אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני כל שנה מחדש נשטפת במבול מיילים וסמסים של שנות טובות. מכל הלקוחות, המשפחה, החברים, אנשים שהחלפתי איתם מייל אחד לפני חמש שנים, אנשים שמעולם לא הכרתי אבל צירפו אותי לרשימת התפוצה שלהם, וכל נותני השירותים שאני מחוברת אליהם. כמו שהבנתם, זה כבר מזמן לא משהו אישי שמאחלים אנשים שאיכפת להם. אז בתוך כל המבול הזה, קיבלתי אתמול מייל אחד אישי, שאיחל שנה טובה רק לי. כל כך התרגשתי, שהחלטתי שהשנה, במקום להתמודד עם המבול הזה בהתעלמות מופגנת, כמו בדרך כלל, אני אעשה נסיון לשלוח מיילים אישיים. נראה איך זה ילך. ובינתיים, כמה דברים מעניינים:
- טליה מהבלוג שורו הביטו וראו כותבת על מהפכה (!) בשנות הטובות. אני חושבת שחלק מקוראות הבלוג שלי יבינו על מה היא מדברת:
"לקראתה [השנה החדשה], כולם מחדדים את עפרונות הפיקסלים שלהם, שוזרים תמונה בפאואר
פוינט, בוחרים פונט כתב יד, מצלמים את הילדים מחזיקים רימון ותפוח,
ומשגרים לרשימות תפוצה חסרות קונטקסט ומלאות באנשים שהם לא מכירים, ברכת
שנה טובה. מפליאים לעשות המסמסים שניתן למצוא אותם מסמסים גם בימי הולדת
ובימים קשים אחרים סמיילי מכובד לאיחולים לבביים.
לצידם, קמה תנועה. שלא תגידו לא ראינו, לא ידענו, לא שמענו, לא כתבו,
לא מכרו, לא סיפרו. הם כאן. קראו להם לוחמי טחנות הרוח או כותבי המיקודים
אבל דעו לכם שהם יצאו לדרכם. ברחובות העיר, עם מעטפות ביד, אל עבר הדואר.
אני חוזרת - הדואר. ילקקו לשונותיהם אל הבולים ויכתתו את מקלדותיהם לעטים.
ואין לי מידע מוקדם בנושא בגלל שאני אחת מפעילות התנועה, כי אני לא -
בקושי להגיע לקבל את הדו”חות שלי בדואר אני מצליחה - אלא מכיוון שהם נדרשו
לשלוח מייל מקדים ובו בקשת כתובת. ומיקוד. אני ב-63921. הלוואי ויש בולים
שווים."
- וכאן יש גלריה שלמה של אוסף השנות הטובות שלי, הנה התקציר לעצלנים:
אז שתהיה לכ-ו-ל-ם שנה טובה ומתוקה, שנה של עבודה וגם חופש, של אושר ושמחה, של עניין ולמידה, של אהבה וטוב, של צבע ויצירה.