והנה התחילה התקופה של ממש הלמידה לקראת בגרויות..

קיבלנו כבר את רשימת המתכונות,את רשימת הבגרויות..השנה יש לי 6 בגרויות.

מחר(ראשון)יש לי מתכונת ב 10:30 בתקשורת,ואני אשכרה יושבת פשוט ולומדת.

יום חמישי היתי בבצפר מ9 עד 5 וחצי למדתי מתמטיקה,הכל כ"כ תלוי בכוח הרצון שלי

שאני פשוט לא מבינה עד כמה אני יכולה לשנות את הכל לטובה...אם אני רק אחליט

לקחת את עצמי ברצינות בידיים.

*****

אתמול היינו בסמאש,חגגנו יומולדת לאוזבק..חגגנו..זאת מילה יותר מידי גדולה בשביל

הערב שהיה.

נימאס כבר מכל הדיבורים האלה,ומכל האיומים האלה ומכל המכות האלה...שקט זה מה שאני רוצה.

לא מבינה זאת בקשה גדולה מידי?...

ארתור מבקש ממני כ"כ להשתנות בקשר שלנו...שאני חושבת שהשינוי הזה קצת

גדול אליי.אני כבר לא חושבת שיכול לצאת מזה משו..לצערי אהבה זה לא מספיק כדי 

שהקשר יעבוד כמו שצריך,צריך קצת יותר מאהבה בקשר.

ונכון יש אנשים שאומרים אם יש אהבה אז יש הכל בעיניי זה ממש לא נכון.

אם יש אהבה אז מה אתם צריכים להעלים עין על הבעיות,לשתוק כל פעם כשמו מפריע לכם

כי יש בינכם אהבה?לא.

כל פעם כשאנחנו רבים ומשעירים את זה אחרי כמה זמן העיניין הזה עולה שוב.

אני לא יודעת אם אני באמת רוצה את השינוי הזה,ואם השינוי הזה מתאים.

אם בנאדם לא מוכן להשתנות בשבילך בחזרה...אז למה כל זה שווה?

וכן הוא השתנה בשבילי בדברים כלשם...אבל חלק מהשינוי הזה היה לטובתו.

הסמים זה לא היה בשבילי השינוי,השינוי בא לטובתו ולא לטובתי.

וזה שהוא נימצא בגללי בחיפה ואני יודעת כמה קשה לו,ושאני יודעת איך הוא רוצה לשבת אם אלכס

לנסוע לבקר אותו,לנסוע למקום אחר ולצאת מהחור הזה,כן זה הרבה בשבילי אבל לא מספיק.

כשיש מכות והוא אומר לי על תחזיקי אותי,ועל תידעגי לי..איך בדיוק?

מה אני צריכה לשבת פשוט בצד ולחכות שחלילה יקרה משו?

הוא בא אלי בגישה שכל מה שרע ביחסים שלנו זה בגללי,בשבילו 9 חודש זה הרבה

לצערי בשבילי זה קצת.ולמרות האהבה אני כבר לא יודעת אם אני מוכנה באמת להשתנות.

כן אם ניפרד נסבול,אבל יהיה פחות בלאגן ופחות ריבים.

כל אחד יפנה לדרך שלו,אולי אפילו נימצא אנשים שיותר מתאים לנו.

זה בדיוק כמו שיהיה אם אני עוברת לקנדה.

דיברנו כבר על זה הוא אמר שאם אני אומרת לו שאני חוזרת הוא יחכה לי.

ואם לא אז כל אחד יפנה לדרך שלו.