אין אף צעצוע, באף חנות ובאף מחיר, שיכול להעסיק את ניצן כמו הצעצועים שהוא מוצא לעצמו ברחבי הבית.

הדברים של אבא ואמא, למשל, הם הצעצועים הכי שווים: פלאפון, השלט של הטלוויזיה, העכבר/מקלדת של המחשב, וגם:

כמו אמא שלו, גם ניצן מת על תיקים. הוא שם אותם על היד, ומכריז בקול החמוד שלו, "ביי!".

בחדר העבודה/יצירה שלי, יש המון פוטנציאל. אחד הדברים שהוא הכי אוהב לעשות זה לקחת גלילים של מסקינג טייפ עבה (שייך לסדנאות העברת תמונה :-), ולשים שלושה גלילים על כל יד, כמו צמיד. :-)

ולפעמים הוא גם מתנסה בכל מיני דברים אחרים שהוא מוצא:

וארגזים! לקראת מעבר הדירה שלנו, התחלנו לאסוף ארגזים, וניצן מצא לעצמו בית:

אחרי המעבר ניצן קיבל בית ממש גדול, עם דלת וחלונות:

כאן אפשר לראות את הבית של ניצן בסביבתו החדשה, הבית שלנו, שהולך ומקבל צורה, ובקרוב יקבל גם פוסט ;-)

ואם כבר ארגזים, לא חייבים לשחק עם הצעצועים, אפשר לשחק גם בתוך ארגז הצעצועים. זה מאוד מעניין לראות את כל הדברים שהוא רוצה לעשות. למשל, הוא הרבה יותר נהנה לעמוד על קופסאות המשחקים, מאשר לפתוח אותן ולשחק במשחקים עצמם :-)

ואפשר גם להיכנס לתוך הארון, ולשחק ב"טוטו", שזה ניצנית ל"קוקו":

אה, והייתה גם תקופת הקסדות. ניצן שלף את הקסדה של אבא מהארון, התאהב בה ולא הרפה. ימים שלמים טיילנו עם קסדה על הראש. בסוף גם קנינו לו קסדה משלו. כאן, עדיין עם הקסדה של אבא:

ופה, עם הקסדה שלו, בזארה. לא הסכים לצאת מהבית בלי ה"קדה" שלו! 

הו, וכלי מטבח. גם הם יכולים לשמש כקסדות:

או כסוג של מצילתיים מחרישי אוזניים:

וברור, ברור, שהוא ינסה לעמוד על הסיר! הכי כיף לעמוד על דברים! 

ואם אנחנו כבר במטבח, גם אוכל זה משחק. שלא לדבר על הסכו"ם, אפשר לתופף איתו על השולחן, לדפוק על הצלחת, להעיף על הרצפה (ולפעמים גם על אמא...), לכתוש את כל מה שבצלחת... וגם לאכול:

וכסא העבודה של אמא זה בכלל לונה פארק שלם. אפשר לנסוע עליו ברחבי הבית, כולל סיבובים מפחידים. תראו את הפרצוף המרוצה הזה. ברור כאן מי המלך, כן? (ומי דוחפת בצייתנות :-)).

וזו דוגמה לקופסאות פח (מקס ברנר). אפשר להכניס אותן אחת לתוך השניה, לפתוח, לסגור, ואפשר גם לשים בפנים כל מיני דברים קטנים, כמו אטבי כביסה, ואז לסגור ולשקשק. גם פה יש לאמא תפקיד. לפתוח, לסגור, לפתוח, לסגור. ("תח", "תח", "גור", "גור").

ועכשיו הגענו לטריגר של הפוסט הזה:

מי לא מכיר את הקופסאות האלה מאיקאה? כולנו קנינו קופסאות צבעוניות כאלה כי הן היו זולות וצבעוניות, והיינו בטוחים שהן מאוד שימושיות. ובכן, הקופסאות האלה שכבו אצלי על המדף שנים, עד שניצן גילה אותן, והן סיפקו לו שעות ארוכות של משחק והנאה. שוב, אפשר לשים אותן אחת בתוך השניה, אפשר לשים את המכסים שלהן אחד בתוך השני, אפשר לפתוח, לסגור, לעשות מגדל של קופסאות, להפיל את המגדל, להכניס פנימה כל מיני צעצועים או מוצצים, אין לזה סוף!

והנה, בזמן שצילמתי את הקופסאות, זכיתי להדגמה חיה. ניצן הבחין בקופסאות:

ובא לשחק:

הערת ביניים: התמונות צולמו על פני חודשים (ועונות) רבים, לכן ניצן נראה שונה כל כך מתמונה לתמונה ;-)

שימו לב לריכוז הזה:

ויש עוד הרבה צעצועים דומים ברחבי הבית.

למשל, גלילים ריקים של נייר טואלט/נייר סופג, שאפשר לדבר לתוכם, להציץ דרכם, וסתם לגלגל אותם או לדפוק איתם על דברים.

נעליים גדולות של ההורים זה תמיד להיט. אפשר לנסות לנעול אותן, אפשר לשים אותן בכל מיני מקומות בבית, וכן הלאה. בכלל, אני חוזרת להתחלה, כל דבר של ההורים הוא להיט, ואצלינו זה חל גם על מברשת השיניים והשיער (משתמש במברשות משלו, ועושה את הפעולות במקביל אלינו), אז זה לא רע בכלל. :-)

איזה משחקים מאולתרים יש אצלכם? הקור משאיר אותנו בבית בימים אלה,  ונשמח לקבל עוד רעיונות!