לפני שבוע, חזרתי מחמישה ימים מופלאים ויצירתיים באנגליה.

נסעתי לסופשבוע יצירתי באזור סומרסט הירוק. 

את קולאז' התמונות היפהפה הזה צילמה אוקסנה, אחת המשתתפות באירוע, בעלת הבלוג הנהדר הזה.

את האירוע ארגנה Erin Faith Allen, אמנית נהדרת בפני עצמה, וימים ספורים אחרי שהזמינה את המקום וסגרה את האירוע, נודע לה שהיא בהריון. ארין הייתה באירוע עם בתה בת השבוע, ואם זו לא כבר השראה, אז אני לא יודעת מה כן! ;-)

המורות והאמניות הנהדרות שהגיעו ללמד אותנו היו כולן אמריקאיות, נשים שאני מעריכה ואוהבת מאוד, ובחינתי זו הייתה הזדמנות מדהימה ללמוד מהן במרחק של פחות מחמש שעות טיסה.

את התמונה המקסימה הזאת צילמה ארין, המארגנת, ואלה הן, Flora Bowley, Madelyn Mulvaney, Orly Avineri, Teesha Moore. סוף השבוע היה מורכב משלושה ימים, כשבכל יום הייתה סדנה ארוכה אחת, כך שנאלצנו לבחור מתוך ארבע המורות. אני ויתרתי על השיעור של מדלין, פשוט כי לא הכרתי אותה עד אז, ובדיעבד אני יכולה לספר שהיא צלמת נהדרת ואישה מעניינת, והייתי שמחה מאוד ללמוד ממנה.

המקום ששהינו בו נקרא Croydon Hall, והוא היה כולו שלנו לימי האירוע. כשהגעתי והסבירו לי שלא צריך מפתח לחדר כי נהיה רק נשים מהאירוע, הרמתי גבה והרגשתי לא בנוח. כמה דקות מאוחר יותר כבר הרגשתי כל כך חלק מכל החבורה היצירתית והצוהלת, שאין לי מושג למה חשבתי שאצטרך מפתח. וזו הייתה האווירה הכללית במקום. בית. נוח, נעים, חמים, חיוכים מכל עבר, ויצירה, המון יצירה. קרוידון הול נמצא במרחק של כארבע שעות נסיעה מלונדון, והוא כל כך נידח שכדי להגיע הייתי צריכה לנסוע באוטובוס-רכבת תחתית-רכבת רגילה ומונית. אבל כשכבר הגעתי, כל זה נגלה לפניי:

גם את הקולאז' הזה צילמה אוקסנה. אני לא יודעת איך לתאר את זה מבלי שיישמע קיטש. אחוזה אנגלית עתיקה, מרחבים אינסופיים, המון פינות קסומות, ספסלים מגזעי עץ, סנאים מתרוצצים, כבשים רועות, איצטרובלים שנראים כמו שושנים, והכל ב-14 מעלות צלסיוס. אמנם בשבילי זה חורפי לגמרי, אבל הימים היו שמשיים ונעימים, וכשביקשתי בלילה להדליק חימום, צחקו עליי. :)

בבחירת החדר, בחרתי באפשרות הזולה וההרפתקנית יותר, של חדר משותף עם עוד משתתפות. לשמחתי היה לנו חדר נהדר, עם עוד שלוש נשים מקסימות ומעניינות, ובכל ערב עשינו תערוכה של העבודות שלנו ושיתפנו בחוויות. בתמונה, משמאל, מליסה, אוסטרלית שחיה באנגליה (היא גם צילמה את התמונה), קרינה, קנדית שחיה בשווייץ, אני, ופופי הבריטית. לא היה משעמם לרגע! :)

את היום הראשון שלי במקום ביליתי בסדנה של Flora Bowley, חוויה מאלפת שקשה מאוד לתאר במילים. ננסה רגע בתמונות של אוקסנה :-)

פלורה היא ציירת ואמנית מרתקת בעיניי. אני עוקבת אחר הסדנאות שלה כבר הרבה זמן, וחולמת ללמוד אצלה, ולכן שמחתי מאוד לגלות אישיות כובשת, מעניינת, ונחמדה כל כך. העובדה שהסדנה הייתה על פני יום שלם איפשרה לנו להכיר אחת את השניה יותר, להבין מהם מקורות ההשראה שלנו, ולהתנסות בהמון תרגילים ורעיונות תוך כדי יצירה. למעשה, הסדנה התחלקה בין שולחנות העבודה, עליהם יצרנו, לבין פינה אחרת בחדר שהייתה מעין "מדורת השבט", סביבה התכנסנו כדי לדבר, לחלוק, ולהתנסות בתרגילים. היה מרתק, נהניתי מכל רגע, והייתי שמחה להמשיך ללמוד איתה. אם זה נשמע לכן מעניין, יש לפלורה ספר שהיא כתבה על תהליך היצירה שלה, וגם סדנת אונליין ששמעתי עליה רק דברים טובים.

את היום השני ביליתי בסדנה המצויינת של אורלי אבינרי. גם אורלי היא אמנית ויוצרת שאני מעריכה מאוד, נהנית לעקוב אחר הבלוג שלה, ויש לי את הספר המצויין שלה. לא מזמן פרסמתי ראיון איתה ב"יומני היקר". התמונות הנהדרות של אוקסנה מעבירות קצת מהאווירה של היום הזה.

הסדנה של אורלי הייתה סדנת יומן בשם Mapping Me, או "מיפוי עצמי". עבדנו על שתי כפולות עמודים ביומן, לפי תהליך שאורלי הנחתה, ואני לא אפרט, כדי לא להרוס את החוויה למי שתרצה לעבור את הסדנה הזאת בעתיד, אבל אפשר לנסות ללמוד משם הסדנה ;-) עבדנו על הרעיון של מפות, חשבנו על סוגי מפות, ומהו בכלל מיפוי עצמי? איך אני יכולה ליצור מפה של עצמי? מה מרכיב אותי? וכל זה, תוך כדי תרגילים שעוזרים לשחרר את המחשבה, לעזוב את העכבות והתכנון מאחור, ופשוט ליהנות מתהליך היצירה. גם פה, העובדה שהסדנה הייתה לאורך יום שלם נתנה לנו יותר עומק, יותר זמן להשתחרר, לחשוב, ובסוף גם לדבר על הדברים, לחלוק חוויות, ולשמוע מאורלי את מה שהיה לה להגיד לגבי העמודים שלנו. היה מאלף, מעשיר ומרתק, מכל הבחינות. 

הסדנה האחרונה שלי הייתה עם Teesha Moore, אמנית יומנים מדהימה, והיוזמת של אירוע אמנותי בשם ArtFest, שאני חולמת עליו כבר שנים. השנה הייתה השנה האחרונה של ArtFest, ולכן שמחתי מאוד לגלות שאני יכולה בכל זאת להגיע לאנגליה וללמוד מחלק מהמורים האלה, כולל טישה עצמה. היומנים של טישה עוצרי נשימה. אני יכולה להסתכל עליהם שעות, והמחשבה שאוכל לראות ולמשש אותם מקרוב ריגשה אותי ברמות שאני לא יכולה לתאר במילים. :) את הקולאז' הזה הרכבתי מהתמונות שצילמתי בשיעור שלה:

משמאל למעלה, זהו Tracey, בעלה של טישה, אמן מדהים בפני עצמו, שהעביר לנו הסבר קצר אבל מרתק על אפליקציות מעניינות לאמנים ב-iPad.

בניגוד לסדנאות הקודמות, שהעבירו תהליך יצירתי מרתק, הסדנה של טישה הייתה "מסורתית" יותר מבחינת ההוראה, ולמדנו צעד אחר צעד איך היא מרכיבה את הקולאז'ים שלה. היא אישה מעניינת ומצחיקה, ובסך הכל נהניתי מהסדנה, אבל אני מעדיפה סדנאות מעשירות, שמאפשרות לי למצוא את עצמי וליצור משהו משלי. בסדנה הזאת למעשה יצרנו קולאז'ים של טישה מור. אם מעניין אתכן ללמוד יותר על שיטת העבודה שלה, יש לה סדרת סרטונים פה.

ויש עוד כל כך הרבה לספר. על הארגון המופתי, על השף הצמחוני המעולה של המקום, על יריד המכירות של המשתתפות, שבו זכיתי לראות מקרוב יצירות של בלוגריות שונות שאני אוהבת ולהכיר אישית אמנית נוספת שאני אוהבת, על כל השיחות האישיות המרתקות שהיו לנו בהפסקות, בארוחות, ובין לבין, עם נשים מכל העולם, כל הגילאים וכל הרקעים האפשריים, על היום האחרון שביליתי בלונדון הגשומה והיפהפייה עם חברת ילדות שלא ראיתי שנים, על ההחלפות האישיות שקיבלתי במהלך האירוע, על חוויית הנסיעה לבד, על תחנת הרכבת פדינגטון שביליתי בה שעות על גבי שעות, והיא בעצם מיני-לונדון, מה אתם יודעים :-) ועוד... ועוד... אם יש לכן שאלות, אני אשמח לענות עליהן, כי אני מרגישה שהחוויה הייתה הרבה יותר ממה שהצלחתי לכתוב פה :)

לסיכום, היה נהדר מכל בחינה אפשרית. נהניתי מכל רגע, הרגשתי אושר עצום על היכולת שלי (ושל בעלי!) לתת לי מתנה כזאת, להשתחרר מהכל ולנסוע לבד עד לאנגליה כדי ליהנות מחוויה ייחודית כזאת.

אז הנה קולאז' אחרון, הפעם מורכב מתמונות שלי:

תודה שהקשבתן! ;-)