16.2
יום הולדת שמח לאמא
אמא שבעוד יומיים יהיו 8 חודשים לזכרה
איזה יום נוראי..
אני לא מאמינה שלבן אדם כ"כ חשוב לי
יש היום יום-הולדת
ואנחנו לא כאן בבית מתאספים כולם
וחוגגים את היום שאמור ליהיות כולו שמחה ואושר
אני לא מאמינה שבמקום לקום בבוקר ולהביא לה מתנה
ולצעוק "מזל טוב אמא!!"
אני קמה מתיישבת מול הטלויזיה
ומתחילה לבכות..ולבכות..ולבכות..
מרוב כל הצער פשוט נרדמתי היום מול הטלויזיה וחלמתי עלייה..
והרגשתי כ"כ קרובה ובחלום באמת דיברתי איתה
ואמרתי לה מזל טוב
בחיים עוד לא הייתה לי הרגשה כזאת אחרי חלום..
כאילו שבאמת פגשתי אותה לכמה דקות..
כמה דקות שבחיים יותר לא יהיו
מציאות
אני מרגישה כ"כ בודדה כשאני חושבת שאמא שלי לא פה יותר..
אני מרגישה אבודה..איבדתי את אמא וזאת הרגשה של..
כל החיים שלי פשוט נבלעו לתוך חור שחור ואין לי יותר מה לעשות כאן בעולם הזה
ואני יודעת שאני חייבת להמשיך אבל זה כ"כ קשה..שפשוט אי אפשר לתאר את זה!!
[לפחות בערב יצאתי והעברתי קצת את התחושה הנוראית הזאת שאף אחד אבל אף אחד
לא יבין אותה בחיים חוץ מהאנשים שבאמת קרה להם דבר כזה,ואני ממש מאחלת שלאף אחד לא יקרה דבר כזה]


*לא צריך להגיב אני יודעת שאין הרבה מה להגיב על דבר כזה*
אין מילים שיכלו לבטא יותר טוב את מה שאני מרגישה עכשיו
וכל הזמן..
אין לשיר קליפ אבל המילים הן אלה שחשובות..
She cries cuz she's lost
and she doesn't even
know what she wants