לפני כמה ימים, צפיתי בווידאו הזה, שאילאיל זיו העלתה לאינסטגרם (לצערי אי אפשר לשלב אותו בישראבלוג, תלחצו על הקישור!), והוא הזכיר לי וידאו ישן ומקסים שאני מאוד אוהבת:

פשטות שובת לב ומקסימה כל כך.

לפעמים אין צורך במילים.

אמנות.

(היה כאן פוסט ארוך על אימהוּת, תינוקות, מסקנות, סיפורים, קיטורים, וכו', ואיכשהו לקראת הסוף לחצתי על קישור והועברתי אליו, והופס, הכל נמחק ובא לי למות. אז קבלו פרט אחד קטן מתוך הפוסט, ואחרי שאתאושש מהבאסה, אשחזר את הפוסט הקודם)

אתם זוכרים את הווידאו המקסים הזה?

אז טניה דייויס שיצרה אותו, יצרה וידאו נהדר נוסף:

אני מאוד מזדהה עם זה. תמיד אהבתי להיות לבד, ועכשיו אני מתגעגעת לקצת זמן עם עצמי. היום, לראשונה, גם עשיתי איזשהו משהו יצירתי. הדבקתי מפית נייר שאהבתי בתוך מחברת. אין לכם מושג איזה הישג זה. ממש עשיתי יצירה! :-)

אבל היי, זו התחלה! צעד אחד צעד, אני אצליח ליצור ממש. עברו בקושי שישה שבועות מאז הלידה!

זה שבה אותי לגמרי. הווידאו, השיר, המילים, הציורים.