אחרי שבעה חודשים שכמעט שום דבר לא התחדש כאן, חזרתי, וחזרתי בגדול חברים.
הייתי עם חבר צמוד מאד במשך חצי שנה, לפני כחמישה חודשים נפרדנו פרידה קשה וכואבת מאד ולא יכולתי לכתוב כי הראש שלי לא עסק בדבר מלבד בפרידה ההיא, בטח שלא בחומרים שיכלו להכתב ולהתפרסם כאן...
עכשיו יש לי בחורון חדש בקצה הרצועה, והמון חוויות ופנטזיות בראש. חדשות וישנות.
אלו שהיו נאמנים לי כשעוד כתבתי - אני מקווה שאתם עדיין כאן, כי אני מתכוונת לחזור לכתוב כאן לעתים.
מי התגעגע?
היום פרינס צ'ארמינג בת"א. מזל שזה לא מפריע לתכניות שלי. זה לעולם לא מפריע לתכניות שלי. אני רוצה אותו, ואני אקבל אותו, והוא יודע שהוא לא מסוגל להגיד לי לא.
"בייב, איפה אתה?"
"כרגע, באוטובוס" אני שומעת הרבה דיבורים מסביבו.
"אה. אז אני מניחה שזה לא יהיה זמן טוב להגיד לך שאני חייבת להרגיש אותך חזק בכוס שלי, שאני לא מסוגלת להתאפק יותר, שאני מתה להרגיש אותך מתפוצץ בתוכי."
"...את רוצה שאני אבוא היום?"
"זה לא עניין של רוצה"
"אה... אוקיי."
"אני צריכה שתבוא היום."
שתיקה.
"אני בא."
עומד להיות לי לילה מהנה.