אפור . הוא לבש ג'ינס יוקרתי וחולצת וי (לא נורא חושפת) ירקרקה עם קישקושים שחורים . חיכינו לאוטובוס שנוסע לכיוון .

"היה כזה כיף !" אמרתי מבסוטה . "וטעים" הוא ליטף את הבטן . טולי כבר ישנה כמו בול עץ ורק הוא ואני נישארנו ערים . השעה הייתה 22:05 . צילצול השינה איחר . ניזכרתי שהיה יום חמישי . כולם יכולים ללכת לישון מתי שרוצים בגלל שמחר לא לומדים . התגלגתי למזרון של הנס . התחלנו לדבר על גרמניה ועל ישראל וכל מיני שטויות שעברו לנו בראש . הסתכלתי על שפתי הנס מדברות והתקרבתי הוא גם . קפצתי ישר למיטטה ואמרתי:"אנחנו צריכים עוד ללכת לישון , השעה חצות" . הוא לא ויתר ועלה למיטתי ונשק לי על שפתי . הנשיקה המשיכה והמשיכה ונשארנו מחובקים . רק היום הכרנו ומה עם רון ?. נישארתי מבולבלת . נירדמתי והוא התגלגל למזרונו .

תודו שהפעם זה היה ארוך ...

עפריקוש . (נשיקות חמות) .

פרק ג'

היה מטושטש בעיני , כמו בכל בקר . קמתי מן המיטה ולבשתי מכנסי בלון אפרפרים וחולצה קצרה בצבע ורוד חלש . קשת לשיער ורדרדה , צמידי פלסטיק עבים וורדרדים ולא לשכוח גם עגילים צמודים בצורת קוביות . גם טולי התעוררה , הפעם לבד . היא חייכה אליי ולבשה את בגדיה .
הלכנו במסדרון ורז ובר התקרבו אליי .  רציתי שראו שמה שדור עשה לי לאפיע עליי . "ממצב?" התקרבה קורל אל שולחן האוכל שלי . "הכל טוב , ואיתך?" שאלתי . "גלי ! גלי !" צעקה יערה מאחור . "מה?" צחקתי . "ידעת שדניאל ורינת ניפרדו , סופית ?!" שאלה . ראיתי שהן לא רוצות להראות שהן מתענינות במה שקרה אתמול . "באמת ?" שאלתי מופתעת . "כן , בטח ! ידעתי שזה ייקרא , הם לא מתאימים , שייקלטו כבר !" היא צחקה . צילצול הכניסה לכיתות החל לו וכולנו הלכנו לכיתות . "את באה היום לסרט ? קורל" קיבלתי פתק מקובצ'ץ' . "איזה ? עם מי?" שלחתי חזרה . "27 שמלות , עם רז ובר , יש אישור מהמנהלת..." קראתי את הפתק . הכתב של קורל לא כל-כך מובן על דפים קטנטנים . "גלי , להתרכז !" צעקה עלי שירה - המורה לאנגלית . "כן..." אמרתי . גיכחתי בגרוני כדי שקורל תשים לב אליי . "כן" לחשתי . היא קרצה והמשכה בהקשבה לשיעור  . קורל תמיד הקשיבה לשיעורים והייתה טובה בכל . היא רוצה להיות ככה כדי שיוכלו לקחת אותה משפחה אחרת וחדשה .
"עושה משו היום ? רון" שלחו לי עוד פתק . "כן..." שלחתי חזרה . התאכזבתי . "מחר ?" שלח . "לא ... אז... סרט ב-20:00 - סופרהיירו" שלחתי . "קבענו :*" שלח . הכנסתי את הפתקים לתוך יומן בית הספר שלי . "טוב , אתם משוחררים היום מוקדם לארוחת הצהריים " אמרה המורה . "אבל , רק ביגלל שאתם אורחים את השולחנות !" צחקה . "אוף..." ענתה הכיתה פה אחד

לא יכולתי להמשיך אז אני אמשיך בפעם אחרת .... ביייי

פרק ב'

השפיות לא תחזור היום...

"הוא לא אמר לך ?" שאל .
הייתי לחוצה הבטתי בעיניו במבט רוגז , באתי אליו בשביל לדעת איפה דור כי הוא אמר לי !!!
הוא קלט את מבטי "משפחה אימצה אותו אתמול" ואחרי שתיקה קצרה "הוא ביקש"
יצאתי זועמת וכועסת על דור . איך הוא לא אמר לי ?! רצתי לחדר כשדמעות מציפות את עיני . ושוב במסדרון , אותם שלטים מעצבנים שקראתי בבקר .
נכנסתי לחדר ותרקתי את הדלת . באתי לקחת איזה אגרטל לשבור על הריצפה אבל עצרו בעדי . "לא" שמעתי קול מוכר . "דור?" הסתובבתי . חזרה לי השפיות באותו רגע שראיתי את עיניו הנוצצות כמו אתמול בערב . "בואי גלי בואי גלי לי ..." הוא שר את השורה . הסתכלתי ביופיו התמים אבל אז בבת אחת השפיות שוב נעלמה . "למה לא אמרת לי כלום ?!" צעקתי . ראיתי שהוא ניבהל . "מה? על מה?" הוא אמר בתמימות . "על המשפחה החדשה שלך!!" שוב צעקתי והפלתי את כל המחברות שהיו מונחות על השולחן . השפיות לא תחזור יותר היום ... הדמעות הציפו את הכל . "אני.. לא מצאתי זמן... אני רציתי להיפרד..." הוא לחש וקם אלי . הוא הושיט את ידו אלי והחזיק בידי לפני שהאגרטל היה נופל ביגללי . "תעזוב אותי !!!" צעקתי חזק . רציתי שכל הפנימיה תשמע את זה. מגיע לו , למעצבן הזה ! . הוא עשה תנועה של " ששש" והושיב אותי על המיטה בנחת ולחש לאוזני משהו . סטרתי לו . "לך!!" צעקתי. והוא יצא . בחוץ ראיתי הרבה ילדים מקשיבים ומחטתים בחיי. בעצם לא שמעתי מה הוא אמר ... רק שמעתי כמה מילים: "שונא" וגם "משפחה" ואפילו "עבודה" . בר נכנסה במהרה ובפתח הדלת היא עצרה . "צאי!!!" צעקתי עליה . היא נבהלה אבל לא זזה ולא נעה . "ת-צ-א-י-!" צעקתי שנית . "תצאי..." יללתי . שמעתי את הצעדים המוכרים של המנהלת . כולם הכירו אותם . בגלל שיש לה רגל מתכת היה אפשר לשמוע את ההבדל . בר לא זזה . היא גם שמעה. היא סגרה את הדלת . לא יכולתי לדבר , לצעוק , לילל . דפיקות בדלת . זאת הייתה המנהלת . היא נכנסה . בר לחשה לה משהו והיא יצאה . בר התקרבה אליי ואל ההריסות שמסבבי . עמדתי באמצע החדר. היא גררה אותי למיטה והושיבה אותי עלייה . באותו זמן טולי נכנסה בצעקות: "מה קרה??" . בר לחשה:"ששש" . נשכבתי על המיטה , רציתי למות . בר כיסתה אותי . שלווה נפלה עליי . מה יותר טוב מחברה טובה ואחות ניפלאה . אך , עדיין פימפם בראשי המחשבה שהוא היה איתי סתם . בשביל מה דור? בשביל מה ?. נירדמתי . 

עפריקוש

גלי

פרק א'

דור

ישבתי ליד חברי והאזנתי לשירתו העדינה .
"בואי גלי בואי גלי לי..." הצטרפתי אליו .
"גמאני עוד רוצה לבכות.." הוא שר ועיניו נצצו באור המנורה שבחדרי .

היי , אני גלי , בת 17 , שיער גלי כימעט אפילו מטולטל , בצבע חום כהה , עיניים חומות כהות וגרה בפניימיה, הורי מתו כשהייתי בת 7 ואחותי בת 5 שגרה איתי באותו חדר בפניימיה שמה הוא טולי (טליה). אין הרבה מה להגיד עלי, אני רגילה , פשוט רגילה .

זה היה יום חמישי אחר"צ , ניפגשנו ושוחחנו והוא פשוט לקח את הגיטרה שלי .
"דור," הפסקתי את שירתו "מחר אנחנו כבר שנה וחצי חברים , אני סופרת ימים..." גיחכתי .
"כן... איך הזמן טס.." הוא הצית סיגריה .
"לא !" כעסתי.
"למה?" שאל.
"כי החדר שלי יסרייח מסיגריות !" אמרתי בעודי מרססת את החדר בדאודורנט.
"טוב.." אמר וחיבה את הסיגריה "אני הולך לשירותים , חכי פה , אל תלכי !"
"בסדר" אמרתי .
הלכתי לעבר מיטתה של אחותי וראיתי את טולי יושבת על המיטה וגוזרת דברים . ברגע שקלטה אותי החביאה את הכל תחת ידייה . "תראי לי !" התחננתי . "טוב..." היא פלטה והורידה את ידייה . ראיתי תמונות של ההורים שלי גזורות בצורת לבבות וכוכבים . "חח.. מה את עושה ?" צחקתי מעט ושאלתי . "אני עושה לנו תמונה . "אה.." אמרתי והתישבתי על מיטתי . הוצאתי את המחשב הנייד שלי (גם לאחותי יש אחד ) פתחתי את גוגל וחיפשתי : רצח שרון וגיא טימבלר . פשש.. 1152 תוצאות חיפוש ... ניכנסתי לקישור הראשון והעברתי את עיני עליו , תמונות של הורי פצועים , שלי ושל אחותי . הזדעזעתי . "אני צריך ללכת , כבר שכחתי..." שמעתי את דור . "אה ... ביי..." אמרתי ונשקתי לאוויר. טולי עשתה עם אצבעותיה צורת לב ונשקה גם היא לאוויר . "אוף!" אמרתי . וזרקתי עלייה כרית . דור כבר לא היה . המשכתי להסתכל על הפרטים , כלום , שום דבר לא חדש פה .

צילצול השקמה נשמע מעבר לדלת החדר . קמתי במהרה והערתי את טולי , כמו בכל בקר . "קומי טולי ! ארוחת בקר בעוד רבע שעה .
 יש כאלו שבאו בפיג'מה לחדר אוכל , אני וטולי תמיד העדפנו ללכת מסודרות ולבושות יפה . התלבשתי בג'ינס וחולצה קצרה עגילי חישוק יפים ושרשרת לב של אמא . כל המשפחה רבה על השרשרת (רצו את זה בתור ירושה) אבל סבתא (אמא של אמא) ניצחה בריב והחליטה להעניק אותה לי . שמחתי כמובן .
יצאנו מן החדר ושלטי ענק ליבו אותנו במסדרון : "נשף קיץ ! כולם לבוא !! פעם בחיים עורכים כזה דבר פה !! לא לפספס !!" ועוד כמה של הופעות באולם הקרוב לפניימיה . בדרך פגשנו את בר - חברתי הקרובה. ביחד הלכנו לחדר האוכל . "את באה לנשף ?" שאלה . "כן .. נירא לי ... עם דור כמובן .." עניתי. באותו בקר כשישבתי ובהיתי בילדים האוכלים , דור לא נירא . הוא לא היה בארוחה וגם לא בכיתה . התחלתי לדאוג . איפה הוא ? שאלתי את עצמי שוב ושוב וגם ילדים אחדים שאלתי .
הגעתי לחדר המנהל דפקתי על הדלת וניכנסתי .
"שלום אדוני המנהל " אמרתי "אתה יודע היכן דור ?"
המנהל הסתכל עלי במשך שתיקה ארוכה , אולי אפילו דקה ופתח את פיו לאמור...