לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Google blog


מנוע חיפוש המקיף של ישראבלוג.

Avatarכינוי:  Google bloger

גיל: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

קטעים מאוד מומלצים שנבחרו;


 

מבחוץ שמחה, מבפנים עצובה

כתבה: מירה.
בת: 13
מבלוג: 501979

מבחוץ מראה שמחה,
מבפנים עצב.
נראית שמחה,
אך מאוד עצובה.
צחוק מאולץ,
חיוך מאולץ,
מנסה להראות שהכול בסדר,
אבל לא,שומדבר לא בסדר!
אני בדיכאון,דיכאון,
ובגלל מי?בגללך!
עצובה שאתה לא איתי,
עצובה שאתה אוהב אותה,
עצובה שאתה מעדיף אותה,
עצובה שכבר לא ידידים,
מה בסכך הכול מבקשת?
אם לא אהבה,אז ידידות!
כשמדברת איתך,מרגישה בעננים,
כשרואה אותך,מרגישה בעננים.
אני אוהבת אותך ומתחילה לוותר,
לוותר,כי לא יכולה לחכות,
לא יכולה להמשיך עם הסבל והפגע,
אני אוהבת אותך עד מאוד!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


פירסמתי את הקטע הזה בגלל שרוב הנערים כיום מתחברים מאוד למילים.
תהליך מאוד פופולרי שמתרחש אצל כמעט כל נער מתבגר, כולנו רגישים אך בגיל ההתבגרות אנו רגישים עוד יותר ולכן לוקחים הכל ללב.

הקטע הבא יכול להתחבר אל כולם, דרך המילים... רק לא בגלל הקטע של האהבה שמירוש כתבה, גם... אך יש כל מיני תופעות שגורמות לכך שבפנים אנחנו מתפרקים ובחוץ אנחנו שמחים ומאושרים.
כל אחד מבטא את זה בצורה שונה, במרוב המקרים זה יכול להתבטא בדיכאון ונזק עצמי.


מה איתכם, אתם מתחברים למילים? נזכרים במקרה או בזיכרון שקשור לנושא? איך מתבטא אצלכם הסבל?

נשמח לתגובות

ושוב תודה רבה רבה רבה למירוש המדהימה על הקטע/שיר נחמד שכתבה

כולכם מוזמנים לבלוגה של מירה ולייעץ לה על אהבתה.


 

אם יש מישהו בשמיים ששומע אותי..

כינוי: ~ michali ~
בת:
14
הפוסט הזה מרגש מאוד, שבו היא מציגה את תחושותיה לגבי העוני בעולם, היתומים, החלשים..

היא פותחת את ליבה ומשתוקקת לעזור להם ותרום להם עד כמה שיכולה - במיוחד להעניק אהבה לכולם.

זה טוב; הלוואי שיתרבו בני הנוער הרוצים לעזור לזולתו לחשלים.. 

לדעתי זו מחשבה תמימה ומאוד חולמנית, כמו בשיר של ג'ון לנון - Imagine. את יכולה להצטרף אליו .

 

אתם מוזמנים להכנס אליה ולקרוא את הפוסט וגם להגיב לה.



 

אני לא מעכלת.

כינוי: סתם עוד אחת פסימית..

בת: 15
הפוסט הוא מעין מכתב פרידה אחרון מדודתה שנפטרה.

היא מתארת איך נודע לה על המוות ועל הקושי שעליה לעבור מבחינה נפשית.

נערה בת 15 שחווה מוות ממישהו שקרוב אליה, זה משהו מאוד טראומתי וקשה.

 

אתם מוזמנים להכנס אליה ולקרוא את הפוסט וגם לנחם אותה בתגובות.

זה המעט שתוכלו לתרום.



עד כאן לקטע השבועי,
המשך יום נעים שיהיה לכם....




נכתב על ידי Google bloger , 26/6/2008 23:41  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נועה - lucci ב-28/7/2008 09:58



הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , תרשו לי להעיר , הדרכה ועיצוב לבלוגים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGoogle bloger אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Google bloger ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)