הצצה קטנה ליומן שלנו מרודוס.

בתקופה האחרונה אני מנסה מאוד לגבש לעצמי מה עובד בשבילי, ואיזה מקום אני יכולה לתת ליצירה בחיי, ועוד כל מיני מחשבות ותהיות כאלה.
שוב ושוב אני מגיעה למסקנה שהתיעוד חשוב לי, אבל לא על חשבון לחיות את החוויה, ושוב ושוב אני מבינה שאלבום מעוצב לא יהיה, אבל יומן יהיה גם יהיה. ואם יומן, הוא חייב להיעשות תוך כדי, להיות פשוט ומהנה, לכלול כתב יד, שרבוטים, פיסות נייר מעניינות שאספנו בדרך, ולהיות חלק מהטיול עצמו, גם בעצם כתיבתו תוך כדי, וגם במה שהוא משקף - הוא לא משהו רטרוספקטיבי, מלאכת מחשבת ועיצוב שנעשתה אחרי הטיול (קשה, קשה לי להשלים עם העובדה שזה פשוט לא אני), אלא משהו שנעשה כשכל החוויות טריות, כמות החומרים מוגבלת, והזמן קצר.

לפני שיצאנו, חשבתי שאני אצור אלבום קטן לבד, כמו שעשיתי לטיול בירושלים, אבל לא היה לי זמן, ופשוט שלפתי מהמדף מחברת שקיבלתי במתנה לפני כמה שנים מחברה שלמדה בדיוק לכרוך ספרים. שימו לב לעבודה המדוייקת והיפהפייה, זו הייתה המחברת הראשונה שהיא כרכה בשיטה הזו! נייר העטיפה היפהפה הוא של Cavalini, חברה שיש לה דברי נייר מופלאים (במחירים מופלאים לא פחות), והאותיות הן "תוצרת הארץ", של מסטיקים ורחלי גזית.

בתוך היומן, קצת מדבקות מכל מיני סוגים, כתב יד, טושים, דיו מסביב לעמודים, נייר דבק יפני, ותמונות שצילמתי ב-Fuji Instax.

הכתיבה ביומן הייתה הכיף שלי בערב, כמה דקות של סיכום יומי, קצת קשקושים וצבע, קצת מדבקות, במרפסת עם כוס קפה, במיטה, או ליד השולחן במלון. השארתי גם עמודים ריקים כדי להוסיף תמונות בבית, אבל עדיין לא הוספתי, כלומר, מה שעובד בשבילי זה באמת רק מה שאני עושה תוך כדי הטיול. כשחוזרים, החיים משתלטים, למי יש זמן לשבת לכתוב יומנים? ;-)

היומן הזה מצטרף ליומני הטיול הקודמים:

ירושלים

יפן

אמסטרדם