לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2013

קצרים


היום יש לי פוסט מעורבב, משולב, מפה ומשם, וגם תמונות.

אבל לפני כן, אני רוצה להודות לכם על כל התגובות על הפוסט הקודם!

אתמול קראתי במגזין Artful Blogging  ראיון שבו אמנית מסוימת נשאלה מה הוא בשבילה הבלוג, והיא תיארה את התחושות שלי בצורה מדויקת. היא הסבירה שמאוד קשה לה למצוא בסביבה המיידית שלה אנשים שיבינו אותה ואת מה שהיא עושה, את מה שמעניין אותה, ולמה היא מתלהבת, וכשהיא פתחה את הבלוג, פתאום נאספה בו קהילה שלמה של אנשים שאוהבים בדיוק את אותם הדברים! אז כן, זהו בדיוק! הבלוג שלי הוא המקום היחיד בו אני יודעת שיש עוד משוגעים לדבר, עוד אנשים שמדברים בשפה שלי, מתעניינים בדברים דומים ונהנים לקרוא עליהם. איזה כיף!

אז תודה מכל הלב על כל תגובה, שאלה, ומחמאה, ובכלל, תודה שאתם כאן!

 

בעקבות השאלות של יפה בתגובות לפוסט האחרון, אני עובדת על סדרת פוסטים שתעסוק בהתחלת יומן יצירתי, כולל המלצות על חומרים, שיטות, רעיונות להתחלה, וטכניקות שאני אוהבת. אם יש לכם שאלות ספציפיות, או דברים שהייתם רוצים לדעת בעניין הזה, התגובות פתוחות ומחכות לכם. :)

 

וגם כשאני "פוגשת" באינטרנט בבלוגים/עמודי פייסבוק/סטטוסים שונים, קורה לא פעם שאני מזדהה מאוד, מתלהבת מאוד, מתפעלת מדרך החשיבה של הכותב, ונרגשת לגלות אדם שמי יודע איפה הייתי יכולה לפגוש אותו אלמלא הבלוג שלו. את עינת אלוני, למשל, הכרתי רק בזכות פייסבוק. אני אפילו לא יודעת איך הגעתי לעמוד שלה, אבל התלהבתי מאוד מהציורים שלה, והיא כותבת מעניין מאוד, אז נשארתי. השבוע גיליתי שיש לה גם בלוג, והיה לי רגע כזה של התמוגגות, הזדהות, רגע שבו היא תיארה בצורה כל כך מדויקת ומקסימה משהו שמדבר אליי מאוד.

 

בפוסט הזה, עינת ממליצה מאוד על התערוכה של סשה גליצקי, ומספרת על ההיכרות שלהם, ועל איך הצליחה לשכנע אותו ללמד אותה ציור. היא מתארת את חוויית הלמידה איתו בצורה מקסימה ומעוררת קנאה - (ההדגשה בציטוט היא שלי)-

 

"סשה מתעצבן כשאני מסמנת את הדמויות שלי בדיו שחור, הוא לא יכול לסבול את המחשבה שאני נגשת לציור עם רעיון מוגמר, הוא משפריץ לי צבע, מוסיף כרבולת, מדביק זנב, הופך את הידיים לרגליים ואת האדמה לעננים."

 

Einat Aloni

ציור של עינת אלוני וסשה גליצקי

 

וזה בדיוק אחד מאותם רגעים של הזדהות עמוקה, שבו אני צועקת למסך, כן, כן, כן! :-)
איזה תיאור נהדר, איזה מורה נהדר, איזה ציירים נהדרים שניהם. איזה כיף שיש אינטרנט! ;-) 

 

לסיום, ובמעבר חד, אני אשתף אתכם בתמונות של ניצן מפורים!

תחפושת פשוטה מאוד, לא קנויה כתחפושת, אלא מורכבת מבגד גוף של H&M (שלא אמור להיות תחפושת, לכן הוא מבד נעים ונוח!), גלימת סאטן מדרום תל אביב, מכנסיים ומגפיים שהוא נועל ביום יום, ומשקפיים מדרום תל אביב, שממש עושות את התחפושת בעיניי, וכל הקרדיט עליהן הולך לאיילת, שהעלתה את הרעיון בפוסט הפורימי שלה. קבלו אותו :-)

 

IMG_2348

 

IMG_2345

 

לסיכום:

בלוגים זה מגניב!

גם התחפושת של ניצן הייתה הרבה פחות מגניבה אלמלא הייתי קוראת בבלוג של איילת! ;-)

 

נכתב על ידי , 3/3/2013 12:47   בקטגוריות הגיגים  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



293,783
הבלוג משוייך לקטגוריות: אומנות , עבודות יצירה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*חגית* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *חגית* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)