| 8/2009
עוד עמוד לאלבום
_______________________________________________________________________________________________________________________
תזכורת: סדנת דומינו ושימוש בדיו אלכוהולי ביום שני הבא, 7.9, 20:00
_______________________________________________________________________________________________________________________
אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל המחשב הוא גזלן זמן נוראי. אילו רק הייתי יוצרת בכל השעות שבהן אני גולשת, או אז היו לי בבית המון אלבומים יפהפיים ודוגמאות לסדנאות. אבל מאחר שזה לא המצב, אני גולשת שעות, ומסבירה לעצמי שזו למידה והשראה. בשבוע שעבר, תוך כדי גלישה, החלטתי שבמקום לרשום לעצמי בצד רעיונות ולשרבט סקיצות, אני פשוט אלך ישירות מהמחשב למשטח העבודה (זו מטאפורה, אני אף פעם לא עובדת על משטח עבודה ;-).
העמוד שהצליח לעשות לי את זה הוא העמוד האחרון שאתם רואים כאן, והחלטתי לעשות לו scraplifting. אני חושבת שפעם כבר כתבתי על זה, אבל זה ממש נהדר בעיניי שיש שם לתופעה הזאת של לקחת השראה מעמוד של מישהו אחר. זה הופך את זה ללגיטימי, ולא רק זה, אלא שבהגדרה של סקראפליפטינג אפילו כתוב שזו מחמאה!
אז הנה הגרסה שלי (המקור כאן, בסוף העמוד):
חלק מהכיף בעמוד הזה הוא הפשטות שבו. עמוד הבסיס, בצבע נייר אריזה, הוא מקסם שימושי. אני מאוהבת בו ומשתמשת בו המון. את העיגולים הלבנים יצרתי עם כוס קלקר חד-פעמית. פשוט מרחתי על השפה שלה צבע, והחתמתי. קצת כמו לחזור לגן! ;-) ואם כבר גן, אז את העיגולים מילאתי בצבע, ורציתי שהם ייראו מרוחים בצורה לא אחידה, אז מרחתי עם האצבעות. אי אפשר לא לחייך כשעושים את זה!
מצד שמאל למטה יש מפית תחרה רגילה לגמרי שקונים בסופרמרקט, ועליה עשיתי העברה של התמונה בטכניקה הזאת. אחר כך תפרתי את המפית לעמוד, והשתמשתי בפעם הראשונה ברגל רקמה חופשית (לא קל, יש לי עוד ה ר ב ה מה ללמוד, אבל זה כיף!):
את שאר התמונות הדפסתי שוב על נייר קנסון (אני מאוד אוהבת את התוצאה, נראה לי שזה יחליף אצלי את הנייר פוטו לעד), ופינצ'צ'תי עם פאנץ' עגול גדול. הנייר עם השורות הוא נייר ממחברת רגילה, גם הוא פונצ'ץ' בצורה דומה (punch, פאנץ'=מנקב נייר, קיים בצורות שונות).
והנה טיפ, גיליתי שיטה שמאפשרת לי לעבוד בקלות רבה יותר מקודם. אחד הדברים שמעכבים אותי הוא הפחד, איך לא. הפחד שלא יצא לי, שכל מה שעשיתי ייהרס בגלל החתמה לא נקייה או צבע שיימרח. אגב, אני סוטה רגע כדי להסב את תשומת לבכם לפינה השמאלית העליונה של העמוד למעלה. כשעובדים עם צבע על האצבעות, הוא עלול להימרח גם במקומות לא רצויים. אני יודעת שלכם זה ברור, אבל בתור מישהי שבמלחמת המפרץ ניסתה להשתמש בצלוטייפ עם כפפות ניילון על הידיים (מה, אתם לא הייתם בהיסטריה?), אז זה לא היה ברור לי, ויצא שנמרח טיפה צבע. לקחתי נשימה עמוקה, ניגבתי קצת עם מגבון לח, ומה שיצא זה... כתם מגבון לח. מה שאני מנסה להגיד זה, שכתם צבע זה לא נורא! אני אשתדל לזכור את זה לפעם הבאה. אבל בינתיים, אני אמשיך ואספר, שכדי לא לפחד יותר מדי ופשוט לעבוד בצורה משחררת יותר, אני מצלמת את העבודה מדי פעם. ככה גם אם העמוד ילך לפח, תישאר לי מזכרת דיגיטלית שלו ;-) אני יודעת, זה קצת, המממ, אנאלי? אבל זה משחרר מהפחד הזה. :-)
אז הנה עדות מהדרך (אופס, זה מסובב. לא נורא, העיקר הכוונה):
ולסיום, שמתם לב שבעברית אין אפשרות להבחין בין paint ל-color? כי רציתי להגיד לכם שנורא כיף להשתמש בצבע-paint!
שבוע טוב, ובהצלחה לכל האימהות והילדים שמתחילים השבוע גן/ בית ספר!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: