צו פיוס: גברים על הסכין

שבוע שלם לקח לו להתקשר, לבליינדייט התורן. לא ברור למה. באמצע התכנית האהובה עליי הוא סימס: "היי, את יכולה לדבר?". לא עניתי לו מיד. שותפה שלי כעסה: "מה את משחקת משחקים?", היא תקפה, "את בת 27, את כבר לא בגיל שאת יכולה לשחק משחקים כאלה". רתחתי. מי הוא בכלל? הוד מעלתו סימס אז החיים נעצרו? צריך לעזוב הכל ולענות לו??? הוא המתין שבוע, הוא ימתין עוד קצת. אחרי שעה וחצי סימסתי לו שנדבר מחר. (הדתית)

נשארתי אחרונה בכיתה- שלא נישאה

אך לפעמים אני מסתכלת על הצעירות החרדיות הנשואות וחושבת לעצמי- איזה מזל שאני לא שם.

אתמול בפקק תנועה אני בוהה מחלון האוטו

צעירה בכיסוי ראש כעור צועדת לעבר סובארו סטיישן ישנה, בידיה כלי שקנתה בחנות סמוכה

היא מושיטה את העודף לגבר חרדי היושב במושב הנהג, ככל הנראה בעלה,

הוא מתבונן בעיון במטבעות וסופר אותם

אחר היא מתיישבת בצייתנות מאחורה וסוגרת את הדלת.

לא רוצה להגזים אבל לי זה הזכיר כתבה שקראתי לא מזמן על אלימות כלכלית, מסוג הדברים שאני רוצה להבטיח לעצמי- לי זה לא יקרה.(הדתית)