תודה לכולם על התגובות לפוסט הקודם. ניצן באמת מתוק נורא, ונעלי האצבע המתוקות האלה הן מתנה מעדי (כנסו, כנסו!!! יש שם עוד תמונה של הכפכפים), והן מ-Gap.

____

אני שונאת לקנות בגדים. שונאת. הרעיון לצאת לחנויות, לכתת רגליים, למדוד בגדים, להתאכזב, ולהמשיך להשתרך בין חנויות מייאש אותי. אבל בגדים הרי צריך, ולכן מדי פעם אני באמת יוצאת לקנות בגדים, אבל כמעט תמיד חוזרת עם תיק (ובשנים האחרונות, מאז שנכנסה לחיי היצירה, אני תמיד חוזרת עם שקיות של "הכל בדולר", סדקית, בדים, נייר, וכדומה).

על הרעיון הזה התבססתי כשהכנתי לגלי ולקשת תיקים ליום ההולדת. אני יודעת שיש להן תיק. אז מה? ;-)

את הגזרה לתיק לקחתי מפה. זה תיק דו צדדי, או בעצם - שני תיקים.

הגזרה נראתה יחסית פשוטה ולא מאיימת, אז העזתי לשנות קצת, ותפרתי אותה מארבעה בדים שונים, במקום שניים (כלומר, עשיתי לעצמי עוד קצת עבודה). דבר נוסף שלא כתוב בהוראות ועשיתי, זה לגהץ פליזלין על צד אחד, ואני מאוד מרוצה, כי זה מייצב את התיק.

ומאחר שתמונה אחת שווה אלף מילים, טדאאם -

צד אחד:

מבט פנימה:

והופ, הופכים לצד שני ויש תיק חדש:

מבט פנימה:

אני מדגמנת את התיק (על המצלמה, אופיר אזולאי-רוזנס):

וזה התיק השני שתפרתי (התמונות באדיבות קשת):

והצד השני שלו זהה לזה של התיק הקודם:

כל הבדים מ-Etsy, והבנתי שהבדים הלבנים עם הפרחים אזלו ואין למצוא אותם. חבל, הם כל כך יפים!

אני מאוד מרוצה מהתוצאה, הגזרה מאוד יפה בעיניי, והתיק גדול ונוח.

קשת וגלי - זאת עוד הזדמנות להגיד לכן מזל טוב! ואני מקווה שתיהנו מהתיק - משני הצדדים שלו! :-)