אז אתמול היה לי קצת זמן להתנסות בכל מיני דברים, ובדרך נזכרתי שאפשר לצלם ולשתף, וככה נולדו כמה סדנאות קצרות, וזו אחת מהן.

טכניקות להעברת תמונה כבר הפכו אצלי לתחביב בפני עצמו, אני פשוט אוספת אותן, ונהנית מאוד להתנסות בהן, בעיקר בגלל שהתוצאות לא צפויות, ומעניינות.
כאן הסברתי טכניקה אחת, וכאן עוד אחת, וזו השלישית.

מה שחשוב לזכור לגבי כל סוג של העברת תמונה זה שמדובר בהרבה תרגול, ניסוי וטעייה. כמו שתראו כאן, אני כבר עשיתי בשבילכם את הניסוי והטעייה ובזבוז הדיו!:)

טוב, לעבודה.
השיטה הזו מאוד פשוטה ומהירה, ואחד התוצרים שלה הוא זה (בהמשך תראו עוד הרבה אפשרויות):

שימו לב, צילמתי רק את שלבי העברת התמונה. אם תרצו גם סדנה מצולמת למסגרת, תרימו יד. ;-)

חומרים דרושים:

1. שקף חלק - רצוי שקף לכתיבה, בניגוד לשקף להדפסה, כי אז הוא עבה ועמיד יותר. בכל מקרה, חשוב להדפיס על הצד החלק שלו.

2. מדפסת הזרקת דיו.

3. תמונה להדפסה - כל תמונה שיש לכם במחשב. כאן וכאן יש תמונות מעניינות, מותרות לשימוש.

4. נייר לקליטת התמונה - בהמשך הסדנה יש הסברים לגבי התוצאות על סוגים שונים של נייר.

ועכשיו לעבודה. זה מאוד פשוט, אבל חשוב לעבוד מהר:

מדפיסים את התמונה הרצויה על השקף. אפשר להשתמש בשקף חלק שמיועד לכתיבה, ואפשר להשתמש בשקף מיוחד להדפסה, אבל שימו לב שאתם מדפיסים על הצד החלק. הסיבה היא שאנחנו לא רוצים שהדיו ייקלט לתוך השקף, אנחנו רוצים שהוא יישאר רטוב, ונוכל להשתמש בו כחותמת.

מוציאים את השקף מהמדפסת מ-ה-ר.

והופכים על הנייר החלק:

מהדקים עם היד, כמו בתמונה, אבל שימו לב: הדיו מאוד רטוב, כי הוא לא נתפס על השקף. לכן צריך להפוך על הנייר ולהדק עם כל כף היד, ולא על ידי מריחה עם האצבעות, כי אז הדיו יימרח לגמרי.

זהו, מרימים את השקף, וטה-דה!

צריך להתאמן כמה פעמים עד שמבינים בדיוק כמה זמן צריך להדק את התמונה, ואיך, ומתי בדיוק בדיוק להוציא אותה מהמדפסת.
הנה, ככה, לדוגמה, נראה שקף שחיכה שניה אחת יותר מדי במדפסת. הדיו פשוט מחליק על גבי השקף והופך לטיפות:

וניסיתי גם להעביר לכל מיני סוגים של נייר, כדי לראות מה יוצא.

המסקנה היא שככל שהנייר חלק יותר, כך ההדפס יצא ברור יותר (שזה לא בהכרח אומר "יותר טוב"!).

כדי להמשיך בניסויים, פשוט מנקים את השקף עם מגבון לח או מטלית עם מים, ואפשר להמשיך להדפיס עליו בלי הגבלה.

כאן, למשל, העברתי את התמונה לבריסטול עם טקסטורה (Canson), ואני מאוד אוהבת את התוצאה (בפוסט מאתמול, זו התמונה על המדף):

אתם יכולים לראות איך הדיו "החליק" על הג'סו ונמרח. והג'סו כאן לא טרי, זה עמוד שצבעתי לפני חודשים רבים.

ופה, אותה גברת על עמוד Basic Grey רגיל, בלי טיפול. אתם רואים את ההבדלים?

וניסיתי גם על עמוד של ספר ישן:

ועל בריסטול עבה וחלק, התוצאה הברורה ביותר:

אגב, בשלב כלשהו הרגשתי לא נוח שאני משתמשת בתמונה של הבחורה הזאת כל כך הרבה מבלי לדעת מי היא, אז הלכתי לברר, ומסתבר שזאת Maude Fealy, שחקנית אמריקאית שזכתה להצלחה רבה בתחילת המאה ה-20. כאן תוכלו לראות עוד הרבה תמונות שלה.

ונמשיך בניסויים:

כאן זה על צידו החלק של נייר משי. שימו לב, שגם כשההעברה כמעט מושלמת, היא בכל זאת מעניינת, מלאת פגמים כביכול וקימוטים, שיוצרים עניין:

בשלב הזה החלטתי לעבור לתמונות שלי, מתוך מחשבה להשתמש בהן באלבומים. כאן העברתי תמונה שלי מהחתונה, לבד (fabric). שימו לב, זו לא תמונה איכותית, הרזולוציה שלה נמוכה יחסית, ולכן התוצאה לא מספיק ברורה:

ועל נייר, קצת יותר טוב, בכל מקרה מעניין, אבל אם רוצים תוצאה ברורה צריך להשתמש בתמונה באיכות טובה יותר (והיא תגיע בהמשך):

אז הנה תמונה באיכות גבוהה יותר, על בד:

על נייר מדפסת רגיל, חלק:

ועל נייר משי:

אז מה הכי יפה? אני לא יודעת, זה כבר עניין של טעם. כל האפשרויות יפות בעיניי!

מסקנות לסיום:

התוצאה תלויה באיכות התמונה ובמדיום הקולט. ככל שהמדיום חלק ויציב יותר, התמונה תעבור בצורה מושלמת יותר. השאלה היא אם זו המטרה. אני חושבת שאם היינו רוצים מושלם, היינו פשוט מדפיסים את התמונה על דף פוטו וגמרנו, לא? ;-)

זהו, אני נהניתי מכל רגע, ועוד לא מיציתי את האפשרויות. יש עוד מגוון סוגי נייר ובד שאני חייבת לנסות!

ועכשיו תורכם! אני מקווה שתתנסו ותיהנו, ותראו תוצאות, ואם יש לכם שאלות, אתם יודעים איפה למצוא אותי.