שימו לב, הסדנה הקרובה מתחילה ביום שישי הקרוב. כל הפרטים כאן.

אם הנושא של יצירה ביומנים חזותיים מעניין אתכם, אני מזמינה אתכם לסדנה חדשה שתתחיל בסוף החודש. כל הפרטים בקישור, וגם בסוף הפוסט הזה, שבו בחרתי כמה עמודים מהיומן שלי, כדי לשתף בתהליך העבודה שלי. השיתוף בעמודים האלה לא קל, כי לא את כולם אני אוהבת, לא כולם "יפים", לא כולם ברורים או מובנים, וכל אחד יראה ויקרא בהם משהו אחר. אבל זה טבעו של היומן. זה המקום שלי, והוא לא אמור להיות "יפה" או משמעותי למישהו אחר. מאחר שאני מאוד נהנית לראות יומנים של אחרים, ונהנית לקרוא על תהליכי עבודה, אני משתפת אתכם פה, ומקווה שיהיה מעניין.

לפני כמה ימים, קראתי בספר הזה (אין לי אפשרות לכתוב פה את שם הספר מבלי לשבש את סדר המילים), על Juliana Coles, אמנית שמספרת שהיומנים החזותיים שלה ממש מצילים את חייה, כחולה במחלת הנפילה. אהבתי מאוד את המילים שלה, וידעתי שלא אוכל לנוח עד שהן יהיו אצלי ביומן, וישבתי ועבדתי אל תוך הלילה, עד שזה יצא (האותיות הן חותמות מדהימות של לימור, מקסם שימושי):

הציטוט הזה מדהים בעיניי. "אני לא כאן כדי ליצור תמונות יפות שיגרמו לאחרים להרגיש טוב או בנוח". הנושא הזה של "מה יפה", מעניין אותי מאוד, ואני מנסה להעביר אותו גם בסדנאות שלי, באמצעות הנושאים, האמנים וההשראה שאני בוחרת- דברים מעוררי מחשבה, מעניינים, מסקרנים, מרחיבים, ולאו דווקא "יפים". 

את היומן הנוכחי שלי קיבלתי מאחותי, כשילדתי את אביגיל. קיבלתי אותו כמתנת לידה, בבית החולים. למרות הכאב והעייפות והמצב הכללי המבולבל שהייתי שרויה בו אחרי לידה, אני זוכרת את תחושת האושר כשפתחתי ומצאתי יומן. יומן! מי מביא יומן לבית חולים? ובכן, זאת הייתה מתנה נהדרת. מין חיבור למציאות, חיבור לחיים שלי, חיבור למי שאני, שהוא לא דבר מובן מאליו כמה שעות אחרי לידה.

כמה ימים לאחר מכן, כשכבר היינו בבית, פתחתי את היומן, והתחלתי ליצור בו. באותה תקופה, המדפסת שלי הייתה חדשה ולא ידעתי לכוון את הצבע כמו שצריך, ולכן התמונות שיצאו היו חיוורות ולא ראויות לשום דבר חוץ מ... יצירה. אז ישבתי והשתעשעתי קצת עם תמונה של אביגיל, צבעתי אותה והוספתי פרטים:

כשניצן ראה אותי יוצרת, הוא ביקש להצטרף, וקיבל מקום על העמוד לידי, אבל הוא ביקש גם תמונה, כמו שלי. אז הדפסתי לו אחת, והוא עבד עליה ביומן שלו, ואני הדבקתי אותה אצלי, לבקשתו :-) בעמוד ממול, הוספתי תגית מאחת המתנות שקיבלנו, זו של ריבי.

אני מאוד אוהבת את העובדה שניצן יכול להצטרף אליי ליומן, שזה לא מקום "קדוש", או מקום שאני חוששת להרוס משהו. הוא עבד קצת, ואז עברנו לעמודים אחרים, והוא פשוט בחר עמוד, צייר בו, הדבקנו מדבקות, ונהנינו מקצת זמן איכות יחד, בימים הלא פשוטים שלאחר הצטרפות תינוקת חדשה למשפחה. העמודים לא רצופים, הוא פשוט דפדף וצייר והדביק איפה שהוא רק רצה, ואני איתו. זה נחמד, כי עכשיו היצירות האלה מנקדות לי את היומן, וכל פעם שאני נתקלת בעוד עמוד כזה, זה מחמם את הלב, מעלה חיוך, ובכלל, זה כיף! 

בשנה האחרונה עבדתי הרבה על שימוש בחומרים שלי. זה לא משהו מובן מאליו, כי מאוד קל וזמין לקנות חומרים חדשים, אבל הרבה יותר קשה להשתמש בהם. אז במקום להמשיך לאגור ניירות ומדבקות ווושי טייפ, התחלתי פשוט להדביק אותם. בלי לחשוב יותר מדי, רק להדביק. זה כיף עצום וזה משחרר, ואני מאמינה שרוב הקוראים פה יבינו למה אני מתכוונת! המדבקות האלה של התוויות כאן למטה, היו אצלי "רק" שנתיים, והנה, כולן נכנסו לכפולה אחת ביומן שלי:

החותמת מימין, אגב, נקנתה רק לאחרונה. ובמקום שתשכב במגירה שנתיים, השמשתי אותה מיד. לא חיכיתי לרגע קסום, למשהו מיוחד, לסיבה טובה, או לזמן נוח. פשוט הוצאתי אותה מהעטיפה, והחתמתי. תרפיה. הציטוטים מתוך שירים של גלי עטרי, וברקע אלה התנסויות בצבעים חדשים שקניתי. במילים אחרות, בלגן כללי ומהנה. לא כל עמוד ביומן הוא יצירת מופת, בעל עומק, או משמעות בכלל. זה עמוד של כיף טהור. אין מאחוריו שום דבר אחר!

בעמוד הבא, ניסיתי נואשות לצייר דוגמה שראיתי על טאפט ומאוד אהבתי. אלה הקוביות שאתם רואים מימין. לא הצלחתי בשום אופן לשחזר את הדוגמה, אז פשוט ציירתי דוגמה אחרת בעמוד ממול, וצבעתי. מאוחר יותר הוספתי את המילים לשיר הנפלא הזה.

בעמוד הזה פשוט נהניתי לעבוד עם ג'סו שחור. דוגמה, מריחה, בלי לחשוב, בלי להתלבט, רק ליהנות. באותם הימים ביקרתי ביריד של נתנאלה, וקיבלתי בו גלויה של זוג מעצבות שאהבתי, אז פשוט הדבקתי אותה בעמוד:

באותו יריד, קניתי גם מדבקת ריקמת איקסים של יעל יניב, וגם סלוטייפ (לא כל טייפ הוא וואשי טייפ!) עם טקסט מ-Yooletta, ומיד השתמשתי בהם בעמוד הזה, בנוסף לעוד הרבה דברים מפה ומשם. הרעיון בעמוד הזה היה פשוט להדביק. פיסת הנייר עם הצבע האדום הייתה על השולחן שלי באותו זמן, שארית ממשהו אחר שעבדתי עליו, אז פשוט הדבקתי אותה, וגם עיגולים צהובים מחנות של "הכל בדולר". ומה עושה שם הדג הזה? הוא היה שם לפני כולם! העמוד הזה התחיל כמשהו אחר אחר לגמרי, ואחרי שהוא הפך לעמוד וורוד, החלטתי להשאיר בו את הדג, כמזכרת למה שהיה שם קודם.

אז ככה הם דרים להם ביומן שלי, עמודים של דברים שאני אוהבת, דברים שאני שומרת, דברים שאני רוצה לזכור, ואת כולם אני נהנית מאוד ליצור! העמוד הבא שייך לקטגוריית ההתנסויות. קניתי חומרים חדשים, והייתי חייבת לנסות אותם. העמוד הזה הוא עמוד שעבדתי עליו עשר דקות, לא יותר. אני לא יודעת אם הוא גמור או לא, ויכול להיות שבעתיד יתחשק לי להמשיך אותו, אבל היום אני אוהבת אותו בדיוק ככה, ולא מרגישה צורך למלא עוד.

העמוד הבא גם נוצר מהר מאוד. מצאתי את הציטוט הזה, ורציתי להכניס אותו ליומן. דפדפתי ב-Time Out שאני כל כך אוהבת, מצאתי את הפרסומת הזאת למסעדה איטלקית שהשתלבה לי בדיוק, והדבקתי אותה על עמוד שכבר היה ביומן. העמוד הזה היה צבוע, והיו בו התנסויות לא מוצלחות בהעברת תמונה. אפשר לראות אחת מימין, מבצבצת מתחת לתמונה, ואחת משמאל למטה. אני אוהבת לעבוד בשכבות, אוהבת את השאריות האלה שנשארות בעמוד והופכות למשהו אחר, מזכרת מהעבר. אי אפשר לראות פה מה היה בתמונות שהעברתי, אבל יש שרידים שלהן, צבעים שלהן, והעמוד היה נראה אחרת בלעדיהן. כמו החיים, נו..:)

העמוד הבא גם הוא עמוד של התנסות והנאה. קצת שיחקתי והתנסיתי, וזה מה שיצא:

שני העמודים הבאים הם עמודים שאני לא כל כך אוהבת. אני לא מרוצה מאיך שהם נראים, אבל נהניתי מאוד לעבוד עליהם, והם משמעותיים עבורי. אז הם נשארו ביומן, ואני משתפת אותם מתוך מחשבה שאפשר לחיות עם זה. יכול להיות שבעתיד אני אחזור אליהם ואמשיך לעבוד עליהם או לשנות אותם, אבל כרגע, למרות העובדה שהם לא מוצאים חן בעיניי, אני מחבבת אותם בזכות התהליך שעברתי איתם. makes sense? ;-)

העמוד הבא שייך גם הוא למחלקת ההתנסויות. עבדתי עם החותמת של הפנים האלה (חותמת של Donna Downey), שאני מאוד אוהבת. אני מוכרת אותה בסדנאות שלי, ורציתי להתנסות בה בעצמי, ובשני העמודים האלה קצת שיחקתי איתה, ועם כל מיני טכניקות שרציתי לבדוק:

גם העמודים האלה לא גמורים, אבל מבחינתי הם חשובים, כי יש בהם הרבה דברים שרציתי לעשות ולנסות. וזו המהות של היומן ושל העבודה בו. ההנאה מהתהליך, מהדרך, מההתנסות בכל טכניקה וחומר חדש שאני רוצה, בלי התחייבות או מחשבה על תוצר כלשהו. 

ולסיום, אלה עמודים שעליהם ניקיתי מכחולים ושאריות צבע, והם יהיו הבסיס להמשך. אני מאוד אוהבת שיש לי ביומן מין יצירות אבסטרקטיות שכאלה, הן יהיו התחלה שימושית בפעם הבאה שאפתח את היומן וארצה לעבוד בו:

אני מקווה שנהניתם, שזה מעניין ומסקרן גם אתכם!

היומן הוא מקום בטוח ונהדר לעבוד בו בצורה הכי חופשית, יצרית, משוחררת ומשחררת.

ביום שישי, 2.1.15, מתחילה סדנה נוספת של יומנים, 4 מפגשים צבעוניים, חווייתיים, מאפשרים, ומספקים של יצירה ביומן חזותי. כל הפרטים בקישור הזה (אנא התעלמו מהתגובות, הן מתייחסות לסדנאות עבר), והתקציר:

התקציר

• סדנת יצירה אינטואיטיבית, משחררת ומהנה, שתצייד אתכם בבטחון עצמי, חשיבה יצירתית, והמון כלים וטכניקות מעניינים.
• 4 מפגשים, כל יום שישי בבוקר, החל מ-2.1.15. שעות: 9:00-12:00, והמיקום: כפר סבא.
• אורך כל מפגש שלוש שעות, והוא יכלול כיבוד, ערימות של חומרים והשראה אינסופית.
• במסגרת הסדנה כל המשתתפות יקבלו יומן וערכת השראה מלאה בדברים מעניינים.
• עלות הסדנה 1000 ש"ח לארבעה מפגשים.
• ההרשמה במייל: [email protected]

למידע נוסף על יומנים יצירתיים (Art Journaling) ומה זה בכלל, אתם מוזמנים לקרוא בקטגוריית יומנים פה בבלוג, ואם יש לכם שאלות, או אם אתם רוצים פירוט, הסברים נוספים והבהרות, התגובות פתוחות, ואתם יכולים לשלוח לי גם מייל: [email protected].