אז הייתי בחירייה, והיה מצויין!

המקום עצמו מטופח ומרתק. כיף להסתובב שם (בלי לפתוח חלונות, הריח בלתי נסבל), והסדנה שהיינו בה הייתה נהדרת. היו המון נשים וגם כמה גברים, ושלוש מדריכות שהראו לנו איך אפשר להפוך דברים שהיו בדרכם לזבל לדברים חדשים ומקסימים. למדנו לסרוג עם האצבעות (!), לגהץ ניילונים, ולהכין המון דברים יפהפיים מחומרים כמו: שילוט חוצות, אריזות של קמח, צמיגים, בדים, ועוד. החומרים כולם נאספים ממקומות שזורקים אותם. למשל, הנייר נאסף מבתי דפוס, והמון שאריות של בדים חדשים ויפהפיים נאספות ממתפרות בדרום תל אביב. כל החומרים חדשים ונקיים.

אז אני אתחיל בסיור במקום, ואחר כך התוצרים שלי. כל התמונות בפליקר, אז אפשר גם לראות אותן בהגדלה, וכדאי, כי יש כאן כל כך הרבה פרטים קטנים ומעניינים.

דלפק הקבלה בכניסה. שימו לב שיש כאן צינורות ובקבוקי מים מינרלים, אבל הכי מקסים בעיניי, הבקבוקים של המרככים שהפכו למקום לשים בו עלונים:

ומעל לדלפק, אהילים מקסימים:

במקום מפוזרים כסאות מעניינים:

גם זה כסא, ואנשים ישבו על כמה כאלה:

ותראו את השירותים! הכניסה (אצל הגברים זה בכחול, כמובן):

והמראות בפנים:

ופיסול סביבתי:

ועוד מבט למעלה:

ושימו לב לוילונות ולמנורה בחדר הצדדי הזה:

ודוגמאות לדברים שאפשר להכין בסדנאות:

התיק הזה מקסים בעיניי. הוא פשוט מורכב מרשת ירוקה קשיחה, שעליה קשרו המון המון שאריות בדים:

וזו נעל בית, באותה שיטה בדיוק:

ושרשרת:

וכשהתפניתי מהצילומים, התיישבתי גם אני להכין כמה דברים, מנייר, איך לא! הכנתי פנקסים מאריזות חומות של קמח:

וזה פנקס מאוד פשוט: הכריכה מורכבת משתי גלויות, בפנים יש שאריות נייר, והקשירה היא עם חלקי צמיגים:

ומבפנים:

ועוד פנקסים, מהחומר המקסים הזה, שהם קוראים לו "שלטי חוצות", אבל אני לא בדיוק מבינה איזה חלק של שלטי החוצות זה:

והצצה פנימה:

ומירב, בת דודה שלי שהייתה איתי, למדה לסרוג עם האצבעות (!), וסרגה את הגרביים המקסימות האלה, משאריות בד:

לקראת סיום, חידה. מי מנחש ממה עשויה השרשרת של המדריכה (הגדלה בפליקר)?

לסיכום, המקום מקסים והסדנאות מאוד מומלצות. אפשר להירשם באתר שלהם לקבלת עדכונים.