מאוכזבת...אכזבה מס' 1-

ארתור עובד ביום העצמאות...אני כ"כ רציתי להיות איתו ביום הזה.

אני כבר רואה כמה אנחנו הולכים לריב,זה ביאס אותי ברמות ממש גדולות.

והאמת אין לי מושג מה אני אעשה עכשיו.

אכזבה מס'2-

יכולת הלמידה שלי...אני יכולה...אבל לא עושה אם זה כלום...מצאתי זמן באמת להיתלונן שבועיים

לפני בגרות..

זה מדהים כמה וודקה יכולה להיכנס לאנשים בערב 1...ליטר של פינלנדיה לא הספיק,

המשכנו לעוד 2 סיבובים של חורטיצה.

זה מוזר עד כמה אתה יכול להיתחבר לאנשים שבחיים לא חשבת שהם יהיו חלק ממך,

ובאותה המידה לעבד אנשים שהיו חשובים לך..

אני אומרת..מה שקורה קורה רק לטובה.

היום היתי בבצפר,היה נחמד ישר אחרי הבצפר נסעתי לארתור להיות איתו.

היינו איתו בחיבוק ובזמן שלנו שאנחנו כ"כ אוהבים.

גם ראיתי את יותם:)

הילד הזה הוא משו מיוחד מבחינתי...היתחברתי עליו בצורה חזקה,אבל חבל שאני רואה אותו פעם ב..

מרגישה מדי יום רק יותר אושר ואושר,כל רגע בלעדיו ניראלי כמו נצח,ולהירדם בלעדיו בכלל לא יכולה,

מסתובבת שעות במיטה וחושבת עליו.