והיום, נדבר על תה! כשאני רואה את ההתלהבות וההתעניינות מתה ברחבי הרשת, שיחות שלמות על טעמים ועזרים ואביזרים, אני מבינה שכנראה מדובר במקומות רחוקים וקרים. אני לא מצליחה להתרגש מתה. כלומר, עד שמשתמשים בו ליצירה!

ומסתבר שכששותים הרבה תה, אז יש הרבה תיונים, וכשיש הרבה תיונים... אפשר לתפור כיסוי מיטה!

כיסוי המיטה המדהים הזה, נתפר ביד. תיון לתיון נתפרו יחד ביד! גם את הקווילט המדהימה הזאת, יצרה אותה אמנית מתיונים:

מקרוב, זה נראה כך:

תיונים צבועים, שמרכיבים יחד שמיכה מרהיבה. אם אתם לא מכירים את התיונים העגולים האלה, כנראה שגם אתם, כמוני, לא מתרגשים מתה, אבל חכו. רק התחלנו! ;-)

אז אפשר לצבוע את התיונים, ולתפור מהם, אפשר לייבש אותם ולהחתים אותם, לצייר עליהם ולהדפיס עליהם, וליצור מהם אמנות מרהיבה. כמו הקולאז' הזה:

למעשה, עוד לפני שמשתמשים בתיונים, אפשר לצבוע באמצעות תה ותיונים. הצבעים מגוונים

וההדפסים של התיונים יפהפיים

אחרי שמייבשים את התיונים, אפשר לצייר עליהם. הנייר שלהם מעניין, דקיק, ובעל גוון מקסים. אפשרויות הציור, אינסופיות, כמובן:

התמונה מפה

וכל מי שחלפה בראשה עכשיו המחשבה, "אני לא יודעת לצייר", יכולה להחתים את התיונים:

התמונה מפה.

או להדפיס עליהם. הנה, פה יש הדרכה:

זר פרחים מישהו? כן, מתיונים! ההדרכה פה.

ומובייל עגורים?

וקולאז'ים, המון המון סוגים שונים של קולאז'ים. עם רקמה ותפירה והדבקה וציור, ומה לא!

ואולי ספרון?

את כל אלה, ועוד ה-מ-ו-ן יצירות מדהימות ומעניינות עם תיונים, תוכלו לראות בלוח שאספתי לכם פה, ושימשיך להתעדכן כל הזמן.

אני יודעת שקיץ וחם, אבל אפשר לשתות גם תה קר! אם יש לכם סיפורי תה ויצירה מעניינים, שתפו אותי בתגובות, ואם זה עושה לכם חשק ותעשו עם זה משהו, אני אשמח מאוד לראות! האפשרויות באמת אינסופיות.

לקראת פסח, הזמינה אותי אודית לוריין בלקין להשתתף, עם בלוגריות נוספות, בפרוייקט מתנות לחג. היכנסו לקישור כדי לראות את המתנות שבחרנו, יש שם רעיונות מקסימים!

אחד הדברים שבחרתי כמתנה לחג, ואני רוצה להרחיב עליו כאן, הוא הספר מציירים יוצרים טועים (הקישור הוא ל"מגדלור", שהיא חנות עצמאית יצירתית ומקסימה ששווה לכם להכיר, והמקום הזול ביותר לקנות בו את הספר. אני יודעת, כי קניתי אותו במחיר יקר בהרבה! :-)

את הספר הוציאה לאור ההוצאה של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, MOMA, והוא ספר סקיצות יצירתי, שמעודד את המשתמש ליהנות מיצירה מבלי לפחד מטעויות:

לאורך הספר משולבים ציטוטים מעניינים:

עם פעילויות יצירתיות:

אחד הדברים העיקריים שאנשים אומרים כשהם מגיעים אליי לסדנת יומן הוא שהם לא יודעים איך להתחיל ומה לעשות. אז היומן הזה מציע שלל אפשרויות. למשל:

ואני אהבתי במיוחד את העמוד הבא, בגלל התקריב המקסים על המלון, שגורם לי לחשוב על מרקמים וצורות ואיפה עוד אפשר למצוא אותם, וממלא אותי בהשראה (ואני בכלל לא אוהבת מלון!):

ועוד עמוד לסיום:

הפורמאט והצבעוניות של הספר הם קצת ילדיים, אבל אני מכירה לא מעט מבוגרים שצריכים ספר כזה, והיו שמחים מאוד להשתעשע איתו, אז מצד אחד חבל בעיניי להגביל אותו לילדים, מצד שני הוא נראה לי כמו חוברת פעילות נהדרת לחופשה הקרובה. 

כל הצילומים בפוסט צולמו על ידי בספר שקניתי בעצמי מכספי, ואין לי עניין לקדם כאן אף עסק או דבר מלבד - יצירתיות. ואפילו, יצירתיות מתפרצת, נטולת חרדות ועכבות, יצירתיות שכל מהותה - הנאה! :-)

אם אהבתם את הספר הזה ועניין החופש היצירתי מעניין אתכם, המלצתי בעבר על ספר דומה, פה.

ואם אתם רוצים להתנסות בעצמכם ביצירה חופשית כדרך לביטוי עצמי, לוותר על הפחדים ופשוט ליהנות, אחרי פסח נפתחת סדנת יומן חדשה ומשופרת.  כל הפרטים כאן, וההרשמה מתחילה עכשיו.

אתם מכירים את המשפט הזה של ג'ון לנון, שהחיים הם מה שקורה לנו בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות? אז זה מה שקרה. לא מזמן מלאו לאביגיל שלושה חודשים, ואני שלושה חודשים מתכננת פוסטים. מלאת רעיונות ותמונות, מתכננת איך הכל ייראה ומה אני אכתוב, ואיזה כיף שיש לי את מי לשתף. ובינתיים, ברקע, כביסה, קקי, פליטות, גזים, שני ילדים, חוסר שינה. החיים. 

אז הבלוג שלי לא נטוש, והנה אני פה, אבל לזכר החודשים שבהם הוא עמד ריק וגלמוד, אשתף אתכם בחיבתי הגדולה למקומות נטושים.

יש משהו מאוד מרגש במקומות נטושים. אני זוכרת שכילדה, הייתי מסתכלת על בתים נטושים (ומגדלי מים...) ומדמיינת את המכשפות שגרות בהם. כשהתבגרתי, עברתי לשפץ בדמיוני של כל המקומות האלה. יש משהו קסום בכל הפוטנציאל הזה. כל כך הרבה מקום לדמיון. מה היה במקום הזה, למה הוא ננטש? איך הוא נראה בפנים? מקומות נטושים מרתקים גם בגלל האסתטיקה שלהם. וואבי סאבי עם חלונות מתפרקים, צמחיית פרא, ומרצפות מצויירות של פעם. זו תמונה שצילמתי בכפר סבא, לפני שנה. היא רומנטית ומסקרנת בו זמנית, ויכול מאוד להיות שאילו הייתי מציצה פנימה הייתי מתאכזבת, אבל בשבילי החלון הזה הוא פתח להמון אפשרויות!

וזו תמונה שצילמתי לפני כמה ימים, בנווה צדק. היה שם בית נטוש, וכך הוא נראה כשהצצתי פנימה. מעניין מה היה שם קודם, אבל בינתיים, הקירות המתקלפים האלה מקסימים כל כך, שהייתי שמחה להיכנס פנימה ולצלם עוד.

קייל תומפסון (Kyle Thompson) הוא צלם צעיר ומדהים שמצלם בעיקר דיוקנאות עצמיים עוצרי נשימה (קראו את ההסברים המתארים את הצילומים, זה מרתק ויצירתי כל כך!), אבל בטיוליו בארה"ב הוא מצא גם עיר רפאים מפתיעה:

התמונות שלו נראות כמו סצנות מבויימות היטב, אבל זאת עזובה אמיתית שמעוררת המון שאלות, מקום שהזמן קפא בו, בתים שנותרו ריקים, על תכולתם, מכוניות ישנות חונות בין שיחים שצמחו פרא, והמון שאלות. בינינו, התשובות פחות חשובות. תנו לדמיון ללכת. :)

לאחרונה, קראתי בבלוג של יעל יניב על לונה פארק נטוש בברלין, והסקרנות הובילה אותי לשיטוטים ארוכים בין תמונות מרהיבות שגילו לי לא רק מקום מדהים שהייתי שמחה לבקר בו, אלא גם את העובדה שיש בעולם עוד פארקים נטושים כאלה, פוטוגניים מאוד, שמציתים את הדמיון. את הסיפור של ה-Spreepark, מצאתי בבלוג של טל אלון, הברלינרית: ההלונה פארק "נפתח לראשונה למבקרים ב-1969 והיה פארק השעשועים היחיד במזרח גרמניה. לאחר נפילת החומה ואיחוד גרמניה, הוא הופעל מחדש ב-1991, אלא שבעליו החדש התברר בדיעבד כטיפוס מפוקפק, שבסופו של דבר ברח לפרו ב-2002, משאיר אחריו לונה פארק סגור וחובות של 11 מיליון יורו".

התמונות מתוך עמוד הפייסבוק של הפארק, שבינתיים נפתח למבקרים כפי שהוא,

על כל הצמחייה הפראית שלו, הירוקת שבאגם, והמתקנים החלודים. 

תמונות ורשמים נוספים אפשר למצוא אצל טל בבלוג, ותמונות יפהפיות יש גם בבלוג של אלה סברדלוב.

והנה, מצאתי גם תמונות של לונה פארק נטוש בעיר (האטום) הנטושה פריפיאט, באוקראינה:

ועוד אחד, בנארה, יפן:

את שתי התמונות האלה, ועוד תמונות מרהיבות ומקפיאות דם של מקומות נטושים נוספים, תוכלו למצוא בקישור הזה.

ואני אסיים במשהו מקומי יותר - שרון רז כותב את הבלוג "נטוש", שבו הוא מצלם ומתעד מבנים ותיקים נטושים בארץ. בתי הבראה, בתי קולנוע, קיבוצים ומבנים צבאיים נטושים ולאחרונה - בית מעריב שננטש ביום בהיר אחד. בהשוואה לפארקים הנטושים, ולמקומות רחוקים וקסומים שנראים פוטוגניים כל כך ומעוררי השראה, הבלוג של שרון צובט לי בלב. את המקומות הנטושים בארץ אני מכירה אישית, וזוכרת את חלקם (בתי הקולנוע, למשל) כחלק מהילדות שלי. הצילומים שלו מוכרים מאוד, גם למי שלא מכיר את המקומות הספציפיים. הנופים, הפונטים העבריים על השלטים הנופלים, וההבנה שעוד מעט העבר הזה ייהרס ואיזה יופי שיש מי שמתעד את כל זה בינתיים. קצת תמונות מהבלוג של שרון:

חדר האוכל הנטוש בקיבוץ רוחמה:

האמפי הנטוש בקיבוץ רוחמה:

וכל בתי הקולנוע שננטשו. אלה הם רק חלק שנגעו לליבי במיוחד, כי הכרתי אותם אישית :)

קולנוע רון בחיפה:

וקולנוע שרון בנתניה, שעד עכשיו אני זוכרת בדיוק איך נשמע הצליל שמודיע שהסרט עומד להתחיל, ויש לי כרטיסים מסרטים שראיתי בו, כשסרט עוד עלה 6 ש"ח!

קולנוע רמה ברמת גן:

והתמונה של המטבח הזה, מהפוסט על פינוי בינוי, שדומה כל כך למטבח שהיה לנו בילדותי, עם חיפוי העץ הזה על הקירות, והאריחים הישנים:

אפשר לשוטט שעות בבלוג של שרון, ולהיזכר בכל המקומות האלה שהכרנו.

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, ב-Xnet יש כתבה מרתקת על הווילה הנטושה של פלאטו שרון (אם אני לא טועה, היא נמכרה בינתיים), שעומדת קפואה, על כל הפאר שבה, בדיוק כפי שהייתה בשנות השישים:

על כל תכולתה, עם כל הריהוט, חפצי האמנות והתמונות המשפחתיות:

הבריכה:

לא ברור איך לא עשו שם סקווטינג !

בתור פוסט חזרה לבלוג נטוש זה היה ארוך, מה? ;-) 

לפני שנתיים, רגע לפני החג ומסיבות לא כל כך נעימות, יצא לי לארח את ערב ראש השנה אצלי בבית. לכאורה, לא סיפור גדול, כולם מארחים במוקדם או במאוחר, אבל אנחנו לא היינו ערוכים לכך בכלל (שולחן זוגי קטן, מחסור בכלים, מחסור במישהו שיודע לבשל, וכו'), ולצערינו את בוקר ערב החג והימים שלאחריו בילינו במוקד עם ניצן. למה אני מספרת את זה? כי למרות כל הקשיים והמכשולים אירחנו ערב חג חגיגי וטעים, ומה שעזר לי מאוד היה להתמקד בעיקר, ולפשט מאוד את הדברים.

אפשר לקרוא כאן תיאור של כל הערב, כולל עריכת השולחן והמתכונים. אז אני מאחלת לכם רק בריאות, אבל חושבת שבכל מקרה כדאי ללכת על הדברים הקטנים שעושים את ההבדל, ומאפשרים גם למארחת לנשום, לאכול, וליהנות.

הפעם אספתי כמה רעיונות קטנים ופשוטים לעריכת שולחן חג שייראה מקסים וחגיגי, מבלי לחייב אתכם לעבוד שבוע רק על סידור הפרחים.

מתחילים במפה. אני מאוד אוהבת את המראה הטבעי הזה, וכמובן שאפשר ליישם עם כל בד, וליצור ראנר כזה עם קשירה בקצה:

ותוספת חגיגית קטנה, מצננת ומקסימה- להקפיא בתוך קוביות הקרח גרגירי רימונים! 

וכאן אפשר גם לבקש עזרה מהילדים, בהכנת אצטרובל לסימון מקומות. מעניין, כשהסתכלתי על כל הרעיונות שהוספתי, גיליתי שיש לי לא מעט רעיונות לסימון מקומות, וזה די מצחיק, בהתחשב בערבי החג הקטנים שלנו. אין הרי באמת צורך לסמן מקומות! אז חשבתי שאפשר פשוט לכתוב באותה צורה "שנה טובה", או כל ברכה אחרת, במקום את שמות הסועדים. מבקשים מהילדים לאסוף אצטרובלים ולצבוע אותם, וטה-דה!

גם כאן אלה פתקי הושבה, אבל שוב, אפשר פשוט לכתוב "שנה טובה", או כל ברכה אחרת. אם יש לכם פאנץ' (מנקב נייר) בצורת פרפר אתם מסודרים, ואם לא, אפשר לגזור לבד!

ונרות - אפשר לעטוף בוושי טייפ את הנרות הפשוטים ביותר, ולהפוך אותם לחגיגיים:

ואפשר פשוט להפוך כוסות יין ולהניח עליהם נרות, בצורה כזאת, עם או ללא הפרחים מתחת!

וזה מסוג הדברים שאני לא יודעת איך לא חשבתי עליו מעולם! במקום להניח את המפית בצורה המסורתית, אפשר להניח את החבק בצורה כזאת, שתיראה כמו סרט:

ולסיום, שוב, הכי פשוט, וכל כך יפה! אם יש לכם צלחות שקופות, מתחת לכל צלחת, מניחים מפית נייר (דוילי), והנה עוד תוספת אלגנטית ומקסימה:

תוך כדי כתיבת הפוסט נזכרתי בהדרכה שכתבתי לפני כמה שנים, להכנת שקיות מתנה בקלי קלות. לחצו כאן, ותיהנו!

שתהיה שנה טובה ומתוקה!