שבוע חדש מתחיל. אחרי מחאות חוזרות ונשנות של הילדים נגד הקייטנה, הסכמנו לעשות נסיון ולהשאיר אותם יומיים בבית עם סדר יום שהם צריכים לעמוד בו. נראה איך זה ילך. בצהרים ניסע אליהם לאכול איתם צהרים. הם גדלים כל כך יפה. העתיד מתקרב ואנחנו מתחילים להתכונן נפשית ומעשית לקראת המעבר. דבר ראשון בית ספר, דבר שני דירה, דבר שלישי מכונית. השכונה שליד בית הספר נראית מקסימה ונשתדל לגור בה. אני עדיין לא מאמינה שתהיה לי מעבדה משלי שאוכל לעשות בה מה שאני מאמינה בו ולהדריך סטודנטים וללמד. זה כמו כמה ניסים שקרו לי. נס אחד זה להשתחרר מהמעבדה בה אני נמצאת ומעולו של הבוס המצמית. נס שני זה המקום שנראה לי כל כך מתאים וכל כך תומך מבחינת אנשים ותחומי עניין ואופי. נס שלישי זאת העיר שאני הולכת ומחבבת יותר ויותר. נס רביעי זאת ההזדמנות לעשות מדע במקום שנראה לי מאוד מבטיח עם אנשים לא שגרתיים עם המון מרץ ואנרגיה וניצוץ בעינים.
יש עוד כמה ניסים פרטיים ברמה היומיומית.
יום שני היום, שבוע חדש מתחיל וקשה לי להכנס בחזרה לגרנט ולהכנות לפגישת הקבוצה. לחפש מילים ותמונות והסברים וניסוחים. עוד חמישה חודשים להכין את הכל. לסגור את כל החוטים, או לפחות את רובם, ולהמשיך הלאה. לא הרבה זמן, אבל זה יספיק.
אני מפחדת פחות וסומכת עלינו יותר, ושני אלו מביאים הקלה. שבוע טוב שיהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
