אז ישראבלוג שוב לא שולח הודעות למנויים, וזה קצת נמאס לי. לכן פתחתי לי פרופיל חדש בפייסבוק שייוחד ליצירה, ואני אשמח אם תהיו חברים שלי.

מעבר לזה, מעכשיו אני אפרסם כל פוסט גם בתפוז, עד שבסופו של דבר אעבור לשם סופית. 

ובגלל שאני לא יודעת מתי תהיה התקלה הבאה, אני אספר לכם שיש לי בטיוטות פוסטים של מכירה (ספרים וחומרי יצירה), שתי הגרלות, ואפילו סדנאות חדשות. אז תתעדכנו בתפוז או בפייסבוק, ובכלל, תעברו ל-Google Reader וככה לא תהיו תלויים במייל לקבלת עדכונים. גם על זה אני מתכננת פוסט.

עכשיו נותר רק לקוות שהפעם ישרא ישלח עדכון, וכולם יקבלו את כל החדשות האלה! :)

ונעבור לענייננו היום, הבבושקה!

אני אתחיל מהכותרת, ואספר לכם שכשחשבתי על הפוסט הזה, התנגן לי בראש השיר של קייט בוש, אבל אחרי שקראתי את המילים שלו נזכרתי שזה בעצם שיר עצוב מאוד ולגמרי לא רלוונטי לבבושקה שלי.

אז אתמול סוף סוף הגיעה ליעדה בבושקה שיצרתי באהבה רבה להחלפה עם מיכל, ואני יכולה לספר לכם את קורותיה.

היא התחילה ככה:

וסיימה ככה:

ואני חייבת להודות שהיה לי מאוד קשה לשלוח אותה לביתה החדש.

התכנון לבבושקה הזאת ארך הרבה יותר מדי זמן. היו לי כל כך הרבה רעיונות ומחשבות ורצונות, ובסוף התיישבתי להכין קווילט בבושקה, ואיכשהו בדרך נזכרתי בהדרכה המקסימה הזאת, וזה מה שיצא.

למעשה, יצרתי לי בד משלי. לקחתי מתוך שקית השאריות שלי שאריות ועוד שאריות, והפעם רק שאריות. כלומר, לא גזרתי לי ריבועים קטנים וחמודים מבדים חדשים בצבעים תואמים, אלא ממש השתמשתי רק בשאריות, חיברתי אחת ועוד אחת, ומעליהן המון המון תפירה חופשית - עיגולים, קווים, סלסולים. אח, איזו הנאה! :-)

ככה זה נראה מלמטה. אני שומרת את כל ה-selvedge של הבדים, כי הם מאוד צבעוניים ויפים בעיניי. ה-selvedge הוא חלק הבד שעליו כתובים המספרים הצבעוניים שאתם רואים בתמונה, ומופיעים עליו פרטי הבד. בדרך כלל פשוט זורקים אותו, ויש אנשים שאוספים את השארית הזאת באדיקות, והם מספיק מטורפים כדי לתפור ממליוני שאריות דברים כמו השמלה הזו.

הרעיון בבבושקה הזאת הוא למעשה אותו הרעיון כמו בתיק שהכנתי לקיפודים, וביומן שהכנתי לדפי, אבל הפעם תפרתי בובה.

את העיניים שלה ציירתי עם מכחול וצבע אקרילי על בד קנווס, והפה שלה מצוייר בעט ג'ל.

מילאתי אותה בקצת אורז, ליציבות, בהרבה חומר מילוי, ובקצת לוונדר לריח נעים, ובגלל כל הבדים והתיפורים היא יצאה פלאפית, חמודה ונעימה.

אני נורא מרוצה משני הפרחים האדומים האלה שיצאו לה משמאל. אם הייתי מתכננת את זה, זה לא היה יוצא כל כך טוב :-)

ובגלל שכל כך התאהבתי בה ורציתי לצלם אותה תמונות ראויות, שוטטתי בכל הבית בחיפוש אחר הלוקיישן הראוי, ויצאו תמונות מאוד מצחיקות. הלוקיישן, אגב, טרם נמצא:

פרופיל:

צילמתי עוד המון תמונות כאלה, עם כל מיני סוגים של בדים, ניירות ושמיכות ברקע, אבל הבנתם את הרעיון.

בסוף נפרדו דרכינו, והיא נסעה לביתה החדש, שם מספרים לי שהתקבלה באהבה. :)