(שכה יהיה לי טוב, השעה 1:30, ואני כותבת פוסט)

את הפוסט הקודם, שבו אני אומרת "אוי, אוי, אוי, כל כך קשה לי למצוא דברים שווי-צילום בכפר סבא", כתבתי ביום שלישי. למחרת, בזמן שהפוסט נח לו בטיוטות, מחכה לראות אור, יצאתי לעוד טיול עם ניצן בעגלה, וכך נולד לו עוד פוסט. כי אחרי שהכנסתי לפוסט הקודם את כל התמונות, והצפתי את כל המחשבות והשאלות על מה אני מצלמת, איפה, מתי ולמה, התמונות פשוט הופיעו מולי.

אז הנה עוד קצת תמונות כפר סבאיות, בליווי הסברים קלים. ואגב, באותו יום רביעי, דקות ספורות לפני הטיול האמור, נולד הפוסט הבא. גם הוא בענייני צילום. ואתם יודעים מה, זה לא ייגמר לעולם. יש לי רשימה אינסופית של פוסטים בראש. זו, אגב, עוד תוצאה של הליכות ארוכות. המון המון זמן פנוי למחשבה. אני מקווה שיש לכם כוח :)

בתור התחלה, קצת קירות:

מישהו מכפר סבא מזהה את הקיר הוורוד למעלה? אני לא אגלה לכם איפה הוא, רק אספר לכם שבתוך ההקשר שלו, הוא פשוט קיר מכוער.
וכאן למטה, מאוד אהבתי את הצבעים הטבעיים שייצרו מין קנווס מיוחד:

אבל תראו את התמונה המלאה. סתם עוד חומה:

והפרחים האלה?

מישהו נעץ אותם בספסל ליד הדואר, ואני חושבת שזו תערוכה מתחלפת עם אוצַר יצירתי, כי זאת לא הפעם הראשונה שאני רואה פרחים נעוצים ככה על הספסל הזה :)

ופה, למעשה רציתי לצלם את קיר המתכת האפור שאתם רואים מימין, בגלל כל הנעצים והסיכות שעליו. התמונות של האפור הזה לבד לא יצאו מעניינות בעיניי, אבל דווקא את הזווית הזו, עם הצינור והפסים האדומים שמציצים מהחלון, מצאה חן בעיניי:

ופה עשיתי קרופ במחשב, וקיבלתי עוד תמונה שאני אוהבת:

הו שלום, ומה זה פתאום? צבע זה תמיד טוב. גם כשהצבעים לא מתאימים ;-)

אלה למעשה דגלים שהחליקו במורד העמוד שעליו היו תלויים:

ואז פנינו לאחד הרחובות הצדדיים (אותם, אגב, אני בכלל לא מכירה, כי יותר מעניין לצעוד על הרחוב הראשי), וגילינו בניין עם גדר חי מעניינת, שמבצבצות מתוכה כל מיני אבנים מעניינות. זה ברחוב תל חי, ואם אתם יודעים מי גר שם, או מה זו החומה הזו, אני אשמח לדעת, כי נראה לי שגר שם אומן :)

ותראו את הטקסטורה המדהימה של האבן הזו (שונית??? מה זה, בעצם?) מקרוב:

(גם אתם רואים בה פרצוף, או שאתם חושבים שאני מטורפת?)

ובזמן שניסיתי לצלם את התמונה הצבעונית הזו:

המצלמה החליטה לצלם עם פלש, וצילמה את התמונה שאני הכי אוהבת מאותו אחר צהריים שגרתי:

ולמקרה שרציתם לדעת מה יש לניצן להגיד על נוכחות המצלמה בחיינו: