השאלה הכי מעצבנת והכי שכיחה בחודש האחרון היא, "את עוד פה?" אני מקבלת אותה בטלפון, במייל, ובע"פ, שזה הכי מגוחך. לא! אני לא פה! אז אם רציתם לדעת אם אני "עוד פה", עכשיו יש לכם תשובה.

זוכרים את שני הטיזרים מלפני שני פוסטים? אז את האחד, ההחלפה הלבנה, כבר ראיתם, ועכשיו הגיע תור השני, החלפת שכבות.
הפעם בת הזוג שלי הייתה מירה, שאוהבת צבעים חיים, וגם הפעם החלטתי לתפור עטיפה למחברת, רק צבעונית!

וזה מה שיצא:

מירה, אני מקווה מאוד שתיהני מהמחברת ותשתמשי בה, ושוב שולחת התנצלויות כנות על האיחור במשלוח!!

אחד האתגרים במסיבה היה ליצור קישוט Doily מרובד, בהשראת הקישוטים המ-ט-ו-ר-פ-י-ם שעושה הבלוגרית הזאת.
הנה מה שאני עשיתי:

וכמה דברים יפים לסיום:

כאן יש רשימה של דברים שכותבת הבלוג הייתה אומרת לעצמה בת ה-17, אילו הייתה יכולה. רשימה מאוד מרגשת. הזדהיתי בה עם המון דברים. למשל:

1. את לא שמנה.

2. הוא לא "האביר על הסוס הלבן". עכשיו זה נראה לך שכן, אבל הוא לא.

3. לא תאמיני, אבל את לא יודעת הכל.

4. כשאת עושה גלגלון, זכרי היטב את ההרגשה הזאת. עוד מעט כבר לא תוכלי להתגלגל ככה.

5. לבשי מה שבא לך. כי את יכולה.

6. טלי סיכונים גדולים יותר. אחרת תתחרטי, אני מבטיחה לך.

ויש עוד...

היא פשוט לקחה שקיות ניילון, וציירה עליהן עם טושים פרמננטיים. כל כך פשוט, וכל כך יפה, ואם לא יודעים לצייר, אפשר להחתים!

זהו, נראה לי שסיימתי. :-)