אני שמה לב בזמן האחרון, שלמרות ההכחשות שלי, אני בעצם מנסה ללמד את עצמי לצייר. אני הרי לא יודעת לצייר, ואין לי מושג בפרופורציות ומרחב והצללה, וכל מה שצריך לדעת, ולכן לרוב אני נמנעת מציור, אבל הנה, בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי כל הזמן בודקת מה אני *כן* יכולה לצייר.

לכן אני משתפת אתכם גם בציור הזה, שנעשה כבר לפני חודשיים. כי למרות שאני לא בטוחה שהוא גמור, ולא יודעת כמה אני אוהבת אותו, מאוד נהניתי לעבוד עליו.

זה בעצם התחיל מתרגיל. רציתי להתנסות בעבודה עם ג'סו שחור, ולקחתי קנווס ישן.

יש לי בבית כל מיני קנווסים בכל מיני שלבים של תסכול. זה, למשל, קנווס שעוד לא החליט מה הוא רוצה להיות, ולכן ביום שבו החלטתי לפתוח את הג'סו השחור שקיבלתי מתנה מפנינה, הוא הפך לשחור. לפני:

ואחרי: 

לגבי הג'סו, זאת הייתה אהבה מיידית. אני גם ככה אוהבת מאוד לעבוד עם ג'סו, אבל יצא לי לעבוד רק עם ג'סו לבן, ולכן מאוד שמחתי להתנסות בג'סו שחור (אגב, יש גם ג'סו שקוף!). למיטב ידיעתי אין בארץ ג'סו שחור או שקוף, אם אתם יודעים אחרת, אשמח מאוד אם תספרו לי!

בכל מקרה, אחרי שכיסיתי את הקנווס, צבעתי אותו בצבעים אקריליים, והסתכלתי סביבי בנסיון להבין מה לעשות הלאה. 

האפשרות הכי פשוטה ונגישה היא תמיד לנסות לצייר דברים שנמצאים בסביבה שלי. זה מה שעשיתי כאן, כשציירתי בובה שנמצאת על אדן החלון שלי, וזה מה שקרה גם הפעם. הסתכלתי מסביב, והבחנתי בעמוד הזה, ששכב לי על השולחן (בין עשרות עמודים אחרים שאני תולשת ממגזינים מדי פעם):

החלטתי לנסות לצייר את הכסא. מעולם לא ציירתי מהתבוננות, זה לא משהו שהתאמנתי בו או תרגלתי, אבל אני כבר יודעת שזה אפשרי, ומאוד שמחתי לגלות שאני מצליחה לצייר את הכסא:

בגלל שזה היה רק תרגיל, לא השקעתי מחשבה בצבעים, והשתמשתי בג'סו השחור לריפוד, ובצהוב, אולי כי הוא היה בהישג יד :)

אני מניחה שהייתי בוחרת צבעים אחרים אם הייתי חושבת על זה קצת יותר.

זוכרים את פוסט ההשפרצות, שבו ניסיתי להסביר איך ליצור השפרצות? ובכן, לפעמים הצבע פשוט משפריץ!

פה, למשל, לא הייתה לי שום כוונה לשפוך צבע, אבל זה קרה:

אחרי שסיימתי לצייר את הכסא, שיחקתי עוד קצת במסביב, השתמשתי בחותמות וסטנסילים, וסיימתי את הקנווס:

אני מאוד מרוצה מהריפוד של הכסא, הוא נעשה בעזרת סטנסיל מאולתר, מאריזה ישנה:

אני חושבת שהיכולת להסתכל מסביב ולבחור משהו נוח לציור (הכסא היה פשוט, הקווים בו ברורים וקל לעקוב אחריהם ולצייר אותם), מורידה ממני את הפחד שקיים כשאני חושבת לנסות לצייר.

אם הייתם מבקשים ממני לצייר כסא, סביר להניח שהייתי מציירת לכם משהו שנראה כמו הספרה 4. זה הכי קרוב שאני יודעת לצייר מהראש. גם אם הייתי צריכה לצייר כסא שנמצא בחדר, סביר להניח שהייתי מתקשה. קשה לי עם ראייה מרחבית ועומק. זה מאיים מבחינתי, ואני אעדיף לא לנסות (בינתיים!). אבל לצייר מתוך תמונה שטוחה ממגזין היה אפשרי ופשוט, ומהנה.

כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה ציור גמור. מבחינתי הוא היה ונשאר תרגיל.

ובכל זאת, אשמח לשמוע מה דעתכם :)