תודה לכולם על התגובות לפוסט הקודם, ועל כל הברכות לאופיר!

באותו יום, דקות ספורות אחרי שפרסמתי את הפוסט, נסענו לטייל. התחלנו את היום כזוג חופשי, בלי תינוק, בלי עגלה, בלי תיק עמוס, אני לא יכולה לתאר לכם את הרגשת החופש המדהימה הזאת. זו הייתה הפעם הראשונה שהיינו ב(חצי)יום חופש לבד מאז שניצן נולד.

נסענו לשוטט בתל אביב, והיינו מוגבלים בזמן. היו לנו כשעתיים נטו.

חנינו ברחוב שבו גרנו בעבר, והתחלנו לצעוד לים (לא לפני שעצרנו בארומה לקחת איתנו ארוחת בוקר וקפה).

קיבל את פנינו יום שמשי, בהיר ויפהפה:

מהמדרכה ניבט אלינו זה: 

על גבי הקירות מצאנו את אלה:

קיר הבית הזה ממש מדהים. הוא מודבק כולו בצלחות, שברים, חיות שלמות, מתקנים שונים, המון המון המון רסיסים קשורים ולא קשורים, המון כיתובים, שירים, מכתבים, מזמין לקרוא אותו ולהסתכל עליו שעות:

המשכנו לשוק הכרמל:

אלה מפות שולחן, כן, ואם אתן תתלהבו כמוני, יהיה מבול של שאלות.

אז התשובה היא שזו חנות במרכז שוק הכרמל, לא בסטה, אלא חנות אחורית. אם אלנבי מאחוריכם, החנות תהיה במרכז השוק, מימין.

אין לי פרטים מעבר לזה. מיהרנו מאוד.

יצאנו מהשוק והלכנו על קינג ג'ורג', ושם מצאתי בחלון ראווה את התיק הזה (180 ש"ח, קינג 'גורג' פינת העבודה אני חושבת, או אחד לפני או אחד אחרי :-))

בקיר הזה התאהבתי:

וזה ז'בוטינסקי:

הגענו לדיזנגוף סנטר, ובקסטרו חלון הראווה מלא פרחי נייר ענקיים:

וקומיקס, באותו חלון:

ממשיכים ברגל לכיכר דיזנגוף. אין לנו זמן להיכנס לשוק, אבל יש רגע לצלם את הגגות הצבעוניים:

בחזרה לאוטו, ממש ליד, מצאתי את אלה. מעניין עדויות של מה הם :-)

וזו הייתה יכולה להיות תמונה הרבה יותר יפה אלמלא צילמתי אותה מתוך המכונית, תוך כדי נסיעה בחזרה הביתה.

הגענו הביתה, לקחנו את ניצן, ונסענו. עברנו במנהרת הכרמל (פעם ראשונה!), בדרך לעכו:

והגענו לאורי בורי:

בדיוק בזמן לארוחת טעימות מופלאה:

מצאנו השתקפות של פרחים על הקיר:

בחוץ הייתה קצת רוח:

ותאורה טבעית מהסרטים. עננים מאיימים ושמש מבצבצת. הכל טבעי לגמרי, לא נגעתי:

בטיול הקצר שעשינו בחוץ מצאנו גם קירות מעניינים:

ונפרדנו מהעיר עם עוד פרצוף אחד, שבעים, מרוצים, והלומי סוכר.

חזרנו הביתה עייפים מ-א-ד, אבל הו, כל כך מרוצים! :-)