תודה רבה על כל התגובות לפוסט הקודם, ועל ההתעניינות הרבה! הרבה אנשים שאלו איך מגיעים לאירועים כאלה. התשובה שלי היא שאני עוקבת בצורה פעילה אחר בלוגים של אמנים שמעניינים אותי, וכך אני יודעת על אירועים שהם משתתפים בהם. חשבתי שיהיה נחמד לרכז אירועים מעניינים, ולכן הוספתי רשימה של אירועים יצירתיים ברחבי העולם לניוזלטר. כדי להירשם לניוזלטר, שלחו לי מייל.

ועכשיו, בלונים.

בשבת בבוקר היה לי קצת זמן פנוי, והחלטתי לצייר על קנווס גדול. יש לי קנווס גדול מאוד, שפעם התאמנתי עליו בהשפרצות צבע, ומאז הוא תלוי בסלון, מחכה שאני אעשה איתו משהו אחר.

אז יישמתי את אחד הדברים שהבנתי באנגליה. להשתמש בצבע, והרבה!

פלורה בולי סיפרה בסדנה שלה, שמישהי פעם שאלה אותה, "איך את מקבלת את האפקט הזה, של צבע שנשפך?" אז היא ענתה לה, "אה, זה פשוט צבע שנשפך!" :-) 

אז טבלתי את המברשת בהרבה צבע, והתחלתי ליהנות. השפרצתי, וגם שפכתי צבע, ופשוט מילאתי את הקנווס בלי שום מושג מה יקרה אחר כך.

זה התחיל כך:

והסתיים כך:

במקביל, מילאתי גם עמודי יומן בצבע, בצורה דומה:

באיזשהו שלב ניצן הצטרף אליי. הוא הוסיף קצת צבע על הקנווס שלי, אבל לא הייתי מספיק אמיצה כדי לשחרר לגמרי, והוא קיבל קנווס משלו :-)

כשסיימתי למלא את הקנווס והייתי מרוצה משילובי הצבעים, עשיתי הפסקה, ונסענו ללונה פארק.

היה רועש וצבעוני וכיף מאוד, וכשחזרנו הביתה, חזרתי לקנווס שלי ולא היה לי מושג איך להמשיך.

אני תמיד מרגישה תקועה בשלב הזה, כי אני כל כך מאוהבת בצבעים ובהשפרצות, שקשה לי מאוד להיפרד מהם ולהמשיך הלאה.

אז חיפשתי לי משהו לצייר. הסתכלתי קצת מסביב, וכשלא מצאתי, נכנסתי ל-Pinterest, ושם מצאתי את התמונה הנהדרת הזאת (לצערי הקישור בפינטרסט לא מוביל לשום מקום, אחרת הייתי שמה קישור ישיר...):

זו תמונה שאני מאוד אוהבת, השראה מעולה.

אבל אני לא יודעת לצייר! לא היה לי אומץ לנסות על הקנווס שלי, אז שמחתי שבבוקר החלטתי למלא גם את היומן בעמודים צבועים, והתנסיתי על אחד העמודים:

אני מאוד אוהבת את העמוד הזה, אבל אישרתי לעצמי את מה שחששתי - אני באמת לא יודעת לצייר, והקנווס גדול מדי כדי שארצה שיהיו בו רגליים מוזרות כאלה, אז נשארתי עם ההשראה של הבלונים, והחלטתי שזה מספיק לי.

והנה, כך נראה הציור הגמור:

וזה מבט מקרוב על החלקים שהחלטתי "לוותר" עליהם, וצבעתי בלבן. השלב הזה, של הוויתור לטובת משהו אחר, השלב שבו אני ממשיכה מבלי לדעת אם אני "אצליח", אם אהיה מרוצה או לא, הוא שלב מאוד קשה. קשה לוותר על כל המקומות שאני כל כך אוהבת בקנווס, ולכן אני מראה אותו מקרוב, כי למעשה, לא ויתרתי לגמרי. צבעתי שכבה לבנה בהירה, כדי שאני אוכל לראות תחתיה את כל הצבעים והדוגמאות שהיו שם קודם, ובנוסף, כל ההשפרצות של הצבע והמריחות יוצרות טקסטורות מקסימות:

ו... זהו! אני מרוצה, נהניתי, למדתי המון תוך כדי, והתמונה כבר תלויה בסלון:

מזכיר קצת את הפוסט הזה? 

מי אמר פיקסציה לבלונים ולא קיבל? נאיביות אניוואן?

אני אומרת, איזה כיף! ;-)