Tales From Topographic Oceans

הסוללה היא מכשיר שימושי במיוחד.

הסוללה היא מחסן של אנרגיה שזמינה בתוך לא יותר מ-5 ס"מ מעוכב.

סוללה יכולה להדליק מנורה, לגרום לצעצוע של חייל להלך, ואפילו לגרום לזמזם לזמזם.

לסוללה יש אלף תכליתים ואף פעם לא הפסיקו להמציא לה עוד ועוד.

ב10 השנים האחרונות סוללות התחילו לגרום לאנשים אף לתקשר אחד עם השני על ידי מכשירים רב תכליתיים ניידים,

אל חוטיים ומוזרים שאף אחד לא יודע באמת מה הוא תפקידם האמיתי.

תופעה מסתורית ביותר יש לסוללה, אותה חקרו אין ספור חוקרים מהיקום כולו, אף לא אחד מהם הצליח להבין את המקור לתופעה זו.

מעבר לכך, תאוריות שלמות פותחו סביב תופעה זו, בהן הועלו הנושאים: "היווצרות היקום", "המוות של אלוהים" ואפילו "הזהות של הפוטו"ן.

יצירות סימפוניות מכל רוחות השמיים נכתבו על התופעה בניהן: "הבלדה לסוללה" ו"סוללה סוב סוב סוב בסול במול".

שום רעיה לגילוי המסתורין לא נמצאה, היום אין חוקר אחד ביקום שיכול לתת טיעון מספיק משכנע שיסביר את המאורע הבא:

אתה יושב עם 3 חברים ורואה משחק מייגע בין 2 קבוצות כדורגל מעפנות,

בעוד אתה עם גרעין בפה תופס אותך לפתע דחף עז לראות "טלנובלה (ע"ר)" בערוץ אחר,

והופ!! השלט לא עובד...

אתה מסובב את הסוללות (כי על עיקרון זה גדלת) ואז....

מקור אנרגיה חלופי, בלתי נראה, מיסטי, עוצמתי ואפל במיוחד מעביר עבורך את התחנה.

הסוללות חזרו לחיים כמו עוף חול.

"ובכן... חביתה...                   ....??#?...

חביתה?!?! ...                אה כן!!

ובכן חביתה זה הדבר הצהוב הזה...

אבל מה עושים איתה.... .... ....

אהה!! חביתה זה מעולה. חוץ מהעובדה שזה יוצא מפות של תרנגולת, זה טעים וזה מעולה! 

לאחרונה מחקרים של ענקי ירח גילו שאם שמים את זה במחבת זה אפילו עוד יותר טעים. אני חייב לנסות את זה מתי שהו..

חביתה זה הדבר היחידי ביקום שבו כל המוסיף לא גורע!!

אפשר לשים בחביתה אפילו את סבתא שלך וזה יצא טעים יותר. גבינה, חרדל, לחם, בשר, בצל..או כן!! בצל!! בצל!! פטריות, עין של שור, לשון של תנין מעושן -

כל אלה הם רק הקצה של הפרוטון של בולבול של ענק ירח של האפשרויות שאפשר להוסיף לחביתה."

נתון סטטיסטי לנקבות (ולאלה שאוהבים את השוקולד בין הפרוסות): הוא מאוד גדול!

מתוך ספרי שפים תת-ימיים:

"אמנם ידוע כי בחביתה כל המוסיף הרי זה משובח, אך אסור לשכוח שחייב שבחביתה יהיה מעט מהדבר הצהוב הזה. האפקט הטעם יעבוד טוב יותר ככל שנוסיף יותר תוספות לחביתה, כלומר ככל שריכוז הצהוב יהיה נמוך יותר בתוך התערובת, בתנאי שהו יהיה קיים!"

מתוך "ספר הפילוסופיה הגדול של ענקי ירח משועממים ובודדים":

נתון 1: חביתה זה תערובת של דבר צהוב שיוצא מפות של תרנגולת בתוספת כל דבר נחמד.

נתון 2: חביתה תשתבח ככל שהריכוז של הצהוב יהיה נמוך יותר.

מסקנה: היקום הוא חביתה בין גלקטית משובחת בעליל.

הסבר: הרי שביקום קיים דבר צהוב שיוצא מפות של תרנגול, והריכוז שלו על גבי המרחבים האין סופיים קטן מאוד, מש"ל.

ביטנו של ענק הירח הבודד ביותר ביקום כרכה להחריד.

הוא היה חייב חביתה!

פתאום כל מה שהוא ראה סביבו היה רק אופק מדברי הומוגני. הוא לא זוכר איך הגיע לנקודה שבה הוא נמצא והוא גם לא ידע מה הסיבה. הדבר היחידי שהוא ידע זה שהוא רץ כל כך מהר כדי להגיע לנקודה הספציפית שבה הוא עומד אך כרגע כשהוא הגיע לנקודה הוא שכח לאיזה מטרה הוא רץ, הוא שקע בדיכאון עמוק ולכן התיישב.

מתוך ספינת החלל של אדון ביבופ שמטרתה העיקרית הייתה לחקור את טיבם של ענקי הירחים היה ניתן לראות בברור כי כרגע השמש נמצאת בדיוק בנקודה שמעל לראשו של הענק.

השמש היא גוף צהוב.

לילה אחד ישב הענק הבודד על הירח שלו בשעה של זריחה מלבבת מלאה גוונים של ארגמן וצלילים עמומים.

הוא ישב על הסלע הקבוע שלו, עליו הוא נהג לשבת ולחשוב על משמעות היקום פעם בארבעה ימים בקביעות שוויצרית.

רק שהענק לא כל כך הכיר את שוויץ (פרט שולי).

בין הדברים שהוא היה נוהג לקחת איתו היה תיק, ובתיק היה מחבת אולם בראשו הייתה מחשבה, והיא:

"למה שלא אכין לעצמי חביתה?"  -"למה?" הוא ענה לעצמו בשאלה לשאלה הקודמת.

לענקי ירח מצויים בדרך כלל יש שתי תודעות המתנהלות בו זמנית בראש אחד, דבר הגורם להם להיות מבולבלים לעיתים קרובות,

לסתור את עצמם, לנהל עם עצמם שיחות נפש ולעיתים לא רחוקות בעליל לשחק עם עצמם אבן נייר ומספריים.

משחק זה פיתח את רמת האנטילגנציה של הענקים פלאים. לא היה זה בגלל הצורות שהם היו צריכים ליצור עם האצבעות (שגם הן גרמו עומס יתר לראש הגדול והטיפשי שלהם) אלא מהסיבה שכל תודעה נלחמה עד זוב אלקטרונים לא להדליף לתודעה השניה את המידע המודיעיני החשוב במהלך המשחק.

469 ענקים מתו כתוצאה מהמשחק הזה, 231 מהם בגלל עודף מתח חשמלי שנגרם במוח

ל- 121 עלתה טמפרטות מוחם מעל ל- 1500 מעלות קלווין תוך פחות מ- 3 שניות,

וה- 117 הנותרים בלי לשים לב השתמשו במספריים אמיתיות.

מחקרים מעיירות במעמקי האוקיינוסים עד היום לא מצליחים לגלות למי משתי הקבוצות יש פחות אנטליגנציה:

1) לאלו שמתו מהמשחק,      או

2) אלו שהמשיכו לשחק במשחק הזה גם לאחר שחבריהם מתו.

הענק הוציא את יומנו, (שהיה לצד מחבתו) והחל לרשום:

"חביתה: (כן.. כן.. הדבר הצהוב הזה)

הרבה שמן

חמש ביצים

מחבת (כבר יש)

שלוש כפיות מלח

אחת דבש

אש (גפרורים אם אני לא אמצא אחת כזאת)

וכל דבר נחמד..."

מיד לאחר מכן החל הענק לחפש אחר המצרכים כאשר הוא עומד על גפיו ומשקיף אל עבר האופק המדברי האין סופי שמשתרע לכל כיוון.

הוא בחר ללכת לכיוון השמש, אותה הוא מאד אהב.