אולי תנסי גם כתום?

עצוב לי.

זה היום האחרון של ג' במעבדה. מחר בתור מתנה ליום ההולדת שלי הוא עוזב. חמש וחצי שנים רבנו דיברנו כעסנו תמכנו למדנו ביחד. אני שמחה בשבילו אבל עצובה בשבילי. הדרך נפרשת לפני ואני לא בטוחה לאן אני הולכת. חששות, דאגה לאן אני ממשיכה מכאן.

מחר אני בת 41.

המאמר התיאורטי התקבל. סוף סוף.

אני חושבת על כיוונים פרקטיים ללכת בהם, שאלות עמוקות להציג, מטרות ביניים להשיג.

הסטודנטית שלי חזרה אבל היא מדוכדכת אז אצטרך לעשות כמה דברים שחשבתי לתת לה לעשות.

אני חייבת לחדד את השאלות.

אני נפרדת מעמית שמאוד השפיע עלי בשנים האחרונות. למדתי ממנו הרבה. למדנו לריב, לכעוס ולהשאר חברים. אני מאוד מעריכה אותו. אני מקווה שנשאר בקשר ואולי אפילו נשתף פעולה. נורא עצוב כשאנשים הולכים. במיוחד כשהם היו כל כך משמעותיים בחיים שלי.

קשה לי להתרכז.