בתי ספר. דירה. מכונית. רהיטים. איפה נישן? מעבדה. אף פעם לא הקמתי מעבדה. לגמור את המאמר לפני. לכתוב שני גרנטים. תוצאות ריאשוניות לגרנטים. סידורים אינסופים. זה מתחיל להיות מציאותי. ממיע צריך למצוא עבודה. אנחנו רוצים להשאר קרובים. זה מתחיל להתקרב.
הפחד הוא שדברים לא יסתדרו כמו שאני רוצה. שלא אעמוד בכל מה שאני רוצה. מכאן בא הלחץ. אבל אני יודעת שחלק מהדברים לא יעבדו. שחלק מהדברים לא יהיו שלמים. שדברים יתעקבו ויסתבכו ולא יהיו בקצב שאני רוצה. ואני יודעת שגם זה יהיה בסדר. אני אומרת לעצמי שיהיה בסדר. מה שבידיים שלי אעשה הכי טוב שאפשר, מה שלא בידיים שלי הוא כרגיל, התוצאות. התוצאות של הניסויים לא בידיים שלי, להבין איך הטבע עובד זה לא דבר טריוויאלי. לא תמיד הניחושים שלנו נכונים. לגרנט מספיק פוטנציאל מנומק היטב והוכחות מתקבלות ליכולת ביצועית. למאמר התוצאות חשובות.
היינו היום ביום הפתוח של JPL. כרגיל הם מעוררי השראה בתעוזה ובכיוונים שלהם. אפילו הם צריכים להסביר היטב למה הם עושים את מה שהם עושים, מה הם מחפשים במאדים, בצדק, בכדור הארץ, בחלל. הם מחפשים כוכבי לכת אחרים בגודל של כדור הארץ בטמפרטורה שמאפשרת חיים כפי שאנחנו מכירים. טלסקופ בשם קפלר נשלח לחלל כדי להסתכל על כוכבים ממצמצים. כוכבי לכת לא קורנים ולכן אי אפשר למצוא אותם באופן ישיר. קפלר מסתכל על כוכבים ומחפש ירידה מחזורית בקרינה שלהם, ירידה בפחות מאחוז מהקרינה שנגרמת על ידי מעבר של כוכב לכת על פני הכוכב. הוא מחשב את הגודל היחסי של כוכב הלכת לפי הירידה בקרינה של הכוכב ואז הם מסתכלים על המסלול של הכוכב ומחשבים לפיו איזו מערכת שמש יכולה לגרום לכוכב למסלול כזה. מחשבים את הטמפרטורה ומנסים להסיק איזה הרכב כימי יש לכוכבי הלכת כדי לדעת האם יש סיכוי שיש עליו חיים. מעוררי השראה, כבר אמרתי. המחשבה הנוספת שלי בנושא היתה שזה צריך להיות פשוט להסביר מוטיבציה לפרוייקט טוב. שכל אחד יכול להבין למה כדאי לעשות מה שאני רוצה לעשות. שזה לא יראה כמו שיגעון מרחוק.
שגיא ניצח את ממיע בשח. ירדן ניהלה איתו משחק ארוך שבסופו הוא פשוט פרש מעייפות. הם הולכים ונעשים טובים יותר ויותר הילדים האלו. הם שמחים לחזור לארץ ורוצים להשאר עוד קצת. גם אני. המון רגשות מעורבים של שמחה וחשש ועצב. בסך הכל אלו היו שנים מדהימות. מקווה שעוד הרבה שנים טובות עוד לפנינו.