| 10/2009
הלוויתן שלא יצא
אני מתנצלת על מבול הפוסטים, ומבטיחה הפסקה של שלושה שבועות החל משבת ;-)
לפני שבועיים, התגעגעתי מאוד למכונת התפירה שלי, והתיישבתי לתפור משהו "קטן". נורא התחשק לי להכין משהו לאחיין הקטנצ'יק שלי, ואמרתי לעצמי, "שישי בצהריים, שעה שעתיים, ויהיה לנו צעצוע רך ומקסים". הו, היומרנות. אני אגיד לכם מה, פשוט כשרואים עבודות באינטרנט, הכל נראה נורא פשוט. למשל, הלוויתן המהמם הזה של אלין. מה הבעיה? כמו שאמרתי, שעה שעתיים, וגמרנו, לא?
אז התיישבתי להכין אותו בשישי בצהריים, כשבשש אני אמורה כבר לצאת עם המתנה המוכנה מהבית. הרי יש הדרכה! מה הבעיה?
אז זהו. בעיה מספר אחת- אני לא באמת יודעת לתפור. אני יודעת להפעיל את המכונה, וגם זה בקושי. לגזור אני עוד יותר לא יודעת, ואת זה אני אפילו לא אוהבת.
בעיה מספר שתיים - בגלל שהגזרה לא נכנסת לעמוד אחד, היא מחולקת על פני שני עמודים. אז אני גזרתי גם את הלוויתן לשניים. :-) לקח לי המון זמן להבין את הגזרה, לגזור נכון, ואז כמובן שתפרתי ימין לשמאל, אז פרמתי והתחלתי מההתחלה, וכל הזמן הזה קיללתי במרץ רב, ושאלתי שאלות בפורום שמתכחש לזה שהוא פורום תפירה, וקורא לעצמו פורום ליבוד ;-).
תשמעו, הגזרה רק נראית תמימה, אבל היא לא! היא קטנה ומרגיזה, וכל הפסים ("צלעות") האלה שצריך להצמיד אותם - זה היה לי לגמרי לא ברור, ותוכלו לראות בדיוק למה אני מתכוונת בנתיחה שלאחר המוות, שתבוא מיד. כן, היה מוות. אחרי שהצלחתי סוף סוף להפוך את הדבר הארור הזה, פשוט זרקתי אותו הצידה, מיד תבינו למה. אז אין מוצר מוגמר. רק תסכול גדול. הדג העלוב הזה אימלל אותי מאוד, אז תסלחו לי על העצבים. ;-) ועכשיו התמונות:
הא! מבחירת הבדים אני דווקא מרוצה, ולמרבה הפתעתי, הזנב שלו עומד. יש! עשיתי משהו נכון :-)
התמונה הזו נורא מצחיקה אותי:
זה הפרופיל היפה שלו ;-):
אבל תראו מה קורה פה. אתם מכירים את בובות הכפפה האלה ששמים על היד ומעוותים להן את הפה? נכון זה נראה ככה? :-) אני לא יודעת למה התפר הצ'תקמק ככה:
מה זה זה??
ובמבט מלמעלה, כדי שתראו את הסנפירים השווים בגודלם (!!NOT), ויש פה גם תפר עקום להחריד ליד הכנף הימנית - רואים אותו? למה בצד שמאל הוא יצא יפה וכאן לא? לאלוהים פתרונים...
ולסיום, מה זה? לוויתן? לאאאאאאאא! זה בכלל אווירון! :-))
אם אתם גיבורים ורוצים לנסות את הגזרה, עצה ממני: תגדילו אותה! אני חושבת שבגלל שאני עקשנית אני עוד אחזור אליה יום אחד ויהיה לי לוויתן יפהפה, אבל בינתיים אני עוברת לדברים ברורים יותר, ועל כך - בפוסט הבא, שבו תוכלו לקרוא על תיק עופרה שדווקא כן הצליח, בזכות ההדרכה המעולה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: