בשבועות האחרונים מעסיקות אותי הרבה מחשבות. בין השאר אני חושבת על כתיבה אישית ויומנים, והמקום שלהם בחיי. אז בזמן הקרוב אני אעלה פה הרבה סוגים של יומנים שמעניינים אותי, בתקווה שאצליח להעביר בפוסטים גם קו מחשבה אחד שיחבר בין כולם.

לפני שנתיים בדיוק היינו באמסטרדם, זה זמן טוב לפרסם את היומן שכתבתי שם, לא? :)

אני כותבת יומנים כבר שנים. בתור ילדה התמדתי יותר, ובחיים הבוגרים שלי הכתיבה האישית באה לידי ביטוי יותר כפוסטים בבלוגים שונים, ולפעמים גם בכתיבה לעצמי, אבל עמוד פה עמוד שם, לא משהו שהתמדתי בו. בכלל, אני יודעת שקשה לי להתמיד, ובטיולים במיוחד, אני מעדיפה שהטיול והחוויות יהיו במקום הראשון, ולא הצורך (האובססיבי משהו שלי) לתעד אותם. אז אחרי שעברתי כמה טיולים עם כתיבה של עמוד עד שני עמודים ביומן, החלטתי למצוא דרך שתתאים לי. משהו שאני יודעת שיהיה אפשרי, שאני אהנה ממנו ושלא יגזול ממני יותר מדי זמן.

לאמסטרדם לקחתי איתי קופסת סיגרים בינונית עם מהדק סיכות ועטים. בבית הכנתי לי מיני אלבום (עוד לא חשבתי עליו כ"יומן"), מין גיבוב של ניירות שאני אוהבת, גלויות, ניירות מדוגמים, חלקי קטלוגים, ואפילו מעטפה משומשת אחת שאהבתי, ועליהם תכננתי לכתוב במהלך הטיול. האלבום ארוך, אלה כמה עמודים לדוגמה:

את העמוד הזה תזכרו. זו גלויית פרסומת (לסטודיו לצילום) שאספתי בתל אביב, והיא תצוץ שוב בהמשך:

כשהגענו לאמסטרדם, התחלתי באופן טבעי באיסוף ניירות. זה אחד התחביבים הכי ותיקים שלי, שאני מקיימת באדיקות בכל מקום, לא רק בחו"ל. אני פשוט לא יכולה לעבור ליד פיסת נייר מעניינת בלי לאסוף אותה. אני אוספת כל מיני עלונים וגלויות חינמיים, מעטפות הפקדה מהכספומטים, וכרטיסי ביקור, וכן הלאה (אגב, אם אני נכנסת בחו"ל לחנויות בגדים, זה רק כדי לקחת קטלוגים). עם השנים, למדתי להיות בררנית יותר, ולא לאסוף כל שטות, אלא רק כל שטות בעלת פוטנציאל. אני גם מגבילה את עצמי למגירה אחת בבית (ענקית ועולה על גדותיה, אבל אחת!), וככה זה איכשהו בשליטה. 

*אפמרה, Ephemera, הוא השם הכללי לכל הפריטים הקטנים האלה - כרטיסי נסיעה ברכבת, טלכרד ישן, כרטיסי כניסה למוזיאונים, עלונים וקטלוגים, ניירות מבית המלון, פתקים שכתבתם בדרך. דברים בני חלוף, ephemeral, שהיו רלוונטיים לתקופה מסוימת ותוקפם פג. אני אוספת את הדברים האלה באדיקות: בולים משומשים, תג כניסה לקריה משנת 1991, כרטיס קולנוע משנות השמונים, ואינסוף ניירות מטיולים בחו"ל.

בכל מקרה, באמסטרדם גיליתי שהניירות החינמיים (אפמרה-Ephemera, אם תרצו) שאני אוספת כל כך יפים, שעדיף לוותר על היומן שהבאתי מהבית. אז הנחתי אותו בצד, ולמעשה, עד לרגע כתיבת הפוסט שכחתי ממנו לגמרי. תוך כדי הכתיבה, נזכרתי בו פתאום, איתרתי אותו והוספתי, והוא נכנס לרשימת היומנים הבלתי גמורים שלי. ;-)

אז מה עשיתי?

בסוף כל יום כתבתי על הניירות שאספתי.

ככה:

כשחזרתי ארצה, כבר היה לי אוסף שמן של ניירות מקומיים, צבעוניים, שמזכירים לי אירועים שקרו תוך כדי הטיול, ופשוט חיברתי אותם יחד בטבעות, הוספתי קצת תמונות, וזהו. יש יומן אמסטרדם.

ככה נראית הכריכה שלו: 

העמוד עצמו הוא גלויה, לקחתי שתיים, אז יש לי כריכה קדמית ואחורית. עליה הדבקתי אותיות Thickers (כשחזרתי הביתה), וכרטיס ביקור מהמלון שלנו:

הצצה פנימה:

ובפנים: בורדינג פס, וניירות מפה ומשם:

מימין תגית למזוודה שקיבלנו בנמל התעופה, משמאל גלויה ("הגלויות של שלי") שהיה כתוב עליה "שנה טובה", ואני שיניתי:

עלונים שלקחתי מחנויות שונות:

כתיבה על נייר המכתבים של המלון:

תמונות קטנות שהוספתי אחרי החזרה הביתה:

גם פה הוספתי את התמונות והכיתוב בבית. החותמת של היד, מימין, היא חותמת שהזמנתי מאלופת החותמות האישיות, מקופלת, שהיא גם אמא לארבעה ילדים, וכדאי מאוד מאוד לקרוא את הבלוג שלה.

מימין, מפית מבית קפה, משמאל, רשימת הדברים שרצינו להספיק לעשות. אם אני לא טועה, הספקנו הכל.

מימין, גלויות שאספתי וכתבתי עליהן ישירות, משמאל עוד פרסומים שמצאתי, עם מקום ריק לכתיבה:

העלון הזה היה כל כך יפה ונפתח, שהדבקתי אותו כמו שהוא, והמשכתי לכתוב עליו. המספר "15" היה המספר שלנו ב-Supper Club (המקום הכי מיותר שהיינו בו):

ופה למטה, זוכרים את הגלויה שהבאתי איתי מתל אביב? תראו את הגרסה ההולדית שלה :-)

מימין, קרעתי את המכסה של אריזת השוקולדים שקנינו, צילמתי את התוכן, והוספתי ליומן. היה טעים! משמאל, גלויה שאספתי במוזיאון הילדים היהודי. יש לי אחת כזאת שמורה בבית, אני מתכננת כבר שנתיים למסגר אותה ולתלות בבית. :)

ובסוף, מעטפה עם כל שאר הניירות שאספתי, ומפה של אמסטרדם.

והשער האחורי, כמו הקדמי.

אני רוצה לספר לכם שהשבוע, כשרציתי לכתוב את הפוסט הזה, חזרתי ליומן הזה ודפדפתי בו, ונזכרתי בכל מיני רגעים קטנים וחמודים, כל מיני שיחות שהיו לי ולאופיר, דברים שצחקנו עליהם במהלך הטיול, ואנשים שפגשנו. גיבוב הדפים האלה הוא בכלל לא סתם גיבוב. הוא מלא בזכרונות ממקומות שראינו, גם מעבר לכתיבה שלי, הוא חלק בלתי נפרד מהטיול. כל נייר כזה הוא מזכרת שמעלה בי זכרונות. אני נזכרת בבית הקפה החמוד שישבנו בו, שבין קוביות הסוכר על השולחן היו גם סוכריות גומי חמודות, אני ממש יכולה להריח את השוקולדים שאכלנו בכיכר, ואני נזכרת איך הם נמסו לנו בשמש כשישבנו ליד הפסל של ניטשה ואכלנו. אני נזכרת בזוג אבות ישראלים שפגשנו שטיילנו עם הבנות שלהם, ביום שטיילנו אל מחוץ לאמסטרדם, ועוד ועוד זכרונות נעימים. ובדיוק בשביל זה יש את היומן הזה!

יומני מסע נוספים שעשיתי:

יומן יפן

אלבום ירושלים