סיפור האהבה שלי עם התיק הזה התחיל לפני כמה שנים טובות. לפני 6 שנים בערך, הייתה חנות תיקים בשם Lollipops בשינקין. אני חושבת שהיום היא נמצאת בדיזנגוף. היו בה תיקים יפהפיים, ויקרים מאוד, ואני התאהבתי בתיק קטנטן, הוא היה כחול כהה עם נקודות לבנות, והיה בתוכו עוד תיק קטן שנסגר עם שרוך. הוא היה ממש קטן, הספיק לארנק קטן, פלאפון ומפתחות, ועלה 500 ש"ח. לא קניתי אותו, כי המחיר היה נראה לי ממש מוגזם לתיק קטן כל כך, צרפתי ושיקי ויפהפה ככל שיהיה. בסוף חברה שלי קנתה אותו, ואני לא הפסקתי להסתכל עליו בערגה. 

והנה עכשיו, מצאתי את אותו התיק בדיוק, בהדרכה הזו. גם הפעם זו הייתה אהבה ממבט ראשון, כי מקריאה של ההדרכה, היה ברור לי שהיא מצויינת ואני יכולה לתפור לפיה. והיא לא איכזבה. זו ההדרכה הכי ברורה ופשוטה שנתקלתי בה. המון גזירה וגיהוץ של פליזלין, אבל הכל עשוי ממלבנים, אז זה באמת מאוד פשוט, ואפילו אין פה צורך להפוך את התיק ולתפור. כשסיימתי, חשבתי שאולי טעיתי במשהו (כי יש תפרים פנימיים שנשארים שם מבלי להפוך), ושלחתי מייל ליוצרת ההדרכה והיא אמרה שככה בדיוק זה אמור להיות. כלומר, כן - זה עד כדי כך פשוט!

את הבדים לתיק (כולם נקנו ב-etsy, למעט הבד הירוק-לבן שמבצבץ. הוא מ"בדים למעצבים" בנחלת בנימין) בחרתי כך שיתאימו לטעמה של מישהי ספציפית, הוא עושה את דרכו אליה בימים אלה, ואני מקווה שהיא תאהב אותו! ;-)

ככה הוא נראה מבחוץ, כשלא רואים את החלק הפנימי שלו. שוב, זה תיק קטן, מתאים לפלאפון, ארנק קטן, מפתחות וקצת פיצ'יפקעס:

ככה הוא נראה עם החלק הפנימי שמבצבץ. פה יש שני דברים קטנים שהיו יכולים להיות טובים יותר. סרט/שרוך הקשירה היה צריך להיות בצבע אחר, אבל לא היה לי, וחשבתי שעדיף לשיים שרוך לבן מאשר לחכות לשרוך המושלם. שנית, תפרתי את החלק הפנימי בחוט ורוד, אותו החוט ששימש לתפירת כל התיק. בדיעבד, הייתי צריכה לתפור את החלק הפנימי בלבן. חשבתי שהניגוד של הוורוד יהיה יפה, אבל נו, יש גם דברים שלומדים תוך כדי, וצריך להשלים גם עם הלא מושלם! 

ומבפנים, שימו לב ששני הבדים הוורודים המנוקדים (חיצוני ופנימי) לא זהים. :-)

התפירה של התיק הזה הייתה ממש תענוג, ויש לי תכנונים לעוד כמה, כולל אחד לעצמי.

בינתיים, סופשבוע נעים וקריר!