My Blog

פרק 16

החיים המסובכים שלי , עם בנים...

"אבא שלו ?!" שאלתי מבולבלת . "אבא שלו..." הנהן . "אני לא חושבת שהוא יישמח לראות אותך .." אמרתי בחוצפה . "אני יודע ..." ענה כאילו בכלל לא התחצפתי אליו . "רק רציתי לראות שהכל בסדר ולהשאיר לו את זה," הושיט האב מכתב כחול עטור בצבעי זהב . "מה זה ?" התערבה טולי . "מכתב ממני , מכתב התנצלות ממני . אני אהיה ממש שמח אם תתנו לו את הברכה".
"תודה , נמסור את זה..." חטפה טולי מידו את המכתב . "תהיה מנומסת" הערתי לה . "סליחה" התנצלה . "סעו ברכה !" בירך ויצא מהחדר בשלווה . דממה סררה . "אוקי , עכשיו , מה הקטע של ההתנצלות הזאת ולמה הוא לא רוצה לראות אותו ?" שאל הראל וחתך את השתיקה שסררה בחדר . "אני אספר לך בדרך לפנימייה..." אמרתי אבל טולי עצרה אותי "לא , אני לא הולכת ! אני ישנה פה !" "בסדר אז אנחנו נלך !" אמר הראל . "טוב , ביי" אמרה . "ביי" סיננתי לעברה . יצאנו גם אנחנו לעבר תחנת האוטובוס הראשונה שליד בית החולים ומנסים לתפוס טרמפים עם זרים .

"וזה כל הספור ?" שאל הראל כשהתכרבל בשמיכה . "כן , כל הספור..." החלפתי צד . "אהבתי את הפיג'מה החדשה שלך ..." העיר . "כן ?" הסתכלתי לתוך עיניו הצלולות . "כן , מאד" ענה וחייך .

"שבת בבקר יום יפה , אמא שותה המון קפה , אבא קורא המון עיתון המון עיתון ולי ייקנו המון בלון !" צעק הראל בשירה . "ואוו , דביל ! היום יום שני יא טמבל " זרקתי עליו כרית . "אתה לומד עכשיו?" שאלתי . "כן" ענה וחייך אליי . "יאללה , ביי" נופף ונשק על שפתיי . "ביי" עניתי . הסתכלתי על המיטה של טולי , היא הייתה ריקה . פפ.. היא דואגת לו ... דפקו בדלת . יצאתי מהמיטה לעבר הדלת . הדפיקות הרעישו שנית . "רגע!!" צעקתי . פתחתי את הדלת . רון עמד שם . לשנייה שנינו שתקנו . הוא חטף את ראשי והחל מנשק אותי בלי הרף . לא התנגדי , אפילו זרמתי . סגרתי את הדלת והמשכנו להתנשק . כזאת תשוקה בנינו לא נראתה מאז הלילה ההוא . "אני שונאת אותך" אמרתי בעודי מנשקת אותו . "אני אוהב אותך" אמר גם הוא . לרגע פסקתי את התקושה ודחפתי אותו ממני . "אני לא סולחת לך על מה שקרה עם דניאל ,ועוד בגלל איזה קמפיין , איזה בכלל ??" תקפתי . רון ישב המום לדקה. "איזה קמפיין , פאקניג , תענה כבר !" צעקתי עליו . "ל'ליקופר'.. היה חשוב לי כל-כך.." ענה בחשש . "אתה ממש דפוק ..." הכתי את עצמי במצח . "זה היה בגללך , הייתי שבור ואז הוא ספר לי את זה שלקחו אותו , במקומי ... הייתי שבור עוד יותר והשפיות שלי לא הייתה ..." ראיתי את הדמעות עולות לו בעיניים . הרגשתי צורך לחבק אותו ואכן , חיבקתי אותו . ישבנו מחובקים לפחות 7 דקות . "תקשיב," פתחתי . הוא הרפה את החיבוק והסתכל עליי במבט שואל . "אני חברה של הראל , הוא דיי עבר לפה בגללי , לשבור לו ככה את הלב זה יהיה עוד יותר אסון וגם.. (גימגום) יש לי עכשיו עבודה.." קמתי מהמיטה וחיפשתי בגדים מתאימים בארון . "טוב , אז ביי..." אמר והלך . טריקת הדלת שלו עוד נשמעה לי באוזנייםדקות ארוכות , כמו נצח . התלבשתי ויצאתי לעבודה .

"אוי נועה," פתחתי את השיחה שלנו בהפסקה . "מה?" שאלה כמו חברה טובה . "החיים שלי מסובכים..." נאנחתי . "בנים , הא?" שאלה בנימה מבינה . "כן..." נאנחתי שנית . "בשביל זה צריך להיות לסבית !" צחקה . "אוף נועה , אם היית במקומי לא היית צוחקת..." עניתי . צחוקה פסק . "את רוצה לספר לי אולי ?" שאלה . "טוב.." התישבתי על אחד ההכיסאות של הבר .

"זה היה ממש מגעיל !" הסתובבתי אליו . "זאת אי הבנה !" ענה לי הראל . "אני לא מאמינה שאתה ככה ! מלרטת !" צעקתי . "הלכתי לנועה, תתבגר כבר !" צעקתי עליו שנית . "נו , אי הבנה , את חייבת להקשיב ! זאת סתם אחת !" התחנן הראל .

**לפני 3 דקות**

יצאתי מהגלידריה אחריי השיחה המשחררת עם נועה . רצתי לעבר דוכן הפלאפל שהראל עובד בו . עצרתי למראה עיניי ולשמיעת אוזני . "כאב לך ?" שאל הראל בחורה בלונדינית שנישענה על הדלפק . "מה ?" צחקה . "שנפלת מגן עדן .." צחק איתה . "הראל !" צעקתי אליו . הוא קלט ששמעתי הכל . הלכתי משם עצבנית . "חכי שנייה , זה לא נכון ! לא הבנת !" הוא צעק מאחורי ורץ . "תעצרי נו !" צעק . "זה היה ממש מגעיל !" הסתובבתי אליו . "זאת אי הבנה !" ענה לי הראל . "אני לא מאמינה שאתה ככה ! מלרטת !" צעקתי . "הלכתי לנועה , תתבגר כבר !" צעקתי עליו . "נו , אי הבנה , את חייבת להקשיב ! זאת סתם אחת !" התחנן הראל . "נו..." חיכיתי שיתחיל את הספור . "המוכר שני דיבר איתה ככה ואמרתי לו שיעזוב אותהואז צחקנו שככה הערסים מדברים ..." צחק . "הגיע סופרמן ! אולי תציל אותי מאיזה בחור שמנסה לשקר לי ולפרטט עם בחורות אחרות ?!" כעסתי . טוב , לא שאני לא בגדתי בו ,אבל לשנייה... או דקה.. או 10 דק'... "את חייבת להאמין לי !" התחנן שנית . "אוף.. בסדר , אבל תן לי להירגע , אני הולכת להשלים את השעות שלי ואני הולכת לפנימייה ..." אמרתי וניכנסתי לגלידריה .

"אם תהיה לי גלידריה משל עצמי אקרא לה "גלי דריה" ותהיה לי שותפה שיקראו לה דריה.. חח.." צחקתי עם טולי ודניאל בבית החולים . "אז היום אתה משוחרר הביתה ?" שאלתי למשמע השקט . "כן.." אמר והתיישב על המיטה . "אח..." נאנח . "יאללה , שוחררנו ?" שאלתי בשמחה . "כן! ברוך השם ..." נאנחה טולי . "אפרופו ברוך השם , מה אם הברכה.." רציתי לשאול אבל טולי סתמה לי את הפה במשפט:"בפנימייה , טוב ?" . הסתכלתי עלייה .

חזרנו לפנימייה . קבלת הפנים לדניאל הייתה נאה . נכנסנו לחדר ואירגנו לדניאל מזרון ליד הראל . לא רצינו לקחת סיכון לגביי השפיות האכזרית של רון . טולי נשכבה על המיטה . "אח..." קמה מיד . "מה קרה ?!" קפץ דניאל . "יש לי משהוח מתחת למזרון ..." ליטפה את גבה . היא הוציאה מתחת למזרון תמונה שלה גזורה מודבקת על נייר ורדרד ועליו כתוב באותיות זהב "I LOVE YOU 4 EVER" היא חייכה לעבר דניאל שנירא המום . "לא הייתה צריך ..." נאנחה לידו משמחה . "אני לא עשיתי את זה ..." הוא לא הבין . "אז את , גלי ?" שאלה אך החיוך ירד מעט . "לא" פסקתי . "אז מי ?" שאלה . הקול הידהד , לא הייתה תשובה . "רק הראל יכל להיכנס לפה ואם זה הוא ..." כעסתי . "תרגעי , לא נירא לי ..." אמר דניאל . כולנו ישבנו ולא ידענו מה לעשות . מי זה ? למה זה ? . בחוסר תשובה נכנסנו לתוך המיטה ונרדמנו מהר .

בבביייייייייי

פרק אחרון לשבוע זה ! תגובות בבקשה !

פרק 15

 אבא שלו

"רון ?! למה ?!" פערתי פה . הראל ניכנס לחדר שמח ועליז עד שראה את הדם ומבטו הופנה אליי . "מה קרה פה , גלי ?" שאל מפוחד . "אנ.. אני.." פרצתי בבכי וחיבקתי אותו . "את דקרת אותו ?!" לפתע עזב אותי . "ל.. לא ... זה רון ..." דניאל התחיל לאבד דם . "אולי נזמין אמבולנס ?" שאלה טולי . "מהר !!" צווח דניאל והוסיף "אני עומד למות ..." בלחישה הזאת טולי כבר הספיקה להתקשר . "שיענו כבר !!" נלחצתי . "שלום ! יש פה ילד אא.. נער שנידקר ואנחנו חייבים אמבולנס , עכשיו , הוא מאבד דם !!" טולי צווחה . "נו..." בכיתי . דניאל התיישב על הרצפה והתחיל לבכות . "אמא , אני בא..." לחש לחישה שלא נשמעה כמעט . מיד יצאתי מהחדר אל החדר של רון . נכנסתי בפרעות . רון ישב על מיטתו רועד מפחד . "אני .. אני רוצח ..." אמר לי . "למה עשית את זה ?!" צעקתי בוכה . "הוא... הוא קיבל את הקמפיין של האופנה שלי .." הוא נשמע כמו ילד קטן . "אז מה ?! למה עשית את זה ?! איפה השפיות ?" שאלתי צועקת . "אני ... אני לא יכול בלעדיך , אני רוצה אותך , אני לא מתפקד !" הוא צווח . "רון , תתבייש רוצח !!" צעקתי . הדמעות זלגו . רון קם מהמיטה . קברתי את ראשי תחת ידיי הדקיקות . "אני לא מאמינה עלייך .. אני פשוט לא מאמינה.. בגללי ?" . "כן " הוא פלט נואש . "טוב אני הולכת עכשיו לבדוק מה מצבו " יצאתי מהחדר לכיוון חדרי וכבר ראיתי את אלונקת בית החולים ליד חדרי ומוציאים את דניאל משם . דניאל עוד היה עם הכרה מוחלטת ואני וטולי היינו לידו . לפתע , כמו משמיים , הוא התחיל לזמזם את השיר "שום דבר לא ייפגע בי" של כנסיית השכל . (תפעילו את השיר !! SPAN lang=EN-US dir=ltr style=font-SIZE: 9pt; font-FAMILY: Verdana"> http://www.youtube.com/watch?v=IKDWRWqPS3s/SPAN)
"דניאל ?" שאלה טולי עוד בקולה הקלוש .
"מה?" שאל . "איך אתה מרגיש ?" שאלתי .
"אני ? סבבה לגמרי ! אני הולך להבריא ! אה, תמסרו לרון שאני יודע שזה לא בכוונה והכל מתסכול , אני סולח לו ואני לא אתבע אותו על כלום !" אמר נרגש . הכניסו אותו לאמבולנס ואני , טולי והראל הצטרפנו אליו . "לא אישה , לא כדור , מחבלים ..." המשיך לזמזם . "דניאל , אולי לא כדאי שתמשיך לשיר , אולי זה לא טוב ?" שאלה טולי . "אולי לא ואולי כן , מי יודע ..." הוא איבד את ההכרה . "מה קרה לו ?!" נבהלה טולי . "רק איבד את ההכרה..." הרגעתי אותה . "אני שונאת את רון הזה ואני אשנא אותו כל חיי !!!" צעקה טולי . "דיי , תפסיקי..." הרגעתי אותה . "שמעת איך הוא מדבר ? הוא אומר שהוא הולך לפגוש את אמא שלו ! ופתאום הוא רוצה לחיות !!" היא צווחה . "שש.. תירגעי.." הרגעתי אותה שנית . "דיי , הוא יעבור את זה !" הניח הראל את ידו עליי .

"מה איתו?" קפצה טולי על הרופאה השביעית שיצאה מחדר הניתוח . "אני לא יכולה לענות.." אמרה הרופאה בנמרצות והלכה לכיוון אחר . "למה כל הרופאים האלה לא יודעים לענות לי ?!" צווחה טולי במצוקה . לתוך החדר נכנס שולחן עם מערכת החייאה והרופאים היו לחוצים . "מה קרה ?" שאלה טולי דואגת אך כל הרופאים הלחוצים לא הוציאו מילה . "הוא עומד למות !" צעקה טולי . "ש.. זה בית חולים !" הרגיע הראל . טולי ואני התחלנו לבכות . רופא יצא מהחדר . "מי אתם ?" שאל . "חברים" עניתי מהר . "איפה המשפחה שלו?" שאל שנית . "הוא בפנימייה איך יכולה להיות לו משפחה ?!" שאלה טולי . "באתי לבשר לכם ..." אמר אך הפסיק . הרגשנו ממש את המחנק בגרון שלו . "לבשר לכם שהוא ניצל.." אמר . "יש !! יש !!" קפצתי . גם טולי חייכה וניגבה את דמעותיה . "אבל," רצה הרופא להמשיך . "הוא יצטרך להיות בבית החולים עוד שבוע לערך" . "אוקי !" אמר הראל . "אתם יכולים ללכת לישון בפנימייה , יש לו אחות צמודה" העיר הרופא . "אפשר לראות אותו ?" שאלה טולי . "כן, הוא כמעט מת אבל מערכת החייאה עשתה את שלה והוא בריא !" אמר הרופא ושמח . מיד כולנו הלכנו לחדר של דניאל . הוא ישן . עוד ראו את פנסו בעין . "אח .. הנה החמוד שאני מכירה !" שמחה טולי . נכנס איש זר ודתי לחדר ולחש "דניאלי שלי..." "מי אתה ?" שאלה טולי באי נוחות . "אני..." גמגם . "כן ..?" שאלתי . "אבא שלו" אמר . קולו הדהד באוזני .

ניפגש בעוד שבוע , עפריקוש :))

נ.ב. יש פה משו יפה :

LET IT BE

ALL YOU NEED IS LOVE FOR EVER

מה אתם אומרים על זה ? יפה ? אני שמתי את המשפט !

מלחמת לבנון השנייה , שנתיים כבר , לא ?

מי היה מאמין לזה ? אני לא מבינה את העולם האכזר הזה . הם רק רוצים הביתה , להורים , למשפחה . למה עשו את זה ? בשביל מה ?! כאילו אני יודעת בשביל מה אבל לא חושבים בכלל על רגשות . שנתיים בכלא חשוך , קודר ובלי כלום ?

אבל , אחריי מאמצי חשיבה () הגעתי למסקנה שכזאת:

כל החתימות שאנחנו חותמים , כל הדגלים - הכל לא עוזר ! זה תלוי בהמון דברים שאנחנו לא יכולים להחליט עלייהם ! זה אמנם לא שפוי לחזיק ככה והמשפחות עצובות וכו'... זה-לא-יעזור-! זהו ! מסקנה חשובה מאד !

לסיכום:

אתם יכולים לחתום ולקנות דגלים אבל רוב הסיכויים שזה לא יעזור .

תגובות ! אשמח לשמוע את התגובות שלכם בעניין !

עפריקוש ^.^

יום רביעי , פוסט ראשון !

היום בזבזתי כל כך הרבה מים , אני מרגישה שעשיתי את טעות חיי , מה ? למה היית צריכה לעשות את זה ?

הייתי אצל חברה והתחלנו להשתגע עם המים , בכיף כזה ! הצינור משפריץ , פוזות , עניינים...

ואז היינו עם בגד ים ועשינו אמבטיה מגניבה מלא במים . למה ?!? עפרי , היית חייבת ? לא תוכלי להתקלח , לשתות ... איפה הכנרת שאני כל כך אוהבת ? לאט לאט היא נעלמת ..

עפריקוש ..

חח.. אני מקווה שטוב ...

פרק 14

 מצאתי עבודה !

"לא היא לא , לא נשארת פה ..." שר הראל וניגן בגיטרה שלי .
"היא תטוס איתו למקסיקו ..." הצטרפתי אליו .
"לעוף , היא רוצה איתו , עד למקסיקו , לחצות את קו הים ..." עיניו נצצו באור המנורה שבחדרי , ממש כמו דור , לפני זמן מה ששר לי את השיר "גלי" .
"טוב נו , מה נעשה חוץ מלשיר ?" שאלתי אותו ולקחתי לו את הגיטרה .
"נישן !" הציע . "ת'אמת ?" שאלתי "מה האמת ?" שאל כמו בתוכניות טלוויזיה לילדים קטנים . "אני מתה לישון !" נישקתי אותו . צחקנו . טולי נכנסה במהירות לחדר עם שקית ביד וצועקת "אהה !! דניאל הזה מושלם ! תיראי מה הוא קנה לי !" חיוכה היה מרוח על הפנים . כמו שוקולד על טוסט :) .
"אני יודעת , איזה מאמי, הא ?" התרגשתי גמאני . "טוב , יאללה , לישון ?" שאל הראל באי נוחות . "בטח" אמרתי ונכנסתי למיטה וגם הראל . "טולי , את הולכת לישון עכשיו ?" שאלתי מתכרבלת . "לא" אמרה וקרצה לי בעודה יוצאת מהחדר . "לאן היא הולכת ?" שאל הראל . "בטח לדניאל..." ניחשתי .

קמתי ב-10:00 . "חופש !!" צהלתי . "כן , פאקינג חופש , תנו לי לעכל את זה!" צחקה טולי . "את יודעת מה זה אומר ?" שאלה אותי . "מה ?" לא הבנתי . "צריך לעבוד ולהרוויח כסף " אמרה . "איפה ?" שאלתי . "איפה שבא לך , אני הולכת לעבוד בחנות ספורט , יש אחלה של משכורת !" ענתה . "איך אני יידע איפה לנסות לעבוד ?" שאלתי . "קחי," זרקה לי את עיתון הבקר ויצאה מהחדר באימרה "אני עפתי לקניון לעבוד , אני עם הפלאפון !" . הראל כבר היה ער ממזמן והתעסק במחשב שלו . "אתה רוצה לעבוד ?" שאלתי אותו . "כן.. כבר מצאתי עבודה לאחר"צ כשהייתי עוד בבית ..." לחש מרוכז במחשב . "איזו ?" קינאתי בהם שהם כבר מצאו ואני עוד לא הזזתי ת'תחת . "בפלאפל של חנניה , בקניון נירא לי , לא ?" שאל . "אמ.. כן .." גימגמתי . לא פייר ! . פתחתי את העיתון והעברתי לדף העבודות: "ביביסיטר ל-5 ילדים משכורת גבוהה לשעה" לא ... "חנות חיות" פיכס... כתוב פה שצריך גם לקלח ... לא רוצה . "הגלידריה של קטיה" יא !! המקום האהוב עליי ! כתוב פה שיש משכורת גבוהה לפי שעות ולפי ... אה !!! אני רוצה את זה . לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי את מס' הטלפון אשר היה כתוב על העיתון . "היום? כבר ?" התרגשתי . "מ-11:00 עד 15:00 כל ימי ראשון , שני , שלישי ורביעי ? גם לנקות וגם להגיש ? אני באה , יופי , ביי !" כניראה הם היו מאד נואשים .  אפילו ראיון עבודה הם לא רצו . אני בפנים . "נו אז מלכה שלי , חיים , יש לך עבודה ?" שאל הראל . "תקנא חבוב , אני בגלידריה המצליחה ביותר בכל חיפה בקניון ! ליד הפלאפל שלך !" שמחתי . "אני מקנא .." עשה פרצוף חמוץ בצחוק . "טוב , ברשותך יש לי עוד חצי שעה להתארגן לעבודה , יאללה , ביי" התלבשתי במכנס קצר וחולצה קצרה תואמים לצבעי הקיץ .

"שלום" נכנסתי לתוך הגלידריה . "שלום , את בטח החדשה , גלי , נכון ?" שאל אותי בחור גבוהה וצעיר. שערו בולנדיני ונוטה לחום ועיניו חומות עמוקות . הוא לובש מכנסי שלושת רבעי ג'ינס וחולצה קצרה . "כן , זאת אני..." אמרתי . "יופי , חיכיתי לך!" אמר . מיד הוא הציג לי את כל הדברים ומה עושים . נכנסתי למדים והתחלתי לנקות . הוא אמר גם שבשעה אחת אני יחליף את נועה ואני יגיש גלידות . הכרתי את ה"נועה" הזאת ופיטפטנו בכל זמן פנוי . היא ספרה לי שהיא לומדת בבית הספר תיכון ששמו "תמוז" או "תפוז" אני לא זוכרת ואני ספרתי לה על הפנימייה . בדרך כלל אנשים מנחמים אותי אבל היא דווקא חיבבה את זה ואמרה "אני לומדת שם תמיד בקיץ !" . חייכתי .

חזרתי לפניימיה בשלוש בצהריים עייפה ומוטשת . "איך היה ?" פגשו אותי טולי והראל בחדר. "מה אני יגיד , כיף ! הכרתי אנשים חדשים והתידדתי עם לקוחות..." נשכבתי על המיטה . "איך לכם ?" שאלתי . "אני עוד מעט יתחיל לעבוד , בעצם עוד רבע שעה !" אמר הראל ונכנס לנעליים והוסיף "ביי , חייב ללכת" . "איך לך היה ?" שאלתי את טולי . "מתיש , תקשיבי , אנשים מחרפנים אותי !" אמרה והוסיפה בחיקויים "מידה 38 לא מתאימה לי , יש אחרת ? , אני יביא את הכסף ואקנה ! ואז הם בורחים ... " . שתינו נשכבנו על המיטות בעייפות וקראנו ספר .

"אמא , החיים עוד יחכו לך" זייפה טולי עם הגיטרה ותיקנתי אותה "שירה !" .
דניאל נכנס לחדר במהירות לחדר עם משקפי שמש ובצעדים איטיים התקרב לטולי ואליי . "מה ? מה קרה ?" שאלתי . טולי הסתכלה עליו ברחמים . לאט לאט הוא הרים את מישקפי השמש שלו מעיניו ופנס בעין הראה לנו . "אח... מה ? מי זה ?" שאלה טולי והתקרבה אליו . "זה עוד כלום . הוא הרים את חולצתו ועל הטן היה חתך גדול ונוטף דם . "נידקרת ?!" שאלתי בנימרצות . טולי החלה לבכות . "מי זה ?" שאלה בוכה . דניאל הסתכל עליי ופלט "רון" .

פרק 13

חזרה הביתה

"הראל ? הראל ?" צעקתי לתוך השפופרת והבטתי בבר . "נותק" פלטתי . מיד הטלפון צלצל שנית ועל הצג היה כתוב "הראל כהן" . "זה הוא" אמרתי לבר . "תעני כבר יא סתומה !" צעקה עליי .
"מאמי .." עניתי .
"את פשוט לא מאמינה !!" הוא צעק בהתרגשות .
"מה?!" לא הבנתי וכל הקטע הזה התחיל להימאס עליי , מה הוא מורח את הזמן ? .
"מתוקתי , נשמתי , האוויר שלי !" צווח .
"נו , מה ?!" רציתי לנתק לו בפרצוף .
"בקיץ , אני עובר לפנימייה שלך , להשלים חומר וכנראה גם ללמוד שמה !!!" שמח .
"אאהה!! איזה כיף !" שאגתי לפלאפון . "הוא עובר לפנימייה" ספרתי לבר וחיוך עלה על פנייה .
"מתי ?" שאלתי .
"מחר !!"
"אני חוזרת רק מחר מהטיול ..."
"מעולה , אני יכול להיות איתך בחדר ? אמרו לי לבחור ואין לי מושג במי לבחור ..." שאל . הייתה שתיקה של מחשבות . אבל הנס איתי בחדר אז איך אני יכולה להכניס גם אותו ?. "היי , יו !" שאג הנס אליי . זה יום המזל שלי ! . "מה ?" (ברקע נשמע מתוך הפלאפון :" גלי , את רוצה ?" ועניתי :" שנייה...") "אני עובר להיות עם טלי בחדר !" שאג הנס מהמים . "או.קי.." עניתי לשניהם . "יופי !" צווח לו הראל .
"אני חדר 116 ! מחכה לך ! מואה.." שלחתי נשיקה אליו .
"אבל את יודעת , נתקדם לאט עם המערכת יחסים , רק הכרנו אתמול ..." הוא היה נשמע רציני .
"בטח מאמי , אפילו כמו צב בשבילך !" התרגשתי . החתיך שתק . גמאני .
"אז ביי ..." לחש .
"ביי !" אמרתי וניתקתי באכזריות את הטלפון בגלל ההתרגשות .
"יום המזל שלך , אני אומרת לך .." אמרה בר .
"יאללה , לצאת מהמים !" שאג איציק והוסיף "צריך ללכת למלון ובערב יש הפתעה !!" .
כל הנערים יצאו מהמים מהר מאד רק הנס וטלי נשארו מתנשקים במים . "צאו !" צעק להם עידו . "שש.. אל תפריע להם ..." אמרה בר והתנשקה איתו גם . אוו... חשבתי לעצמי . מיד קורל ושון התנשקו גם הם וזה דבר מיוחד לקורל , בכל זאת .. בפומבי ... הרגשתי לבד . רון עמד מולי ופתח את ידיו לצדדים , מחכה שאנשק ואחבק אותו אבל עמדתי במקומי והתעלמתי . שרון עמדה לידו . בזווית העין הבחנתי בה מנשקת אותו אך הוא התחמק .

ספרו לנו שיש לנו הפתעה והיא מסיבה. התארגנתי אליה . לבשתי שמלת סטרפלס צהובה וטייץ שחור מתחת . אני ודניאל יצאנו לבד לכיוון המסיבה . הוא לבש ג'ינס שלושת רבעי וחולצת טי שחורה .

המסיבה הייתה נחמדה , לא יותר מזה ..
נשכבתי על המיטה והסתכלתי על התקרה . "כיבוי אורות !" זעקה קורל . הלכתי מהמיטה וכיביתי את האור . נכנסתי למיטה ונרדמתי מהר .

"קומו !" צעקה בר . קמתי מהמיטה לאט והתארגנתי ליציאה לפנימייה .

הוצאתי את הגיטרה באוטובוס והתחלתי לנגן וצעקתי בקולי קולות עם בר את השיר:
"ילדות , פרח אהבה , ילדונת קטנה ושובבה ..." או משהו כזה .
"הפסקת פיפי !" צעק איציק . עצרנו באותו מקום , במקום בו הראל עובד והחלטתי להראות לבר את הראל . "יאללה , את באה ?" שאלתי את בר . "אני משתוקקת לראות את היצור !!!" שמחה ורצנו לתוך המסעדה . הנער המוכר והאהוב עמד מאחורי הדלפק וניגב לו כוסות . "הראל..." גמגמתי . הוא הרים את ראשו וחייך . "זה הראל ?" שאלה בר בלחישה . "כן , זה הוא ..." התמוגגתי . הראל יצא מן הדלפק וחיבק אותי . "אתה לא נוסע היום ?" שאלתי אותו . "חיכיתי לכם פה , כדי שאוכל לבוא , ידעתי שתעצרו פה ..." חייך חיוך שופע קסם . "מתוק..." התמוגגתי . הוא התקרב אליי ונשק בעדינות על שפתיי . בלי יותר מידי מאמצים לשונותינו נגעו אחת בשנייה בלי הרף . "אח... טעם האהבה ..." יללתי . "הרבה זמן שלא הייתה לי.." ענה . "טוב, נכנסים לאוטובוס או שנותנים לו ללכת ?" שאלה בר באי נוחות . "יאללה !" צעקתי וכולנו רצנו ביחד .
הכרתי לו את קורל ואת בר . ישנו ביחד באותם המושבים והתנשקנו לנו בכיף .

"הפנימייה!" הצגתי להראל .
"זאתי ?" שאל .
"מה , לא טוב ?" שאלתי עצובה (בציניות) .

יאללה , הלכתי...

עפריקוש'לה :)

פרק 13

חזרה הביתה

"הראל ? הראל ?" צעקתי לתוך השפופרת והבטתי בבר . "נותק" פלטתי . מיד הטלפון צלצל שנית ועל הצג היה כתוב "הראל כהן" . "זה הוא" אמרתי לבר . "תעני כבר יא סתומה !" צעקה עליי .
"מאמי .." עניתי .
"את פשוט לא מאמינה !!" הוא צעק בהתרגשות .
"מה?!" לא הבנתי וכל הקטע הזה התחיל להימאס עליי , מה הוא מורח את הזמן ? .
"מתוקתי , נשמתי , האוויר שלי !" צווח .
"נו , מה ?!" רציתי לנתק לו בפרצוף .
"בקיץ , אני עובר לפנימייה שלך , להשלים חומר וכנראה גם ללמוד שמה !!!" שמח .
"אאהה!! איזה כיף !" שאגתי לפלאפון . "הוא עובר לפנימייה" ספרתי לבר וחיוך עלה על פנייה .
"מתי ?" שאלתי .
"מחר !!"
"אני חוזרת רק מחר מהטיול ..."
"מעולה , אני יכול להיות איתך בחדר ? אמרו לי לבחור ואין לי מושג במי לבחור ..." שאל . הייתה שתיקה של מחשבות . אבל הנס איתי בחדר אז איך אני יכולה להכניס גם אותו ?. "היי , יו !" שאג הנס אליי . זה יום המזל שלי ! . "מה ?" (ברקע נשמע מתוך הפלאפון :" גלי , את רוצה ?" ועניתי :" שנייה...") "אני עובר להיות עם טלי בחדר !" שאג הנס מהמים . "או.קי.." עניתי לשניהם . "יופי !" צווח לו הראל .
"אני חדר 116 ! מחכה לך ! מואה.." שלחתי נשיקה אליו .
"אבל את יודעת , נתקדם לאט עם המערכת יחסים , רק הכרנו אתמול ..." הוא היה נשמע רציני .
"בטח מאמי , אפילו כמו צב בשבילך !" התרגשתי . החתיך שתק . גמאני .
"אז ביי ..." לחש .
"ביי !" אמרתי וניתקתי באכזריות את הטלפון בגלל ההתרגשות .
"יום המזל שלך , אני אומרת לך .." אמרה בר .
"יאללה , לצאת מהמים !" שאג איציק והוסיף "צריך ללכת למלון ובערב יש הפתעה !!" .
כל הנערים יצאו מהמים מהר מאד רק הנס וטלי נשארו מתנשקים במים . "צאו !" צעק להם עידו . "שש.. אל תפריע להם ..." אמרה בר והתנשקה איתו גם . אוו... חשבתי לעצמי . מיד קורל ושון התנשקו גם הם וזה דבר מיוחד לקורל , בכל זאת .. בפומבי ... הרגשתי לבד . רון עמד מולי ופתח את ידיו לצדדים , מחכה שאנשק ואחבק אותו אבל עמדתי במקומי והתעלמתי . שרון עמדה לידו . בזווית העין הבחנתי בה מנשקת אותו אך הוא התחמק .

ספרו לנו שיש לנו הפתעה והיא מסיבה. התארגנתי אליה . לבשתי שמלת סטרפלס צהובה וטייץ שחור מתחת . אני ודניאל יצאנו לבד לכיוון המסיבה . הוא לבש ג'ינס שלושת רבעי וחולצת טי שחורה .

המסיבה הייתה נחמדה , לא יותר מזה ..
נשכבתי על המיטה והסתכלתי על התקרה . "כיבוי אורות !" זעקה קורל . הלכתי מהמיטה וכיביתי את האור . נכנסתי למיטה ונרדמתי מהר .

"קומו !" צעקה בר . קמתי מהמיטה לאט והתארגנתי ליציאה לפנימייה .

הוצאתי את הגיטרה באוטובוס והתחלתי לנגן וצעקתי בקולי קולות עם בר את השיר:
"ילדות , פרח אהבה , ילדונת קטנה ושובבה ..." או משהו כזה .
"הפסקת פיפי !" צעק איציק . עצרנו באותו מקום , במקום בו הראל עובד והחלטתי להראות לבר את הראל . "יאללה , את באה ?" שאלתי את בר . "אני משתוקקת לראות את היצור !!!" שמחה ורצנו לתוך המסעדה . הנער המוכר והאהוב עמד מאחורי הדלפק וניגב לו כוסות . "הראל..." גמגמתי . הוא הרים את ראשו וחייך . "זה הראל ?" שאלה בר בלחישה . "כן , זה הוא ..." התמוגגתי . הראל יצא מן הדלפק וחיבק אותי . "אתה לא נוסע היום ?" שאלתי אותו . "חיכיתי לכם פה , כדי שאוכל לבוא , ידעתי שתעצרו פה ..." חייך חיוך שופע קסם . "מתוק..." התמוגגתי . הוא התקרב אליי ונשק בעדינות על שפתיי . בלי יותר מידי מאמצים לשונותינו נגעו אחת בשנייה בלי הרף . "אח... טעם האהבה ..." יללתי . "הרבה זמן שלא הייתה לי.." ענה . "טוב, נכנסים לאוטובוס או שנותנים לו ללכת ?" שאלה בר באי נוחות . "יאללה !" צעקתי וכולנו רצנו ביחד .
הכרתי לו את קורל ואת בר . ישנו ביחד באותם המושבים והתנשקנו לנו בכיף .

"הפנימייה!" הצגתי להראל .
"זאתי ?" שאל .
"מה , לא טוב ?" שאלתי עצובה (בציניות) .

יאללה , הלכתי...

עפריקוש'לה :)

פרק י"ב (נעבור למספרים סבב?)

פרק 12

מטיילים לשוק ולים באילת

התכרבלתי בשמיכה . אח... מלון . דניאל ישן במיטה לידי כשידו נופלת מהמיטה . בר לא הייתה במיטה . קורל ישנה בתנוחת אובר . משהו היה במקלחת . קמתי מהמיטה ודפקתי על דלת השירותים :"ואוו, זאת בר ?" שאלתי . "כן.." ענה קול מתוך החדר . הבטתי על ידי המצוירת במספר טלפון . היא עוד נשארה אך מטושטשת מהמקלחת של אתמול . אומנם זה היה ביום הראשון אבל לא התקלחתי מאז (חוץ מאתמול) . לקחתי את הפלאפון שלי והכנסתי את מספרו: 052-1234567 - הראל כהן . יצאתי למרפסת כשהפאלפון בידי . החלטתי לא לעשות מהעניין של רון ספור . הסתכלתי בשעון: "שמונה וחמישה.." לחשתי בעייפות . "שיט ! שיט !" הכתי את עצמי על המצח . "דניאל , בר , קורל !!!" צעקתי לתוך החדר . "מה?.." מילמל דניאל . "שמונה וחצי צריך להיות בחדר אוכל , הולכים לים ולפני זה לשוק ! נו , קומו !" טילטלתי את קורל . "בסדר , אנחנו קמים ..." מילמלה בעייפות . "אני כבר קמתי , בשבע ..." יצאה בר מהשירותים . לקחתי את בגדיי והתלבשתי (בשירותים) עשיתי את צרכיי וארזתי תיק קטן של ג'אנקספורט בצבע חום עם ריבועים בתכלת ולבן גם קצת . לבשתי את בגד הים החדש שלי מתחת לבגדים ולבשתי מכנס טרנינג קצר בצבע חום וחולצה מתנפנפת וקשירה לה מאחורי העורף בצבע תכלת . קורל קמה והתלבשה גם היא . לאומת דניאל היפיוף שהואיל בטובו לקום רק בשעה 08:20 אבל למרבה הפלא התארגן מהר . כל אחד עם תיק על הגב יצאנו לעבר חדר האוכל בשעה 08:30 .

"סליחה על האיחור" פתחה קורל . "לא נורא , קחו אוכל ותתישבו לתדרוך !" אמר איציק . כל הנערים והנערות ישבו כבר עם צלחת גדושה של אוכל . לקחתי לי כערת קורנפלקס שוקולדי עם הרבה חלב ובגלל שכל אחד היה צריך להכין לו שתי סנדוויצ'ים ולקחת או תפוח או תפוז הכנתי לי אחד עם קוטג' ואחד עם שוקולד ולקחתי גם תפוז . "אף אחד לא לאכול !" פקד איציק והוסיף במהרה "עכשיו אני רוצה לדבר !" . ישבתי ליד דניאל וליד בר כשמאוחרי ישב רון וניסה לקחת את תשומת ליבי בנגיעות על הגב . התעלמתי . "עכשיו , אחרי שתוכלו , נצא לדרך לכיוון הים ובדרך תעצרו ותקנו מה שאתם רוצים בשוק , כשתגמרו נוכל להתפנק לנו על חוף יפייפה באילת " סיפר איציק והוסיף "מחר נסע חזרה לפנימייה בשעה 10:00 בדיוק , המאחרים ישארו פה , חבל . יאללה , לאכול ונזוז , יש לנו יום ארוך בייחוד ההפתעה בערב !" "הפתעה ?!" צעקו כולם . "תוכלו , תוכלו ..." צחק איציק . כולם הסתערו על השולחנות האוכל והתחילו לאכול במהרה . אם אתם שואלים: רון הקיש על גבך כל הזמן ? והתעלמת ? . כן , התעלמתי , מין כוח כזה שאני מציעה לכולם לרכוש אותו , הוא טמון אצל כולם . רון מיהר להתיישב לידי . קמתי מהמקום וכבשתי מקום בין קורל לבר . "גלי..." ילל רון . "אי הייט יו..." עשיתי תנועות עם השפתיים . ממש , ריד מי ליפסטיק ! יא בייבי ! חה.

שותטי באילת (הנראת) גדולה . "הגענו לשוק !" צעק איציק מקדימה . יש.. חשבתי . "מה אתה מתכנן לקנות ?" שאלתי בנימרצות את  דניאל . "חוטיני שחור וחוטיני אדום לטולי , מה נירא לך ?" ענה דניאל . צחקתי . דניאל פנה לדוכן לבנים לנשים הראשון שראה וקנה לטולי את מבוקשו . אני קניתי לי חזיה לבנה ממש לא יקרה . בר קנתה לעידו בוקסר חמוד ולעצמה חזיה מגניבה וזולה . קורל דווקא עברה מהר את דוכן הלבנים . "למי אני כבר יקנה ?" שאלתי את בר . "נו .. לאחד הבנים שכבר תפגשי ... זה תמיד עוזר ..." ענתה . הקשבתי לה וקניתי שרשרת עם שן (נו ... כזאת ארוכה וניראת כמו שופר...) וכמה חרוזי עץ . לי קניתי צמיד רגל וטבעת . אחרי זה עברתי דוכן דוכן לראות אם יש לקים מגניבים לחופש . באחד הדוכנים היו המון דברים בזול אבל אחלה של דברים . קניתי 4 לקים - אחד בצבע שחור , אחד אדום , אחד בסגול ואחד שקוף עם כוכבים בתוכו . קניתי גם סומק יפה . קניתי לי גם פיג'מה לבנה עם ורוד וחום .
כולנו היינו עמוסים בשקיות , בייחוד אני . מרחוק ראינו את הים מתקרב אלינו וגליו שוחפים את השוחים אליו .

פרסתי מגבת ונשכבתי עלייה להיתייבש . בר באה גם היא ועשתה כמוני .
"ברר.. איזה קור בתוך המים ..." רעדתי . התחלנו לדבר על בנים וניסיתי להימנע לדבר על רון ודור . ספרתי לה על הראל .
"יפיוף ?" שאלה .
"שזוף ..." חרזתי חרוז והוספתי "יש לי את המס' טלפון שלו !" חייכתי .
"אז תתקשרי אליו , יא גנובה !" צווחה עלי בר .
"טוב, טוב ..." גילגלתי את העיניים ולקחתי לידי את הפלאפון שלי .
"בטוח להתקשר ?" שאלתי חוששת .
"בטוח , בטוח !" דחפה אותי . הראל כהן ... הראל כהן ... הנה . לחצתי "להתקשר" .
"הלו ?" ענה הראל מהצד השני .
"היי , זאת גלי , שהאוטובוס שכח אותה ..." הזכרתי לו .
"אה, היי , מה נשמע?" שאל .
"אני נחמד , משתזפת , ואתה ?"
"סבבה לגמרי , אז , שחכו אותך עוד פעם ?" צחק ציחקוקים קלים .
"לא , השאירו אותי לבד בלי חבר ..." אמרתי בחושניות .
"האה ... "
"נו .. אז , אני יודעת שאנחנו רחוקים אבל..." לא סיימתי את המשפט והוא עצר בעדי .
"היי , את בפנימייה , נכון ?" שאל .
"כן , מה זה קשור ?" שאלתי מופתעת .
"איזו ?" שאל שנית .
"'הדרך להצלחה' , למה?"
"יו ! יו ! את לא מאמינה !" הוא היה נשמע שמח .
"מה?" שאלתי .

בבי..

אוף ! תגיבו לי כבר ! ררר...

פרק י"א

יום ראשון בלמלון

בתחילה דניאל שתק . לקחתי את ידו והחזקתי חזק , חם . שוב הייתה דממה . ליטפתי את גבו הקפוף . "ברחתי" פלט . "מה ? למה ?" שאלתי . "הינו משפחה דתית ואני ... זה ספור ממש ארוך ... אין מה להכנס לזה ..." הניד בראשו . "אני רוצה לשמוע דני ..." לחשתי . "בבקשה" הוספתי . "תשמעי גלי , זה מה זה לא הזמן ..." הוא התכרבל בשק שינה . "דני ..." נכנסתי גמאני . משהו הייתי חייבת לעשות ! התקרבתי אליו עם פניי . היה ממש כמו דחף כזה שדחף אותי אל שפתיו אבל התאפקתי . "דניאל ..." ליטפתי את שערותיו . "הם לא רוצים אותך חזרה ?" שאלתי . "כן ... או לא .. אני ממש לא יודע וזה גם לא משנה לי !" התיישב שנית . "בכלל ? אתה לא אוהב אותם ?"
"בכלל ... רק אמא , אבל היא נפטרה... בגלל אבא" עשה את ידיו לאגרופים מלאי זעם .
"מה?" לא הבנתי .
"הוא רצח אותה ! בדם קר ! ימח שמו וזיכרו ! יברך אותה השם !" השתנה לו הקול . פעם ראשונה שאני שומעת את דניאל מדבר ככה , צורה כל כך ... כל כך... דתית .
"מה? אל תדבר ככה דניאל , זה כל כך לא מתאים לך !" לקחתי את ידיו אליי .
"הוא ... הוא ... הוא תקע בה סכין , ממש בלב !" אמר ברעידות וגימגומים והוסיף "ממש מול עיניי..."
"דני..." פתחתי את פי לאמור אבל הוא עצר בעדי . "אני הולך לישון ובבקשה , אל תספרי את זה לאף אחד , אפילו לא לטולי ..." שנינו נכנסנו לתוך השק"שים שלנו ונרדמנו מהר .

עברו להם הימים ואני ודניאל נהינו חברים טובים . הגענו למלון .
"חלומי ..." נשכה בר את שפתייה .
"מדהים ..." יללתי .
"נפלא ..." פלטה קורל .
"ועכשיו כולם אומרים לנו את הרביעיות שהוחלטו" פקד איציק . ניגשתי ראשונה ואמרתי: "אני , בר , קורל ושרון " . "חדר מספר 49" אמר איציק ונתן לנו 4 כרטיסי מפתח לחדר . "יש !!!" קפצתי . "איציק ," צעקה בר מהפתח . "למי שיש כבר מפתח , אפשר להיכנס ?" "כן!" צעק חזרה . "יוהו !!!" אתו רצו הרבה ילדים לתוך המלון הקטן ונדחסו במעלית .
"נה נה נה..." זימזמה קורל משהו לא מוכר . "ושתי עיניה נשמה... לא מכירות ?" שאלה . "יש הגענו לקומה !" פלטה שרון . שרון היא נערה גבוהה ורזה . כל בנים קוראים לה "הפצצה של הפנימיה" , "מותק בלי עותק" , "בעלת השיער המוזהב " ועוד ... עיניה ירוקות בוהקות ושיערה זהוב וארוך עד לישבן . פתחתי עם הכרטיס את החדר וכל אחת הסתרעה על אחת המיטות . "שירותים רגילים !" צעקה קורל . "מה כל כך דחוף ?" שאלה בר . "אני במצב בר'לה ..." צחקה קורל ונכנסה לתוך החדר הקטן . "מה זה בר'לה ?" שאלתי את בר . "זה כמו חילזון , הוא מוציא ומכניס את הראש ..." צחקה . "איכס !!!" צעקתי עם שרון . "אני אם כבר במצב של עצירות ..." אמרה בר . "מה ?" שאלה שרון . "האוכל פה עושה לי חרארא ..." אמרה בר . צחקנו . "אני במצב של חגיגה ..." חייכה שרון . "גזים ?" צעקה קורל מתוך השירותים . "לא רק ..." צחקה שרון . "אני במצב שלהעיף את קורל מהשירותים לפני שאני משתינה על המיטה פה .." דפקתי על הדלת בעצבנות . אין מה לעשות , אלו נושאים שמדברים רק עם בנות .

התקלחנו והחלפנו בגדים (אחריי שכל אחת שעה בשירותים לפחות ... ) לכבוד ארוחת הערב הראשונה במלון . "אח... אוכל נורמלי... שלא עושה עצירות" לחשה לי בר . "טוב מיצינו את הקטע ..." לחשתי חזרה . "כל אחד יכול לקחת מעט מכל דבר , לא להתפרע ולא ..." כמעט גמר איציק את המשפט אבל כולם אמרו ביחד "ולא להקיא על השולחנות , די כבר !" . איציק צחק וצעק :"יאללה ! סולחה !" וכולם הסתערו על השולחנות . לקחתי שני בורקסים של תפוחי אדמה ועוד מרק , עוף , סלטים למיניהם והעמסתי על צלחתי חופן גדוש של אורז ועליו רוטב מתוך סיר העוף .
היתיישבתי ליד בר שישבה ליד עידו שישב ליד דניאל שישב ליד רון שישב ליד שרון . רון כמעט שלא דיבר איתי בארוחה . רק קצת צחק , פיטפט כמו:"התקלחת ?" וכאלה ... הוא בעיקר דיבר עם שרון שישבה לידו . בר ועידו התנשקו רוב הזמן (עם אוכל ... בעע...) מהר מאד סיימתי את האוכל והודעתי :"אני הלכתי לחדר .." ודניאל מיד קם ושאל  "אני אבוא איתך , סבבה ?" "סבבה אבל אליי..." עניתי . הלכתי והחזרתי יחד עם דניאל את הצלחות . "אתה מתגעגע לטולי ?" שאלתי . "בטח , אני מתקר אלייה פעם ביום ואנחנו כל הזמן מקשקשים לנו באס.אמ.אסים ..." אמר כבדרך אגב . "אתה מדבר איתה יותר ממני" צחקנו . נכנסנו לחדר . פתחתי טלוויזיה . "אז מה קרה בזמן שאנחנו היינו בטיול ?.." שאל דניאל את הטלוויזיה והוסיף אחרי שנייה "שיעמום המדינה הזתא , אני אומר לך ..." . "כן הא ?" צחקתי . ישנו ודיברנו על שטויות ואני דיברתי על המקרה עם הנס . "חה , לפני רון ? רעה..." חצי שאל חצי אמר . "דיי..." יללתי . "טוב אני הולך לחדר , את באה ללוות אותי ? גם ככה אפ'חת עוד לא הגיעה ..." שאל דניאל . "טוב" בדרך לחדר של דניאל , רון , הנס ועידו פגשנו את בר וקורל . "אתן הולכות לחדר ?" שאלתי . "כן ... את באה ?" שאלה קורל . "אני רק מלווה את דינאל ואני באה..." עניתי . "איפה שאר הבנים ?" שאל דניאל . "הנס ועידו נשארו עם איזה כמה בנים למטה , אתה פה ורון אמר שהוא הולך לחדר..." ענתה בר . "ושרון ?" שאלתי כבדרך אגב . "לא יודעת ... אני חושבת שנשארה בחדר אוכל " ענתה קורל . "או.קיי , נפגש !" שלחתי נשיקה והמשכנו ללכת . עצרנו בפתח הדלת . "יאללה , ביי .." אמר דניאל . "מה ביי ? אני הולכת שנייה לרון ..." פתחתי את הדלת . רון החזיק בידיו את ידיה של קרון ונישק אותה בלי הרף אך כשראה אותי הפסיק ופלט:"גלי?" . דניאל הפנה במהירות את ראשו אליי במבט של "או או..." . דמעות עלו בעיני . "ר.. רון.." גימגמתי . "אי הייט יו ..(אני שונאת אותך)" לחשתי ורצתי לחדרי .
פתחתי את הדלת בעצבנות . "נחשו מה ?" צעקתי לתוך החדר . "מה ?" שאלו בר וקורל והתקרבו אליי . "שרון השרמוטה הזאת התנשקה עם רון , אני בטוחה שזה הוא רצה ..." בכיתי . "גלי ..." התקרבו הבנות וחיבקו אותי חזק . "אני לא יכולה יותר , אני רוצה אביר , שלא יבגוד , שלא יעזוב בלי להודיע , אני... אני שונאת אותו ..." לחשתי . "דיי גלי.." לחשו הבנות אליי . שרון נכנסה לחדר במהרה ואמרה :"גלי , אני..." ואני בר וקורל אמרנו ביחד:"לכי !" . שרון עזבה את החדר בראש מורכן וטרקה את הדלת . שמעו אותה נשענת על הדלת ומבחוץ דניאל אומר לה :"עשית את טעות חייך שרון , לכי , אני נותן לך את המיטה שלי..." ונכנס לתוך החדר באימרה :" אני איתך גלי , אני לא יכול להוית עם רון בחדר , אני איתך ... במקום שרון ..." . "תודה ..." יללתי . "אוווווווווווווווף!!!" צעקתי . 

זהו... מה עומרות הקל תוב? זא בסדר ?

אופריכוש :((

חחההה :)))))))))