אולי תנסי גם כתום?

אני חושבת שבכל מחוייבות יש קושי שאנחנו צריכים להתגבר עליו כדי להמשיך הלאה.

אם זאת התנהגות פוגעת שסיגלנו לעצמנו מכל מיני סיבות, ואנחנו צריכים להשתחרר ממנה כדי להיות יותר קרובים.

אם זה לחזור אל פרוייקט שכבר סיימת ופירסמת ואת מרגישה שנתת לו שלוש שנים שלמות, ועכשיו את צריכה להסתכל עליו בצורה אחרת, להציג אותו באור שונה, ובשביל זה את צריכה שוב להשקיע בו. כשכבר נתת לו כל טיפת נשמה שהיתה בך.

אם זה פרוייקט חדש שאת מתחילה בו, ואת עושה ניסוי, שעובד מצויין ומביא המון תוצאות שאומרות שזה הולך להיות הרבה יותר מסובך ממה שחשבת, ושאת צריכה לחפש עכשיו הרבה יותר אינפורמציה ממה שחשבת.

זה להמשיך להשקיע ולהתאמץ כשרמת הקושי הולכת וגדלה.

זה מה שנדרש כדי להביא קשרים לשלב הבא. כדי להביא את עצמך מקצועית לרמה יותר גבוהה.

לפעמים זה פשוט מעייף ואין לך כח וכל מה שאת רוצה זה שיעזבו אותך בשקט ויניחו לך, ומה רוצים ממך בכלל, את בכלל רוצה לפתוח מסעדה כפרית בגליל ולהפסיק את המאמץ המתיש הזה.

ואז את מתאהבת מחדש.

באיש שאיתך.

בסיפור שחקרת ועכשיו את מגלה בו אור חדש.

בשאלה החדשה שאת שואלת ומביאה לך תשובות שדורשות ממך להרחיב את התפיסה הישנה שלך.

הכל מתחיל ונגמר באהבה. היא בטח שלא עושה את החיים יותר קלים, אבל היא נותנת כח להיות האנשים שאנחנו רוצים להיות. שאנחנו צריכים להיות.

אז ניתן לה, כאילו יש לנו ברירה.