לפני הכל, אני רוצה להודות לכם מכל הלב על התגובות לפוסט הקודם. נהניתי מאוד והתרגשתי לקרוא כל תגובה ותגובה. אני חייבת להודות שלא חשבתי שהפוסט הזה יגרור כל כך הרבה תגובות, ואפילו קצת חששתי לפרסם את התמונות של העבודות הראשונות, התמימות והבוסריות שלי. אבל זה היה שווה את המבוכה! :) נשאלתי שאלות לגבי החלפות, ועדיין לא הספקתי לענות, אני מבטיחה לענות תשובות מורחבות בקרוב.

ועכשיו, פוסט חדש.

כשהייתי בתיכון, הכרתי מישהו בשם "אדומי". כולם קראו לו כך וזה היה מאוד טבעי, עד כדי כך שלקח לי זמן להבין שזה רק כינוי ולא השם האמיתי שלו.

אצלינו בבית יש לנו כתומי.
כתומי זה מישהו שמאוד מאוד אוהב כתום. הכיסוי לטלפון שלו כתום, יש לו נעליים כתומות (למעשה, הוא נעל נעליים כתומות כבר בדייט הראשון שלנו), ובגדים כתומים. לבן שלו יש עגלה כתומה, כסא אוכל כתום, ועכשיו יש לו גם תיק אוכל כתום.

אבל רגע, זו הזדמנות מצויינת להראות לכם עמוד ביומן אמסטרדם שלנו, שמעולם לא העליתי (יתוקן בקרוב): 

וזו תמונה שצולמה לפני כחודש, ביום ההולדת של אופיר:

אחרי שהבהרנו את הסיפור הזה, אני אספר לכם שלפני שנתיים, תפרתי לאופיר תיק אוכל.

מזה שנתיים שאופיר הולך עם התיק הזה לעבודה יום יום (!), ולכבוד יום ההולדת שלו השנה, החלטתי לפרגן לו תיק נוסף, והפעם - כתום:

הגזרה לתיק היא אותה גזרה מלפני שנתיים, לפי ההדרכה המצויינת של פינק פינגווין. זה תיק טלאים דו-צדדי, ואני קצת הגדלתי אותו הפעם, וגם הוספתי טריק. עבודת הטלאים מלפני שנתיים הספיקה לי, אז החלטתי לרמות, ובמקום לתפור הכל בשיטה המסורתית, גזרתי את הריבועים, וגיהצתי אותם על פליזלין. אחר כך תפרתי תפרים חיצוניים.

אגב, הצטברות הבדים הכתומים אצלי איננה מקרית כלל ועיקר. למעשה, בכל פעם שאני קונה בדים, אני דואגת לקנות גם כתומים למיניהם.

כך זה נראה אחרי הגיהוץ, לפני התיפורים:

והתיק הגמור:

התיק הזה דו-צדדי, וככה הוא נראה מצידו האחר:

ההדרכות של פינק פינגווין מאוד מוצלחות, נסו ותיהנו :)