| 10/2009
ביפן
נסענו לירח דבש ביפן. הגשמת חלום. אנחנו ביפן כבר שלושה ימים, ויש לנו עוד כשלושה שבועות. אנחנו אוספים חוויות בקצב מסחרר, אז אני חייבת לעשות סיכום קצר, לי ולכם. לא מבטיחה להמשיך ככה, אבל בינתיים יש לי מלא לספר.
קודם כל, כל העצות שקיבלנו שוות זהב. חברים כתבו לנו ספרי טיולים שלמים במיילים, וזה פשוט נהדר. תודה רבה, עדי, יש לנו מלון מעולה באזור מעולה, וזה בכלל לא משנה שזה כנראה לא המלון שאת היית פה, כי אחרת לא הייתי מגיעה אליו. ותודה רבה, יעל, אכלנו אתמול אקונומיאקי טעים במסעדה מעולה, עם מחצלות והכל, והכינו לנו את זה על השולחן. אני לומדת לאכול עם מקלות, וזה לא קל!! וגם, בזכותך אני מקבלת כל מיני חותמות, כי אני מחפשת! היינו במוזיאון המדע באואנו, וראיתי חותמת קטנה, אז לקחתי להחתים, והפקידה בדלפק אמרה לי, "עזבי, יש כאן משהו שווה יותר", בפנטומימה כמובן, והוציאה לי חותמת שמנה וגדולה עם תמונה של גן חיות :-)) ורק שאלה אחת - מי אמר לי שביפן מצליחים להוציא בובות במכונות? זה לא עובד לנו!! אני רוצה הלו קיטי גדולה! :-)
טוב, אני אנסה לסכם קצת, אבל קחו אותי בערבון מוגבל. הארץ הזאת היא באמת מעבר למילים או תיאורים. בשביל הקנה מידה, תנסו לחשוב על דיסנילנד, או ניו יורק, עכשיו תכפילו פי עשרה. לא, זאת לא הגזמה. אה, וצריך כבר להיפטר מהתפיסה הזאת של יפן כיקרה. היא לא יקרה. כרטיס טיסה לא עולה יותר יקר מכרטיס לארה"ב, האוכל פה זול מאוד ומעולה (מנה פה יותר זולה מכל מסעדה שאכלתי בה בתל אביב. היום כמעט נכנסנו למסעדה שמנה בה עלתה 40 ש"ח, אבל בסוף החלטנו שזה יקר מדי. במסעדה שבה אכלנו, מנת טמפורה ענקית של ירקות, תוספת אורז, מרק עם אטריות, ירקות חמוצים, תה ירוק ומים עלתה לנו פחות מ-30 ש"ח, ואסור להשאיר טיפ), בית המלון שלנו מעולה, והוא במחיר של בית מלון. לצורך השוואה, זול בהרבה מהמלון שהיה לנו באמסטרדם. מחירים הבגדים כמו בארץ, אלא אם כן אתם מתכוונים לקנות דווקא באיב סאן לורן. אבל אם אתם מתכוונים לקנות דווקא באיב סאן לורן אז במילא אין לכם מה לדאוג לגבי מחירים. זהו, מתחילים.
ביפן יש המון מקדשים.
כאלה:
Meiji Jingu, Harajuku
Senso-Ji, Asakusa
וכאלה:
בתי הכלבו האלה הם תרבות בפני עצמה, ושוב, אני ממש מרגישה שחסרות לי מילים כדי לתאר את הדבר הזה. אלה קניונים של שמונה קומות ויותר, כל קומה עצומה במימדיה, וכל החנויות שלהם כל כך שונות וכל כך מדהימות. המוכרות תמיד לבושות בתחפושת שלמה, כולל תסרוקות גבוהות ואביזרים נלווים, העיצוב של החנויות מעלף, אני לא מפסיקה לצלם חנויות, זה ממש מביך, ובכל כלבו כזה יש גם מלא מלא פיצ'יפקעס כמו ניירות וחותמות ושקיות אריזה ומעטפות ופינת סקראפ קטנה ומלא יומנים מעוצבים והמון פריטים אירופיים מהממים, בעיקר המון דברים צרפתיים. התמונה העליונה היא של קומת האוכל בכלבו עצום בשם Isaten בשינג'וקו. זה לא קניון, זה מפלצתף וקומת האוכל פשוט עצומה. בערך כמו נתב"ג 2000. לא, בעצם גדולה יותר. זה מין שוק עצום, המוכרים לבושים במדים יפהפהפיים, הכל נורא סטרילי ומעוצב ויש שם שוקולדים שעולים 12 ש"ח ליחידה, והכל ארוז בצורה הכי מוקפדת ומדהימה, אבל הם קוראים כמו רוכלים בשוק, והרעש שם מטורף. אם אכלתם באונאמי בתל אביב, אתם מכירים את "ברוכים הבאים" שלהם ביפנית, "אירישיימסה", אז דמיינו לעצמכם את הצעקות האלה מכל כיוון. "אירישיימסה, אירישיימסה, שיימסה, שיימסה". דיסנילנד, כמו שאמרתי (בכלל יש להם קטע של לצעוק ולדבר אל עצמם, זה נורא מצחיק. המוכרים כל הזמן קוראים כל מיני דברים ביפנית. בהרג'וקו הם עומדים בחוץ יום שלם וצועקים. אני מניחה שזה משהו כמו "הכל בזול, הכל בזול", אבל כנראה שלא בדיוק זה :-). יש שם הכל, מדגים ובשר ולחמים ומאפים ועד לדוכנים של כל שוקולטייר ששמעתם או לא שמעתם עליו, מגדניות ודוכנים של עוגות של כל מיני מאפיות צמרת אירופיות. האוכל נראה כמו תכשיטים והכל נארז בכבוד. אה, ויש טעימות :-)
בתוך בתי הכלבו האלה, שבינתיים החביב עליי נקרא OIOI, וזה באמת אוי אוי אוי, כי אפשר לבלות בו ימים שלמים, ואם אני לא רוצה שאופיר יתגרש ממני אני צריכה גם להתנהג כאילו אני מחפשת קצת תרבות. אז חיפשתי. בכל שמונת הקומות! ואיזה תרבות מצאתי! כבר אמרתי לכם שהם מטורפים, היפנים האלה. אז מה שהולך פה מבחינת ביגוד ואביזרים זה פשוט לא ייאמן. כמויות הורוד, הפרוות והנצנצים פשוט משכרות. אני לא יכולה להפסיק לצלם חנוית, ובובות תצוגה:
הבובות מחופשות לקראת האלווין, ותראו את קיר הפרווה מאחורי הבובה. מצליחים לראות מה זה?
הקיר הזה מורכב ממלא מלא בובות פרווה (כלבים), בית קברות שכזה:
ברחוב אסור לעשן, והמדרכות מלאות בציורים מהסוג הזה:
אבל במקומות סגורים כמו מסעדות, דווקא מעשנים בכיף :-)
אפילו המכסים של הביוב שלהם מקסימים:
כדי לתפעל את השירותים צריך דוקטורט, או לפחות לדעת יפנית. שעות לוקח לי כל פעם למצוא את המקום שבו מורידים את המים. וזה נורא מבלבל, כי איך שמתיישבים על השירותים, הם מתחילים להשמיע קולות. מסתבר שזה כדי לכסות על הקולות האחרים שמשמיעים בשירותים, אבל בעיניי זה ממש בזבוז של אנרגיה :-)
השירותים הכי פשוטים ביפן:
הילדים היפנים כל כך מתוקים:
היפניות נורא נורא נשיות. הבגדים שלהן כל כך מוקפדים ומהממים, ואין יפנית בלי אביזרים נלווים. תמיד יהיה להן תיק מדהים, גרביים נוצצות (הם מתים על גליטר. מלא מלא גליטר ובלי שזה ייראה זול), קישוט ענק ומקסים על התיק, מגפיים מעניינים, כובע עם פונפון ענק, ועוד. וכשאני אומרת תיק מדהים, אני מתכוונת לזה שגם אישה בחליפה יכולה ללכת עם תיק ענק בצורת לב, או תיק בצורת חתול (יגיעו תמונות כהוכחה! :-). האופנה השלטת היא טייץ מעל למכנסיים קצרים, וחצאיות קומות. כולן לובשות חצאיות, תחרות, מלמלות, פרוות. אבל נורא בולט שכולן לבושות בחצאיות. כל כך עושה לי חשק לחצאית! :-) מלא מלא חצאיות קומות מכל סוגי הבדים, בכל האורכים והצבעים, המון ruffles, גם בחצאיות וגם בתיקים - זה נורא נשי בעיניי :-) אה, ואפרופו תחרות, כיסויי המושבים במוניות עטופים בתחרה! זה כל כך מקסים :-)
קצת פרווה, וחצאית קומות, זה ממש חובה:
ואם אין פרווה, תמיד תהיה תחרה, ולא תמיד היא רק תבצבץ, כמו בתמונה הזו. יש להן אופנה שלמה של קומביניזונים לרחוב. בייבי דול וקומביניזונים משיפון, רק שלובשים אותם מחוץ לבית :-)
המעיל הזה לא ייתן לי לישון היום בלילה:
קומות עם פונפוני פרווה:
ומשהו לחובבות בליית:
המון יפנים הולכים עם הכיסויים המצחיקים האלה:
טוב, התעייפתי וכבר שתיים בלילה. זמן לישון. ורק מילה אחת, אמנם עברו רק שלושה ימים, אבל קראנו מלא ספרים ואתרי אינטרנט, נפגשנו עם המון אנשים, דיברנו עם יפנים, ואני לא כזאת בורה כמו שאני נשמעת, בסדר? :-) אז בכל פעם שכתבתי "יפן", אתם מוזמנים להחליף את זה ב"טוקיו", ולזכור שאני פה רק שלושה ימים. אני מרגישה שיצא לי קצת מבולבל ומשוגע. אבל ככה זה גם פה :-)
לילה טוב!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: