החיים והמוות ביד הלשון

היי כולם!

פתחתי היום את הבלוג הזה כדי לכתוב על החיים שלי איך שהייתי רוצה שיהיו. יהיו שיגידו שאני משועממת או מטומטמת, כי תכלס יש לי חיים טובים, רק שאני לא יודעת לנצל אותם.

בחלומות שלי ובדמיון אני הורסת לעצמי את החיים, וככה אני יוצרת קשרים עם אנשים שהייתי רוצה שיהיה לי איתם קשר עכשיו, אבל אין לי מספיק אומץ, או אמצעים כדי לגרום לזה לקרות.

בקיצור, אני חולת צומי, ולא מספיק לי מה שיש, אני תמיד ארצה עוד צומי מהחברה.

המשפחה שלי בקצרה:

יש לי שני הורים, אחות ואח (גדולים שלא גרים בבית) אחיינית וכלב.

סבא וסבתא שלי מצד אמא נפטרו ומצד אבא יש לי רק סבא מבוגר מאוד שחי בארה"ב.

חוץ מזה הכל רגיל.

אני בכיתה י', יש לי חברות מהחטיבה, חברים וחברות חדשים מהתיכון (שאני עוד לא ממש חברה של כולם) אבל הייתי רוצה להתקרב לכמה, וזה ממש קשה.

בפוסטים הבאים אספר לכם על החיים שלי, מתוך השאיפות והחלומות, ולא מתוך המציאות.

נתראה :)