אולי תנסי גם כתום?

איחולים שאיחלתי לנו בשנה שעברה:

"מאחלת לי שיהיו לי כמה אפשרויות טובות לבחור בינהן את זאת שהכי תתאים לנו ותחזיר אותנו לישראל"

- בצורה שונה ממה שחשבתי, אבל בהחלט התקיים.

"מאחלת לממיע למצוא את הדרך שלו לבטא את עצמו ולהרגיש טוב עם עצמו מקצועית"

- התקיים מאוד. הוא מאושר במעבדה החדשה שלו ומאוד מוערך.

"מאחלת לירדן למצוא חברת נפש חדשה ולהנות ולהצליח בלימודים"

- התקיים בהחלט.

"מאחלת לשגיא הרבה הרבה כיף עם החברים שלו ואיתנו ושיצליח להנות מהלימודים ויתחיל לאהוב לקרוא"

- הרבה כיף עם החברים התקיים מאוד, להנות מהלימודים ולאהוב לקרוא - יותר מבעבר, אבל עדיין יש דרך.

"לזוהר אני מאחלת לאהוב את גן החובה, להרגע ולהתחיל להנות מכל רגע"

- היא נהנתה בגן חובה ועכשיו אנחנו עובדים על להנות מכיתה א'.

"לכולנו כאן ובארץ אני מאחלת הרבה בריאות, אהבה ושמחה."

- בריאות, אהבה ושמחה, וגם עצב וגדילה וכאב, כולם חלקים מהחבילה.  

"לאבא שלי אני נורא מתגעגעת ומקווה שאיפה שהוא טוב לו עכשיו והוא שמח וגאה בדרך שעשיתי ועשינו. אני יודעת שזה לא הכי מדעי לכתוב את זה, אבל יש בזה כל כך הרבה נחמה, לרגעים להשאיר את הנושא הזה פתוח."

- עדיין מנחם, למרות שהנושא הזה מרגיש לי פחות פתוח מלפני שנה.

אני עצובה, אי אפשר להתעלם מזה. אני עצובה כי אלו היו שבע שנים מדהימות, עם כל הקושי. אני עצובה כי אני נפרדת מהמקום בו למדתי להיות מדענית, למצות את הפוטנציאל שלי, המקום בו הפכתי לחלק מקהילה מדעית חיה. אני עצובה כי אלו היו שנים מופלאות ואני הולכת הלאה למרות שהלב שלי נשבר, כי ללכת הלאה הוא הדבר הנכון לעשות. אני עצובה כי אני מעדיפה לכעוס על הבוס מאשר לרחם עליו, אני מעדיפה לקטר ולריב עם האנשים מאשר לדאוג להם. ואני מרחמת על הבוס ודואגת לו ולאנשים במעבדה. הוא נתן לי כל כך הרבה, בלעדיו לא הייתי מקבלת את ההזדמנות שקיבלתי. נכון, הוא ניסה לקחת את ההזדמנות ממני באיזה שהוא שלב, הוא נלחם בי והצר את צעדי, אבל צעדי הפכו רחבים בזכותו. הוא ניסה לכוון אותי ולצמצם אותי ולהקטין אותי, אבל מצאתי את הכיוון שלי בזכות הדחיפות והמכות שקיבלתי ממנו, בזכות ההזדמנות, בזכות השהות במקום כל כך טוב, בזכות האנשים הנהדרים שהכרתי כאן שהכירו לי עוד אנשים ונתנו לי עוד הזדמנויות, בזכות האינטרקציה עם החלק המבריק והחד שיש בו, שהולך ומצטמצם עם הזמן והגיל. כמה חבל. המקום הזה היה בית הספר שלי למדע, והזמן הגיע להמשיך הלאה ולישם את מה שלמדתי ולהעביר אותו הלאה. אני הרבה פחות מפחדת מהעתיד. אני חוששת, לא אגיד אחרת, יש המון אתגרים בהמשך, במדע ובבית. להעביר את הילדים לישראל ולהרגיל אותם לשינוי. להתרגל לשינוי בעצמנו. לארגן את הכל. והמדע - להמשיך לחשוב וליצור ולדחוף קדימה, לא קל בכלל. אבל אני מרגישה כל כך בת מזל על ההזדמנות שניתנה לי להקים מעבדה משלי, וחושבת שיש לי הכלים להתחיל במסע הזה ולקוות שיעבור בשלום.

העצב לא בא מהחשש מהעתיד, אלא מהפרידה מהעבר וההווה.

לשנה הבאה אני מאחלת לנו מעבר עד כמה שיותר חלק. אני מאחלת לילדים להסתגל לעיברית, לבית הספר החדש, לשכונה החדשה לתרבות הישראלית, אני מאחלת להם לאהוב את ישראל והסתגלות מהירה לחיים החדשים שלהם, עם המשפחות והחום והצפיפות האנושית. אני מאחלת להם למצוא חברים חדשים שישמחו אותם ויגרמו להם להרגיש שייכים. לי ולממיע אני מאחלת מעבר כמה שיותר חלק, הרבה מאוד סבלנות ואורך רוח, הרבה אמונה בדרך בה אנחנו הולכים ובנו.  אני מאחלת לנו להמשיך את התהליך שהתחלנו, של התקרבות ותמיכה וקירבה יותר גדולים, של חיזוק הדדי, של הליכה ביחד. אני מאחלת לו למצוא את מקומו במעבדה החדשה, להשתלב, לתרום ולהנות ממה שהוא עושה. אני מאחלת לי בהצלחה בגרנטים, בהצלחה בהקמת המעבדה, בהצלחה בגיוס סטודנטים וטכנאית, בהצלחה בפילוס הדרך העצמאית שלי במחקר. אני מאחלת לי הרבה סבלנות ושאר רוח ואמונה בדרך בה אני הולכת. אני מאחלת לנו לשמוח במשפחות שלנו ובחברים הישנים, ולמצוא חברים חדשים במקום החדש. ותמיד, לכולנו, בריאות, אהבה ושמחה ויכולת להרגיש את העצב הנלווה בלי להתפרק, כחלק מהחיים, כעדות לזה שיצרנו כאן חיים טובים, ועכשיו אנחנו ממשיכים הלאה.

שנה טובה ומתוקה לכולכם ותודה שאתם כאן. האהבה והתמיכה שלכם מאוד מחזקים אותי. מאחלת לי שתגיבו יותר! :-)

שנה טובה!