אולי תנסי גם כתום?

אם הייתי יודעת שלא יהיו לזה השלכות על העתיד שלי -

הייתי אומרת לבוס כל מה שאני חושבת עליו.

הייתי כותבת לו מכתב, שאומר כמה רע הוא עשה. כמה הוא לקח מאנשים במקום לתת. כמה הרס הוא זרע במקום לעזור לצמיחה. הייתי אומרת לו שהוא הרג את התחום ושלא יהיה למה שהוא עושה המשך. הייתי אומרת שעם מה שהוא קיבל הוא היה יכול לעשות המון טוב ולתרום, אבל הוא בחר לעקר את כל מי שהיה לו פוטנציאל להיות מדען טוב בתחום. הייתי אומרת לו שהעונש שלו יהיה שהוא יעלם מעל דפי ההיסטוריה ולא ישאיר חותם, למרות שכל החיים שלו סבבו סביב הרצון להשאיר חותם, שיזכרו אותו, שיעריכו את מה שעשה.

הייתי אומרת לו שאני אזכור אותו לתמיד בכל בחירה שאעשה בעתיד. שתמיד אזכור לבחור להשתמש בכח שלי לטובה. שהוא כמעט הרס גם אותי, אבל לא הצליח. ושאני מתכוונת להצליח בעתיד, למרות כל הניסיונות שלו להשמיד אותי. שבגללו לא הצלחתי לכתוב הצעת מחקר כי הרגשתי עוד לפני שהבנתי שהוא יעשה הכל כדי שלא אצליח. הרגשתי שהתחום הולך להעלם. הרגשתי שאין לקיפודים עתיד כרגע. בגללו. הוא היה כמו גידול סרטני שהשתלט על התחום ושתה את כל המשאבים.

אני אחקור דגים. שם הוא לא יכול לעשות כלום. כמה שירצה. קיפודים על אש קטנה ודגים.

אני חושבת שעכשיו אוכל לכתוב את הצעת המחקר שלי.