הזדמנות אחרונה בהחלט להצטרף לסדנה מחר. הרשמה במייל.

________________________________________________________

היום יום ההולדת של אופיר, אהובי, בעלי, החבר הכי טוב שלי, האיש הכי חכם, מצחיק, חתיך, ומפרגן שיש.
אני לא יכולה לכתוב עליו הרבה יותר מזה, כי זה יצא דביק מדי ולא תאמינו לי!

אז פשוט נעבור לתמונות. ;-)

אחת המתנות שהכנתי לאופיר היא מיני-אלבום אבהות.
ניצן מאוהב באופיר קשות, ואני, שמאוהבת בשניהם, מתמוגגת ממבטי ההערצה שלו. הדבר הראשון שהוא עושה כשהוא מתעורר בבוקר (בדרך כלל לידי, במיטה) הוא לחפש את אופיר. הוא רודף אחריו בכל הבית, צוחק ממנו בקול רם, ונהנה מכל השטויות שאופיר עושה איתו, כמו למשל, כשהוא שם את המכנסיים של ניצן על הראש. זה נוהל אחרי-מקלחת שגרתי אצלינו בבית, לא משהו מיוחד ;-)

אז הכנתי אלבום קטן שמתעד מעטים מהרגעים האלה, לאורך שמונת החודשים האחרונים.

נקודות קטנות שהנחו אותי:

* רציתי שאפשר יהיה לשאת את האלבום - לכן יש לו אריזת פח.

* זה אלבום מזכרת קטן לקחת לכל מקום, לא אלבום מפורט - אז אין מילים וסיפורים.

* יש בו תמונות מכל מיני גילאים של ניצן, ואפשר תמיד יהיה להוסיף עוד.

האלבום בגודל 7.5 סמ' על 10. קארדסטוק שחתכתי ב-Coluzzle.

העמוד הזה הוא ממש כמו פרסומת למיטונת. מגיע להם! מאוד מאוד נהנינו להשתמש במיטונת (הגענו אליה בזכות הגר!), ואני ממליצה עליה בחום. 

עוד דוגמה לשגרת-אחרי-מקלחת אצלינו בבית:

התמונה הזו צולמה בתקופה שבה ניצן היה מוכן לישון רק עליי או על אופיר. במשך חודש, בערך, היינו בתנוחות האלה. אני הייתי יושבת בסלון, למשל, כשניצן ישן עליי, ואם הייתי רוצה לקום לשירותים, הייתי מעבירה אותו לאופיר, בדיוק כמו בתמונה. ברגע שהיינו מנסים להניח אותו במיטה, הוא היה מתעורר. אז נתנו לו לישון עלינו. זה לא היה קל, אבל הנה, היום אנחנו מתרפקים על הזכרונות האלה. אגב, התקופה הזו הסתיימה בדיוק כמו שאמרו לי - יום אחד פשוט הנחנו אותו במיטה והוא לא התעורר מזה :-)

כשהגעתי לעמוד הבא הבנתי שהגיע הזמן לשלב תמונות אחרות, אחרת האלבום הזה ייקרא "מה שעשינו בזמן שאמא קראה בלוגים". אבל מצאה חן בעיניי העובדה שאני יכולה ליצור אלבום שלם רק מתמונות שינה של אופיר וניצן. יש לי עוד כל כך הרבה תמונות כאלה!

תראו, הם לא תמיד ישנים! :)

התמונה הזו צולמה בפלורנטין, כשחגגנו את יום ההולדת שלי, והיא אחת התמונות שאני הכי אוהבת:

שתי התמונות הבאות צולמו בפארק בכפר סבא כחלק מהתרגילים שלי בקורס צילום. הן יפהפיות, גם אם לא רואים את זה בגלל הפורמאט הקטן!

זה היה תרגיל בפרספקטיבה :)

אני אוהבת את מה שקרה כאן למטה עם הכיתוב.

השתמשתי בראב-און של המילה Bliss והוא לא יצא טוב.

באותה חבילה הייתה עוד Bliss אחת, בפונט אחר, אז פשוט הוספתי גם אותה, על גבי הקודמת.

כפי שאתם רואים, עשיתי לכל התמונות והעמודים inking - תיחום שלהם באמצעות דיו. בתמונה כאן אפשר לראות שהדיו נמרח לי על האצבעות ולכלך את התמונה. בגלל שאהבתי את הסיפור עם האותיות למטה ולא רציתי לוותר על העמוד לטובת תמונה נקייה, זה נשאר ככה.
Embrace imperfection, כן?

הסיפור של העמודים האלה כבר מגיע, פה למטה:

ובתמונה הזאת, שאני מאוד אוהבת, רציתי לטפל. ברקע יש יותר מדי אנשים, "רעש". 

הסתכלתי עליה קצת, כדי לחשוב מה לעשות, ואז גיליתי את הלב הזה.

פשוט קשקשתי בעט לבן:

ומבט כללי, צד אחד של האלבום:

והצד השני:

והסיפור המובטח.

הדבקתי אותיות חומות. אלוהים יודע למה בחרתי בצבע הזה:

לא אהבתי את המראה, אז החלטתי לרסס בספריי שחור:

ולהסיר את האותיות:

אני מאוד מרוצה מהתוצאה. זו עוד דרך להשתמש באותיות :-)

ולסיום, הכל נכנס לקופסת מתכת שקניתי ב-Michael's בדולר לפני מליון שנה:

אז באמת מזל טוב, אהוב שלנו!

אין כמוך בעולם!