גם אני משתתפת בבלוג הופ של סודות מחדר התפירה!

מה זה בלוג הופ? Blog hop הוא משחק דילוגים בין בלוגים. בבלוג הופ הנוכחי, כל משתתפת תציג בפניכם פרוייקט "סודי", וסוד מחדר התפירה שלה, ובסיום כל פוסט תקבלו אות וקישור לבלוג הבא. תוך כדי דילוג מבלוג לבלוג תאספו את האותיות, שירכיבו סיסמה. עם הסיסמה תוכלו לגשת לאתר סודות מחדר התפירה, ולקבל הדרכת וידאו סודית בחינם, ללא הגרלה. 

והפרויקט הסודי שלי הוא: יומן אישי!

אני מאוד אוהבת יומנים, וכותבת יומן מאז שאני זוכרת את עצמי. למעשה, בכל זמן נתון יש לי לפחות 2-3 יומנים בעבודה. לפעמים יומנים אישיים, לפעמים יומני השראה, לפעמים יומני מסע/טיולים, יומנים מלאי תוכניות, מחשבות, רעיונות, זכרונות. כשנחמה מ"סודות מחדר התפירה" פנתה אליי ואמרה שהנושא הוא "סודות", ידעתי מיד שאני רוצה ליצור יומן חזותי.

יומן חזותי/אמנותי (art/visual journal) משמש את אותה מטרה כמו יומן אישי, רק שמעבר למילים, יש בו גם ביטוי חזותי/אמנותי.

אני מנהלת יומנים כאלה כבר חמש שנים, וממלאת אותם בגזרי עיתונים, רעיונות, השראה, והתנסויות בכל סוג צבע וטכניקה אפשרית, וזה תמיד המקום ללכת אליו כדי ליצור בשביל עצמי, כדי ליהנות ולחשוב.

אני בדרך כלל משתמשת במחברות קנויות או בקטלוגים שאני אוספת בחנויות, אבל הפעם תפרתי לעצמי יומן שמן, צבעוני ומעניין, שגורם לי לרצות לפתוח אותו כל יום!

את הכריכה יצרתי מבד קנווס לציור (עבה וגס, כזה שמותחים על מסגרות עץ). העברתי לבד תמונה ממגזין (בשיטה דומה לזאת), צבעתי אותה, והוספתי את פס המספרים (selvedge) הצבעוני. הפס הזה הוא שארית שבדרך כלל משליכים לפח, אבל אני אוהבת את הספרות הצבעוניות ואוספת את הפסים האלה באדיקות! 

אני מאוד אוהבת להשאיר את קצוות החוטים ולא לגזור, ובכלל, כל המראה של היומן הזה הוא מאוד rough - השוליים התחתונים של התמונה, קרועים ולא אחידים, בד הקנווס שהקצוות שלו קצת פרומים, כל המראה הלא אחיד של הצביעה, וכל החוטים שמבצבצים. בעיניי כל אלה ביחד יוצרים מראה שהוא גם מעניין וגם חמים ומזמין. וגורם לי לחייך בכל פעם שאני עוברת לידו בחדר :-) בתמונה התחתונה פה רואים קצת את העובי והחמימות הזאת של היומן. מקסימום תחשבו שאני משוגעת ;0)

לתוך כריכת הקנווס תפרתי דפים מנייר עבה, בכל מיני גדלים, ולכל עמוד הוספתי, בתפירה, כל מיני פרטים קטנים, כדי שהוא יהיה צבעוני, מעניין ומזמין וימשוך אותי אליו במקום לאיים עליי בבוהק הלבן של העמודים הריקים!
פה למטה, הפס הצהוב/צבעוני מימין הוא סרט אלכסון, ומשמאל, שארית בד קטנה:

המבנה של היומן מאוד פשוט - קיפלתי גליונות נייר לבנים, כדי שייראו כמו שתי מחברות (signatures) קטנות (יצרתי את ה"מחברות" מגליונות בגדלים שונים, כי אני אוהבת את המראה הלא אחיד, אבל אפשר כמובן ליצור גם מחברת מעמודים זהים, למראה אחיד ומסודר יותר), ותפרתי כל מחברת בנפרד לתוך כריכת הקנווס.

כאן אפשר לראות את התפרים שמחברים את אחת המחברות לתוך הכריכה:

וכאן אפשר לראות את מפגש שתי המחברות (ה"כתמים" שאתם רואים לא נמצאים במחברת! גיליתי אותם תוך כדי כתיבת הפוסט, והם מהמצלמה, שכנראה התלכלכה).

בהמשך, כיס תפור ובתוכו תגית נשלפת שאפשר לכתוב בה דברים סודיים ;-) ועוד שני פסים עם מספרים, ומעטפת שקופה קטנה עם כפתור. גם את המעטפות האלה עם הכפתורים, שמגיעות צמודות לכל הבגדים שאנחנו קונים, אני אוספת באדיקות, אבל בחדר היצירה, ולא בארון. אם ייפול מאיזה בגד כפתור אין סיכוי שאוכל לשחזר איפה נמצאת המעטפונת שלו!

ופה, העמוד האחרון של היומן, עדיין לבן. משמאל, החלק הפנימי של הכריכה, עליו תפרתי שאריות בדים שהסתובבו לי על השולחן:

והכריכה האחורית. אני לא יודעת אם זה בהשפעת ההתעסקות שלי בעיצוב הבית, או שתמיד אהבתי תמונות של כסאות, אבל זה מה שיצא :-)

נהניתי כל כך לעבוד על היומן הזה, שמיד כשסיימתי אותו, התחלתי למלא אותו-

העברת תמונה ממגזין, צביעה וכיתוב. מימין חלק מעמוד שהוצאתי ממגזין ורציתי לשמור לי אותו לשימוש עתידי.

ועמוד נוסף-

שכבות על גבי שכבות של נייר, העברת תמונה, צבעים, חותמות, פיסת בד מהודקת, ודבק נייר (washi tape):

וואו, זה היה ארוך! אבל כל כך מהנה! אם הנושא של יומנים חזותיים חדש לכם, אני ממליצה לכם בחום לחפש art journal/ing בגוגל, וללכת לאיבוד בין כל העמודים שתגלו.

ולסיום, כמה סודות קטנים:

אפשר (ורצוי!) לתפור נייר! המכונה שלכם הרבה יותר עמידה ממה שאתם חושבים. ביומן שלי תפרתי בד קנווס עבה ולתוכו שלושה גליונות נייר עבים, וכל זה עבר מתחת למחט רגילה. מעבר לזה, האפשרות לשלב נייר בתפירה מאפשרת גיוון רב. בעבר, למשל, תפרתי כריות ריחניות לארון. מאחר שהן לא צריכות להיכנס למכונת הכביסה, אין סיבה לא לשלב בהן נייר. החלק העליון מנייר שאני אוהבת, והחלק התחתון בד:

חשוב מאוד! ליצור רווחים גדולים בין התפרים. כשתופרים בהגדרה של תפרים צמודים יותר, הנייר עלול להיקרע.

כדי ליצור עניין או להוסיף צבע, כדאי להשתמש בחוט עליון וחוט תחתון בצבעים שונים. במיוחד בדוגמה של היומן הזה, שהחוטים בו גלויים גם משני צידי העמודים, וגם בקצוות שלהם, אפשר להשתולל עם צבעי החוטים, להשתמש בצבעים שונים לשני הסלילים, ולהחליף אותם תוך כדי עבודה לצבעים נוספים.

ולסיום, טיפ סודי ביותר - לשמור על ראש פתוח. ואני אמחיש את זה בתמונות :-) תראו את הסרט הזה:

הוא מתוק מאוד וצבעוני. וכשהופכים אותו?

הרבה יותר מעניין, צבעוני, ואפילו - פרוותי!! :-)

אני מקווה שנהניתם מהפוסט הזה. מאוד נהניתי ליצור, לשתף, ולהשתתף בבלוג הופ, ואני מזמינה אתכם לדלג לבלוג הבא.

אז מה צריך לעשות עכשיו?

1. לעבור בין כל הבלוגים המשתתפים ולאסוף אותיות. אני חמישית והאות שלי היא: "י"

2. לאחר שאספתם את כל האותיות (לפי הסדר) אתם מוזמנים להרכיב מהן את הסיסמה ולגשת לעמוד הזה באתר סודות מחדר התפירה.

את הסיסמה יש להקליד בעברית.

3. לאחר הקלדת הסיסמה, תיפתח בפניכם הדרכת הפתעה סודית.

מהבלוג שלי אתם מוזמנים לעבור לבלוג של איילת. 

תיהנו!