העולם מהמבט שלי

כן כן גם היום היה לי יום חסית בסדר.

ואני מדגישה את היחסית. היום בשיעור ספורט עשינו מלא מתיחות ומלא גלגולים והמורה לימדה אותנו לעשות עמידת ידיים.(יותר נכון חברות שלי מורן וליסה מהכיתה המקבילה הדגימו) בקיצור לא הצלחתי לעשות את זה והיא אמרה לנו להמציא קטע ריקוד של דקה ולשלב בריקוד כל מיני גלגולים כאלה וגלגלונים וכ"ו.

בקיצור חברה שלי באה אליי אחרי בצפר והתחלנו להמציא ריקוד וניסיתי מליון ואחת פעמים לעשות עמידת ידיים ופשוט לא הצלחתי וגם היא לא הצליחה. בקיצור איזה פעם אחת שניסיתי פשוט נפלתי כל כך חזק ונחתתי על היד שלי ובקיצור.. נקעתי את היד. אז כאילו אני עכשיו יושבת בבית עם תחבושת ביד... כן אני יודעת..מבאססססס.

והיום גם כשנגמר שיעור ספורט אז הינו צריכים להרים את המזרונים שהתעמלנו עליהם ואני הלכתי שנייה לצלם את מה שאנחנו צריכים לריקוד, ואז חברה שלי אחרת, אן, התחילה להתעצבן על זה שלא באתי להרים את המזרן ושהיא קראה לי ולא שמעתי אותה אז היא פשוט התעצבנה וזרה את המזרן באיזה חור. אחרי שבאתי לעזור לה. ובכלל היא כבר נהייתה ילדה בלתי נסבלת אי אפשר כבר לסבול אותה. היא כל הזמן מתעסקת עם השיער המכוער שלה, וכל הזמן היא כאילו הכי לא קשורה... אפילו חברים שלה כבר לא סובלים אותה.

איזה יום אחד שהלכתי לבריכה (כשכתבתי לכם בפוסט הקודם) אז היינו ארבעה: אני, נוי חברה שלי ועוד שני חברים שלי, בן ואלדר. והיא כאילו הכי לא קשורה באה באמצע שהיינו כבר שמה ובן ואלדר ונוי כזה אמרו מה היא באה עכשיו היא כאילו הכי לא קשורה. היא גם כל הזמן מתערבת בדברים שלא שלה אני לא סובלת אותה כבר!!!!!!

* וגם היום בשיעור מורשת המורה החופרת הזאתתתת!!!!

אני פשוט ישבתי בכיתה ואמרתי לעצמי שאם המורה הזאת לא מפסיקה לחפור לנו במוח עכשיו אני זורקת את עצמי מבניין של 14 קומות.

טוב נתראה בפוסט הקודם...

מקווה שגם שם יהי לי סיפור מעניין.....