אספתי פה רשימה של תערוכות קטנות ומעניינות. זו לא רשימה שמתיימרת להיות מקיפה או מקצועית, זאת לא פרסומת, אלא רשימה פרטית שלי, של תערוכות שנראות לי מעניינות, והייתי שמחה לבקר בהן. אני כנראה לא אוכל להגיע לכולן, אבל אולי חלק מהקוראים יוכלו להגיע לחלק מהתערוכות ויהנו מהן! צירפתי גם קישורים רלוונטיים ותמונות, בתקווה שזה יעורר אצלכם תיאבון. תיהנו!

מיני ארט 2013

מוזיאון יפו לעתיקות

עד 30.6

עולמות מיניאטוריים.

זו התערוכה היחידה ברשימה, שגם הייתי בה. התערוכה נחמדה ונעימה, המקום מקסים, ויש פה גם פוסט מהעבר על יום כיף כזה ביפו.

את התמונה אני צילמתי, בתערוכה:

Washi Tales

עינגע, גלריה לאמנות עכשווית

אמנות נייר של האמנית היפנית איבה קיוקו.

עד 6.4

Dream

מרחב לאמנות, יפו

דפנה אלון, ציורים עם זכרון ילדות, העשויים מדיקטים, קרטוני כוורת וניירות ישנים.

פוסט מעניין על דפנה אלון ועל התערוכה, פה.

עד 3.4

A Document of a passing moment

Artstation, מתחם התחנה, תל אביב

נעה יקותיאלי, עבודות חיתוכי נייר, דרכם חוקרת האמנית את מהותו של הזיכרון.

עד 16.3 - הזדרזו!

על הטיפשות

מוזיאון פתח תקווה לאמנות

תופעת הטיפשות מנקודת מבטם של 25 אמנים מכל רחבי העולם.

עד 6.4

קרדיט תמונה, מתוך אתר המוזיאון: באדיבות האמן וגלריה ברברה קרקוב, בוסטון

בנוסף, בשבוע הקרוב יש הרבה אירועי בתים פתוחים ברחבי הארץ, ושווה לברר באזור שלכם.
תמיד נחמד לבקר בבתים של אמנים, לראות את היצירות מקרוב, ולדבר עם האמן. פרטים על בית היוצר בכפר סבא יש פה.

תיהנו, ואם ביקרתם לאחרונה בתערוכה מיוחדת שאתם חושבים שתעניין אותי, אני אשמח אם תשתפו בתגובות!

לפני שבוע, חזרתי מחמישה ימים מופלאים ויצירתיים באנגליה.

נסעתי לסופשבוע יצירתי באזור סומרסט הירוק. 

את קולאז' התמונות היפהפה הזה צילמה אוקסנה, אחת המשתתפות באירוע, בעלת הבלוג הנהדר הזה.

את האירוע ארגנה Erin Faith Allen, אמנית נהדרת בפני עצמה, וימים ספורים אחרי שהזמינה את המקום וסגרה את האירוע, נודע לה שהיא בהריון. ארין הייתה באירוע עם בתה בת השבוע, ואם זו לא כבר השראה, אז אני לא יודעת מה כן! ;-)

המורות והאמניות הנהדרות שהגיעו ללמד אותנו היו כולן אמריקאיות, נשים שאני מעריכה ואוהבת מאוד, ובחינתי זו הייתה הזדמנות מדהימה ללמוד מהן במרחק של פחות מחמש שעות טיסה.

את התמונה המקסימה הזאת צילמה ארין, המארגנת, ואלה הן, Flora Bowley, Madelyn Mulvaney, Orly Avineri, Teesha Moore. סוף השבוע היה מורכב משלושה ימים, כשבכל יום הייתה סדנה ארוכה אחת, כך שנאלצנו לבחור מתוך ארבע המורות. אני ויתרתי על השיעור של מדלין, פשוט כי לא הכרתי אותה עד אז, ובדיעבד אני יכולה לספר שהיא צלמת נהדרת ואישה מעניינת, והייתי שמחה מאוד ללמוד ממנה.

המקום ששהינו בו נקרא Croydon Hall, והוא היה כולו שלנו לימי האירוע. כשהגעתי והסבירו לי שלא צריך מפתח לחדר כי נהיה רק נשים מהאירוע, הרמתי גבה והרגשתי לא בנוח. כמה דקות מאוחר יותר כבר הרגשתי כל כך חלק מכל החבורה היצירתית והצוהלת, שאין לי מושג למה חשבתי שאצטרך מפתח. וזו הייתה האווירה הכללית במקום. בית. נוח, נעים, חמים, חיוכים מכל עבר, ויצירה, המון יצירה. קרוידון הול נמצא במרחק של כארבע שעות נסיעה מלונדון, והוא כל כך נידח שכדי להגיע הייתי צריכה לנסוע באוטובוס-רכבת תחתית-רכבת רגילה ומונית. אבל כשכבר הגעתי, כל זה נגלה לפניי:

גם את הקולאז' הזה צילמה אוקסנה. אני לא יודעת איך לתאר את זה מבלי שיישמע קיטש. אחוזה אנגלית עתיקה, מרחבים אינסופיים, המון פינות קסומות, ספסלים מגזעי עץ, סנאים מתרוצצים, כבשים רועות, איצטרובלים שנראים כמו שושנים, והכל ב-14 מעלות צלסיוס. אמנם בשבילי זה חורפי לגמרי, אבל הימים היו שמשיים ונעימים, וכשביקשתי בלילה להדליק חימום, צחקו עליי. :)

בבחירת החדר, בחרתי באפשרות הזולה וההרפתקנית יותר, של חדר משותף עם עוד משתתפות. לשמחתי היה לנו חדר נהדר, עם עוד שלוש נשים מקסימות ומעניינות, ובכל ערב עשינו תערוכה של העבודות שלנו ושיתפנו בחוויות. בתמונה, משמאל, מליסה, אוסטרלית שחיה באנגליה (היא גם צילמה את התמונה), קרינה, קנדית שחיה בשווייץ, אני, ופופי הבריטית. לא היה משעמם לרגע! :)

את היום הראשון שלי במקום ביליתי בסדנה של Flora Bowley, חוויה מאלפת שקשה מאוד לתאר במילים. ננסה רגע בתמונות של אוקסנה :-)

פלורה היא ציירת ואמנית מרתקת בעיניי. אני עוקבת אחר הסדנאות שלה כבר הרבה זמן, וחולמת ללמוד אצלה, ולכן שמחתי מאוד לגלות אישיות כובשת, מעניינת, ונחמדה כל כך. העובדה שהסדנה הייתה על פני יום שלם איפשרה לנו להכיר אחת את השניה יותר, להבין מהם מקורות ההשראה שלנו, ולהתנסות בהמון תרגילים ורעיונות תוך כדי יצירה. למעשה, הסדנה התחלקה בין שולחנות העבודה, עליהם יצרנו, לבין פינה אחרת בחדר שהייתה מעין "מדורת השבט", סביבה התכנסנו כדי לדבר, לחלוק, ולהתנסות בתרגילים. היה מרתק, נהניתי מכל רגע, והייתי שמחה להמשיך ללמוד איתה. אם זה נשמע לכן מעניין, יש לפלורה ספר שהיא כתבה על תהליך היצירה שלה, וגם סדנת אונליין ששמעתי עליה רק דברים טובים.

את היום השני ביליתי בסדנה המצויינת של אורלי אבינרי. גם אורלי היא אמנית ויוצרת שאני מעריכה מאוד, נהנית לעקוב אחר הבלוג שלה, ויש לי את הספר המצויין שלה. לא מזמן פרסמתי ראיון איתה ב"יומני היקר". התמונות הנהדרות של אוקסנה מעבירות קצת מהאווירה של היום הזה.

הסדנה של אורלי הייתה סדנת יומן בשם Mapping Me, או "מיפוי עצמי". עבדנו על שתי כפולות עמודים ביומן, לפי תהליך שאורלי הנחתה, ואני לא אפרט, כדי לא להרוס את החוויה למי שתרצה לעבור את הסדנה הזאת בעתיד, אבל אפשר לנסות ללמוד משם הסדנה ;-) עבדנו על הרעיון של מפות, חשבנו על סוגי מפות, ומהו בכלל מיפוי עצמי? איך אני יכולה ליצור מפה של עצמי? מה מרכיב אותי? וכל זה, תוך כדי תרגילים שעוזרים לשחרר את המחשבה, לעזוב את העכבות והתכנון מאחור, ופשוט ליהנות מתהליך היצירה. גם פה, העובדה שהסדנה הייתה לאורך יום שלם נתנה לנו יותר עומק, יותר זמן להשתחרר, לחשוב, ובסוף גם לדבר על הדברים, לחלוק חוויות, ולשמוע מאורלי את מה שהיה לה להגיד לגבי העמודים שלנו. היה מאלף, מעשיר ומרתק, מכל הבחינות. 

הסדנה האחרונה שלי הייתה עם Teesha Moore, אמנית יומנים מדהימה, והיוזמת של אירוע אמנותי בשם ArtFest, שאני חולמת עליו כבר שנים. השנה הייתה השנה האחרונה של ArtFest, ולכן שמחתי מאוד לגלות שאני יכולה בכל זאת להגיע לאנגליה וללמוד מחלק מהמורים האלה, כולל טישה עצמה. היומנים של טישה עוצרי נשימה. אני יכולה להסתכל עליהם שעות, והמחשבה שאוכל לראות ולמשש אותם מקרוב ריגשה אותי ברמות שאני לא יכולה לתאר במילים. :) את הקולאז' הזה הרכבתי מהתמונות שצילמתי בשיעור שלה:

משמאל למעלה, זהו Tracey, בעלה של טישה, אמן מדהים בפני עצמו, שהעביר לנו הסבר קצר אבל מרתק על אפליקציות מעניינות לאמנים ב-iPad.

בניגוד לסדנאות הקודמות, שהעבירו תהליך יצירתי מרתק, הסדנה של טישה הייתה "מסורתית" יותר מבחינת ההוראה, ולמדנו צעד אחר צעד איך היא מרכיבה את הקולאז'ים שלה. היא אישה מעניינת ומצחיקה, ובסך הכל נהניתי מהסדנה, אבל אני מעדיפה סדנאות מעשירות, שמאפשרות לי למצוא את עצמי וליצור משהו משלי. בסדנה הזאת למעשה יצרנו קולאז'ים של טישה מור. אם מעניין אתכן ללמוד יותר על שיטת העבודה שלה, יש לה סדרת סרטונים פה.

ויש עוד כל כך הרבה לספר. על הארגון המופתי, על השף הצמחוני המעולה של המקום, על יריד המכירות של המשתתפות, שבו זכיתי לראות מקרוב יצירות של בלוגריות שונות שאני אוהבת ולהכיר אישית אמנית נוספת שאני אוהבת, על כל השיחות האישיות המרתקות שהיו לנו בהפסקות, בארוחות, ובין לבין, עם נשים מכל העולם, כל הגילאים וכל הרקעים האפשריים, על היום האחרון שביליתי בלונדון הגשומה והיפהפייה עם חברת ילדות שלא ראיתי שנים, על ההחלפות האישיות שקיבלתי במהלך האירוע, על חוויית הנסיעה לבד, על תחנת הרכבת פדינגטון שביליתי בה שעות על גבי שעות, והיא בעצם מיני-לונדון, מה אתם יודעים :-) ועוד... ועוד... אם יש לכן שאלות, אני אשמח לענות עליהן, כי אני מרגישה שהחוויה הייתה הרבה יותר ממה שהצלחתי לכתוב פה :)

לסיכום, היה נהדר מכל בחינה אפשרית. נהניתי מכל רגע, הרגשתי אושר עצום על היכולת שלי (ושל בעלי!) לתת לי מתנה כזאת, להשתחרר מהכל ולנסוע לבד עד לאנגליה כדי ליהנות מחוויה ייחודית כזאת.

אז הנה קולאז' אחרון, הפעם מורכב מתמונות שלי:

תודה שהקשבתן! ;-)

אתמול ציירנו את המחר. התפאורה של נמל תל אביב הייתה נהדרת, וכל השמשיות הלבנות והבלונים עשו לי נעים על הבוקר. במהלך היום, כל הצבעים והאנשים שמילאו את המקום ריגשו עוד יותר, והצליחו להפיג את החום. לשמחתי גם הייתי במקום מוצל לגמרי, עם סככה ושמשייה, והיה נעים למדי.

כשאני חשבתי על לצייר את המחר, חשבתי על המשפט, Planting a garden means believing in the future. בגלל שהאירוע נועד לילדים החלטתי שהגינה שלי תהיה נאיבית ומתוקה וצבועה בצבעים אופטימיים שיאירו את המחר. מה שמאוד נהניתי ממנו באירוע היה לראות את כל הפרשנויות של כל היוצרים. ולא רק את הפרשנויות, אלא גם את היצירתיות. היו שם כל כך הרבה רעיונות וכל כך הרבה טכניקות וסוגי אמנות, והגיוון הזה היה מרתק. היו שם אנשים שצרבו על העץ של השולחן, היו שגילפו בו, היו הדפסים, והיו סטנסילים, היו ציפויי בד, והמון צבעים אקריליים, היה מישהו שקשר אל הספסל שלו תיק גדול וזו הייתה היצירה שלו, היו מפיות, וחותמות, וקולאז'ים. והחוויה הייתה מאוד מלמדת. למדתי המון טכניקות חדשות והמון דברים על נתינה ופתיחות ועל אנשים בכלל. ואת כל זה ועוד, יספרו התמונות.

שישי בבוקר, שמש, ים

היו אנשים שעשו מהספסל שלהם יצירה משותפת. זה היה מקסים בעיניי. היו זוגות שעבדו על ספספלים, היו קבוצות של ילדים קטנים, משפחות שלמות, והיו גם אמנים שעשו יצירה, והשאירו לילד/ה מקום לקשקש עליו.

הבנות האלה עשו עבודת נמלים מדהימה. הן פשוט ישבו וחתכו את כל הרחובות מתוך מפה, ויצרו סטנסיל שאותו הן צבעו אחר כך. ככה זה נראה תוך כדי עבודה:

ובסוף זה נראה ככה:

והזוג הזה ישב ותפר:

וזה התוצר המקסים שלהם:

ועוד עבודת צוות על ספסל יפהפה:

וזה זאהר, השכן שלי לספסל. זאהר הוא שוטר, מאלף כלבים ביחידת הכלבנים של המשטרה, וצייר בחסד. הוא צייר ציורי קיר ענקיים בקניונים, בריכות שחייה וגני ילדים (ראינו תמונות). בלילה שלפני האירוע הוא היה במשמרת לילה ולא ישן כל הלילה, ואחר כך נסע שלוש שעות כדי להגיע לנמל, כי אמרו לו שיהיו שם ילדים חולים ושהוא יוכל לצייר איתם. הוא חיכה רוב הזמן (בפרסומי האירוע היה כתוב "אמנים וילדים מציירים", אבל בפועל זה לא קרה, והרבה אנשים שאלו על זה) ובסוף הגיעו אליו אח ואחות, והוא ישב וצייר איתם בסבלנות רבה, ונתן להם מתנה. הוא הבטיח להם שהוא יבוא אליהם הביתה ויצייר לכל אחד מהם במתנה ציור קיר. צעקות השמחה וההתלהבות של שני הילדים ואמא שלהם עשו לי את היום. אז תכירו את האיש המדהים הזה, שכבר קבע איתם יום ושעה, והוא ייסע אליהם שעתיים כדי לצייר להם על הקיר. אה, ושימו לב לתינוק בתמונה :-)

ועוד עבודות מעניינות - גם כאן זה סטנסיל, אבל השתמשו פה בבד תחרה. זה מקסים, והנושא של סטנסילים מאוד מעסיק אותי בימים אלה, אז עוד תשמעו על זה הרבה כאן:

וזה שולחן שלם שעבדו עליו בעט כדורי פשוט:

וכאן בלורד, איזו עבודה!

והשולחן הזה הקסים אותי, וכנראה לא רק אותי, כי קנו אותו עוד לפני שהסתיימה העבודה עליו.. שימו לב לדפי משבצות ברקע, ולעבודה המעניינת עם הצבעים. כאן אפשר לראות הגדלה:

והיו אנשים שציירו את המחר בצורה מילולית. הרעיון מקסים בעיניי, והביצוע כל כך יפה:

והיו מי שפיסלו על השולחן:

ותראו את כל הצעצועים המקסימים האלה:

וזו אחת העבודות שהכי אהבתי. שאלתי את הבחורה שיצרה אותה מה שמה, והיא אמרה לי, "אוּם כּוּלטוּב" :-)

אפשר לראות הגדלה כאן. היא לקחה טקסטים בערבית ועברית, ציירה עליהם והדביקה על השולחן.

הבחורה הזאת עשתה משהו מאוד יפה. היא טבלה חוט בתוך צבע אקרילי וציירה איתו:

וזו תמונה שאני מאוד אוהבת. היא גורמת לי להבין מהי קומפוזיציה, מושג שקשה לי להבין אותו בדרך כלל:

וזה השולחן של שניצל המדהימה. הבחורה הזאת באה והציגה את עצמה, ואמרה, "בא לי לצייר!" היא הלכה, לקחה שולחן, ציירה, ונהנתה, ואפילו מכרה אותו. אין לך מושג איך ריגשת אותי! :-)

אז מה היה לנו? המון צבעים וגיוון ויצירתיות ומקוריות, אבל הכי חשובים הם האנשים, באמת. האנשים שיזמו את האירוע, ההורים של מנחם ז"ל, שהקימו את הארגון, כל הילדים שרצו לעשות שמח ושרו וצעקו מסביב ועזרו, כל האמנים שבאו ותרמו וממש חיפשו ילדים שיציירו איתם, וכל האנשים שבאו לבקר. זה היה הכי כיף. אנשים שבאו, הציגו את עצמם כקוראים, כמכירים מהפורומים השונים, תודה, תודה, תודה, תודה. היה כל כך כיף לפגוש את כולכם!! ונו, טוב, היה גם כיף לראות את בר רפאלי, מיקי חיימוביץ', דני רופ, נאור ציון, וכל הסלבס שהסתובבו שם כל היום. ;-)

ולסיום, קצת תמונות שלי ושל הספסל שלי:

עוד סיפורים וחוויות יש גם אצל קרן וענת, שם גם תוכלו לראות את הספסלים שלהן.

ובסוף היום, ביציאה, צילמתי עוד תמונה צבעונית אחת לסיום:

לילה טוב ושבוע טוב, והרבה בריאות!

ביום שישי הקרוב, 19.6.09, עורכת עמותת זכרון מנחם, התומכת בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם, אירוע בשם "מציירים את המחר", בנמל תל אביב.

במסגרת האירוע, יוצבו בנמל 180 ספסלים, ו-180 יוצרים יצבעו אותם, יציירו עליהם, יקשטו אותם, ויעשו שמח, וכפי שכתוב באתר העמותה, "פרויקט 'מציירים את המחר' הינו סמל לחיבור ואחווה בין אנשים באמצעות אמנות, ומטרתו ליצור התרחשות ייחודית של אומנות בציבור.

אני אהיה שם ואצייר מחר אופטימי על ספסל, ויחד איתי יהיו שם עוד הרבה מאוד יוצרים ואמנים מעניינים (באתר יש רשימה מלאה), ביניהם גם ענת דביר (זיקוקית) וקרן סקובץ' (פרפרים), ויהיה מאוד נחמד אם תבואו לבקר!

כל הפרטים כאן:

אני מקווה לראות אתכם!