כשדיברנו עם אנשים שהיו ביפן, הם כל הזמן סיפרו על מקדשים כאטרקציה עיקרית, ואנחנו תהינו מה יש לעשות כל כך הרבה במקדשים, ועד כמה זה יעניין אותנו.

אז זה מעניין ומקסים ויפהפה. קודם כל, מהקצת שטיילנו בינתיים, המקדשים בטוקיו לא מייצגים שום דבר. ואולי אני משוחדת, כי התאהבתי בקיוטו מהשניה הראשונה שהגעתי אליה, וכאן המקדשים זה משהו אחר לגמרי. במדריך התיירים כתוב שיש פה 2000 מקדשים. לדעתי הם ספרו גם את המקדשונים שכל משפחה שניה מקימה בחצר, אז זה לא נחשב, אבל גם כמה מאות מקדשים זה מכובד :-)

אני חושבת שהעיקר במקדשים הם לא המקדשים, אלא אם כן אתם בודהיסטים.

למעשה, מקדש הוא אחוזת ענק שמשתרעת על פני דונמים על גבי דונמים. יש שם גנים מדהימים עם צמחיה מעניינת, יערות יפהפיים (מכושפים לגמרי), אגמים קטנים וגינות זן יפהפיות, ונופים מדהימים. זה המון טבע וטיולים רגליים ואסתטיקה יפנית, שבאמת אין כמוה. בשטח המקדש יש גם מוזיאונים וחנויות מזכרות, ולפעמים גם בית תה ועוד דברים מעניינים, כמו דוכני אוכל יפני, נשים בקימונו, ועוד. נו, אתם כבר רוצים לבקר במקדש? :)

שתי העונות לטייל בהן ביפן הן בשלכת (כלומר, עכשיו), ובתקופת פריחת הדובדבן - החודשים הם ספטמבר-נובמבר, ומרץ-מאי. בגלל שעכשיו זו עונת שיא, יש לא רק עלים בצבעים מדהימים, אלא מלא תיירות פנים יפנית, ולכן רואים המון דוכני אוכל ומזכרות בדרך למקדשים, וגם לא מעט יפניות בקימונו, שזה תמיד מקסים.

זו תמונה שאני מאוד אוהבת, מ-Kamakura, שעה נסיעה מטוקיו:

וזה דוכן אוכל בדרך ל-Ninzen Ji בקיוטו. הפנקייקים החמודים והתמימים האלה ממולאים בתמנון אדום:

 עם כל יצר ההרפתקנות שלי, אני לא מצליחה להביא את עצמי לטעום את זה, ואופיר אומר שזה לא משהו, אז נראה לי שאני אמשיך את חיי מבלי לדעת מה הטעם שלהם. הספיק לי לראות אותם בגודל מלא בשוק:

טוב, עברנו את דוכני האוכל, רדפנו אחרי נשים בקימונו (זה רק בהתחלה, אחר כך מבינים שהן קיימות בכל מקום), והגענו למקדש. כמו שאמרתי, אני שם בשביל הטבע, אבל בכל זאת כדאי לדעת איך מתנהגים במקדש, אז בכניסה יש בדרך כלל מין שוקת גדולה עם מצקות ומים, ושם צריך לשטוף את הפנים והידיים:

בפתח המקדש עצמו בדרך כלל יש מין מתקן גדול כזה מלא קטורת:

אני לא מתה על כל העשן הריחני הזה, אבל האנשים מתקהלים סביבו ומנפנפים בידיים כדי "לרחוץ" בתוך העשן הזה. בתוך המקדש הבודהיסטי עצמו בדרך כלל אסור לצלם, ובדרך כלל יש שם פסל בודהה עם כל מיני פרחים ופירות שהביאו לו. לפני הבודהה, מוחאים כף פעמיים, וקדים קידת תפילה. יש שם גם מקום שאפשר לזרוק בו מטבעות. אבל כמו שאמרתי, אני מעדיפה את שלב הגנים והטיולים, אז נעבור לשם :-)

מקדש Eikando zenrin Ji בקיוטו - אגב, "מקדש" ביפנית הוא "ג'ינגה/ו", והקיצור - "ג'י":

והתמונות הבאות מ-Ninzen Ji

גם הוא בקיוטו:

הקיפודים האלה - נכון הם מזכירים את החותמות של Penny Black? :-))) הם כנראה מסמלים משהו, כי הם נמצאים פה הרבה.

מספיק להיום.