על העובדה שאני לא מוצאת זמן לעצמי או ליצירה כבר קיטרתי לכם, אז עכשיו אני יכולה לספר שכנראה עברתי שלב. הגעתי למצב שבו נרשמתי להחלפות, ולא זו בלבד, אלא שהשבוע התעוררתי לבד (ניצן המשיך לישון) בחמש בבוקר, כדי ליצור! היה נהדר :-)

נרשמתי להחלפה של קירה. אני עוקבת אחרי הבלוג שלה כבר כמה שנים טובות, וההחלפה הזו הייתה הזדמנות מצויינת לשחק קצת. הדרישה הייתה לשלוח יצירת אמנות קטנה, ומכתב. הרעיון הראשוני שלי היה לעבוד על קנבס, אבל אחרי שיטוט של כמה דקות בחדר היצירה הנטוש שלי, פשוט לא מצאתי את הקנבס הקטנצ'יק שחיפשתי, והעיניים שלי נתקלו דווקא בחבילת מעטפות צבעוניות שקניתי ב"ביג דיל". עכשיו תגידו, בכנות, השתמשתן פעם במשהו שקניתן בביג דיל? אני לא :-) איכשהו יוצא שאני תמיד מוסרת את הדברים שאני קונה שם, או שהם מסתתרים בארון. המעטפות האלה היו בדרך לארגז שנקרא "למסירה", והחלטתי שהן יהיו הקנבס שלי.

לראשונה עשיתי ווש קל של ג'סו, העברתי אליה תמונה עם מדיום ג'ל (זו פרסומת של שוק הטישירטים בתל אביב), והוספתי קצת ירוק בשוליים, כי שותפתי להחלפה כתבה שהיא אוהבת ורוד וירוק. הייתי כל כך מרוצה מהתוצאה שזה הקפיא אותי. אהבתי מאוד את הקריעות הקטנות בתמונה, ואת העובדה שהזברה יצאה חצי שקופה, ורואים את המעטפה מתחתיה, ולא היה לי מושג איך להמשיך מכאן. חשבתי שכל תוספת תהרוס, אז החלטתי שהעבודה הזו הסתיימה. אמנם לא הרבה עבודה, אבל התוצר מוצא חן בעיניי, אז השארתי ככה:

ואז התחלתי מעטפה נוספת. עשיתי שוב, ווש של ג'סו, ועליו קצת החתמה של ניילון פצפצים עם צבע ירוק. אחר כך קצת לכלכתי עם דיו distress חום:

בשלב הזה גם גיליתי שהצד השני של המעטפה התלכלך. אז מה :-)

על הבסיס שיצרתי, שוב העברתי תמונה. גם זו פרסומת (אני לא זוכרת למה):

מה שיפה בהעברות תמונה זה שאף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה. אז בתמונה הקודמת, של הזברה, הקריעות שנוצרו מצאו חן בעיניי, אבל כאן קצת פחות. הרגיז אותי שאצל הבחורה השמאלית נתלשו העיניים, ואצל הימנית נתלשו השיניים בצורה שהופכת אותה לערפדית. בכל זאת, החלטתי שאני אוהבת יותר את הימנית, אז מחקתי את השמאלית עם ג'סו:

בינתיים, כמו שאתם רואים למעלה, נוצרו רובדים ושכבות וקסטורות מעניינות. עכשיו הגיעה תורה של שכבת הראב אונים (מדבקות מתגרדות). גירדתי קצת מדבקות:

ואז גירדתי מדבקה שונה על הפה שלה, כי לא אהבתי את הקודמת, ופתאום שמתי לב שהבחורה הימנית מרגיזה אותי, ודווקא השמאלית שמבצבצת מתחת לג'סו מעניינת יותר, והמדבקה עם הסלסולים נראית כמו השיער שלה. אז שרטטתי את מה שנשאר מהפנים שלה, בעיפרון:

ואז הבנתי שאני אוהבת אותה יותר, הוספתי למעטפה שוליים עם סטייזון ירוק כהה, ומרחתי על הימנית ג'סו:

את השוליים של המעטפה השארתי חשופים מג'סו, כי כבר נוצרו עליהן כלכ ך הרבה שכבות של צבע, מדיום ג'ל, דיו, וזה יצר טקסטורה מעניינת:

הוספתי עוד קצת ראב-אונים (הו, כל כך כיף להשתמש בחומרים!! דעו לכם שהראב אונים השחורים אצלי כבר 4(!!) שנים!)

בשלב הבא טישטשתי קצת את הראב אונים על ידי ג'סו, ומרחתי קצת צבע רקע ירוק ברקע, וזהו. התלבטתי ארוכות אם להוסיף קצת חותמות, כיתוב, ציטוט, או משהו, והחלטתי שכל תוספת תהרוס. אז זהו, העבודה גמורה:

אני מאוד מרוצה משתי המעטפות, ואשלח את שתיהן, למרות שההחלפה היא לפריט אחד.
אני מאוד אוהבת את כל השכבות והטקסטורות שנוצרו, וכל כך נהניתי מהדרך, השלבים השונים, האי-ודאות, פשוט עבדתי וחשבתי תוך כדי עבודה שזה שווה שעות שינה, שזה כל כך כיף, שזה אוויר לנשימה, שזה... אני ממש גרועה בלהתפייט ככה, אבל הבנתם, נכון? :-)

אני מאוד מקווה שהשותפה שלי תיהנה ממה שעשיתי. בחרתי את התמונות האלה אחרי שיטוט  בבלוג שלה, חשבתי שהן מתאימות לסגנון שלה, שהוא קצת hardcore לטעמי, ואני לא חושפת פה את הבלוג שלה, כי אני לא רוצה שהיא תגיע לכאן, אני מעדיפה שזו תהיה הפתעה.

ומה דעתכם? העבודות גמורות? הייתם מוסיפים להן פרטים?

בינתיים, חג שמח!

אחד הדברים הכי מהנים אחרי סדנה זה לראות שאנשים באמת הולכים הביתה ומיישמים, נהנים ממה שהם למדו, ומשתמשים בטכניקות.

בעבר כבר שיתפתי אתכם בפוסט של אלונה, שעשתה את סדנת העברת תמונה ויישמה את הידע בבית, וגם באלבומים המקסימים של גלי(ש) וטלילה.

ועכשיו אני אשתף בעוד שני דברים ששימחו אותי מאוד בשבוע האחרון:

הבת של דפי הייתה צריכה חולצה עם סמל בית הספר, ברגע האחרון, והאמא מלאת התושייה שלה מיד חשבה על העברת תמונה, והעבירה את סמל בית הספר אל החולצה! את הסיפור המלא אפשר לקרוא אצל דפי בבלוג, והנה התוצאה הסופית:

וקרן חן, שעושה תכשיטים מקסימים מפימו, חשבה להעביר תמונה לפימו. בסדנה אני תמיד מספרת שאפשר להעביר תמונה לבד, לנייר, לדומינו, לעץ, ולכל מדיום אחר, אבל אני לא מתעסקת בכלל עם פימו ולא מספיק מכירה את החומר, ומעולם לא עלה על דעתי שאפשר גם להעביר לפימו, ותראו איזה תוצרים מקסימים יש לקרן!

זהו, אלה היו כמה רגעים של נחת. :-)

ולסיום, עוד משהו מאחת הסדנאות, שבה התארח תינוק מתוק - קבלו את העגלה כמתקן ייבוש לתמונות לאחר העברה:

:-)

המשך שבוע נעים!

אז אתמול היה לי קצת זמן להתנסות בכל מיני דברים, ובדרך נזכרתי שאפשר לצלם ולשתף, וככה נולדו כמה סדנאות קצרות, וזו אחת מהן.

טכניקות להעברת תמונה כבר הפכו אצלי לתחביב בפני עצמו, אני פשוט אוספת אותן, ונהנית מאוד להתנסות בהן, בעיקר בגלל שהתוצאות לא צפויות, ומעניינות.
כאן הסברתי טכניקה אחת, וכאן עוד אחת, וזו השלישית.

מה שחשוב לזכור לגבי כל סוג של העברת תמונה זה שמדובר בהרבה תרגול, ניסוי וטעייה. כמו שתראו כאן, אני כבר עשיתי בשבילכם את הניסוי והטעייה ובזבוז הדיו!:)

טוב, לעבודה.
השיטה הזו מאוד פשוטה ומהירה, ואחד התוצרים שלה הוא זה (בהמשך תראו עוד הרבה אפשרויות):

שימו לב, צילמתי רק את שלבי העברת התמונה. אם תרצו גם סדנה מצולמת למסגרת, תרימו יד. ;-)

חומרים דרושים:

1. שקף חלק - רצוי שקף לכתיבה, בניגוד לשקף להדפסה, כי אז הוא עבה ועמיד יותר. בכל מקרה, חשוב להדפיס על הצד החלק שלו.

2. מדפסת הזרקת דיו.

3. תמונה להדפסה - כל תמונה שיש לכם במחשב. כאן וכאן יש תמונות מעניינות, מותרות לשימוש.

4. נייר לקליטת התמונה - בהמשך הסדנה יש הסברים לגבי התוצאות על סוגים שונים של נייר.

ועכשיו לעבודה. זה מאוד פשוט, אבל חשוב לעבוד מהר:

מדפיסים את התמונה הרצויה על השקף. אפשר להשתמש בשקף חלק שמיועד לכתיבה, ואפשר להשתמש בשקף מיוחד להדפסה, אבל שימו לב שאתם מדפיסים על הצד החלק. הסיבה היא שאנחנו לא רוצים שהדיו ייקלט לתוך השקף, אנחנו רוצים שהוא יישאר רטוב, ונוכל להשתמש בו כחותמת.

מוציאים את השקף מהמדפסת מ-ה-ר.

והופכים על הנייר החלק:

מהדקים עם היד, כמו בתמונה, אבל שימו לב: הדיו מאוד רטוב, כי הוא לא נתפס על השקף. לכן צריך להפוך על הנייר ולהדק עם כל כף היד, ולא על ידי מריחה עם האצבעות, כי אז הדיו יימרח לגמרי.

זהו, מרימים את השקף, וטה-דה!

צריך להתאמן כמה פעמים עד שמבינים בדיוק כמה זמן צריך להדק את התמונה, ואיך, ומתי בדיוק בדיוק להוציא אותה מהמדפסת.
הנה, ככה, לדוגמה, נראה שקף שחיכה שניה אחת יותר מדי במדפסת. הדיו פשוט מחליק על גבי השקף והופך לטיפות:

וניסיתי גם להעביר לכל מיני סוגים של נייר, כדי לראות מה יוצא.

המסקנה היא שככל שהנייר חלק יותר, כך ההדפס יצא ברור יותר (שזה לא בהכרח אומר "יותר טוב"!).

כדי להמשיך בניסויים, פשוט מנקים את השקף עם מגבון לח או מטלית עם מים, ואפשר להמשיך להדפיס עליו בלי הגבלה.

כאן, למשל, העברתי את התמונה לבריסטול עם טקסטורה (Canson), ואני מאוד אוהבת את התוצאה (בפוסט מאתמול, זו התמונה על המדף):

אתם יכולים לראות איך הדיו "החליק" על הג'סו ונמרח. והג'סו כאן לא טרי, זה עמוד שצבעתי לפני חודשים רבים.

ופה, אותה גברת על עמוד Basic Grey רגיל, בלי טיפול. אתם רואים את ההבדלים?

וניסיתי גם על עמוד של ספר ישן:

ועל בריסטול עבה וחלק, התוצאה הברורה ביותר:

אגב, בשלב כלשהו הרגשתי לא נוח שאני משתמשת בתמונה של הבחורה הזאת כל כך הרבה מבלי לדעת מי היא, אז הלכתי לברר, ומסתבר שזאת Maude Fealy, שחקנית אמריקאית שזכתה להצלחה רבה בתחילת המאה ה-20. כאן תוכלו לראות עוד הרבה תמונות שלה.

ונמשיך בניסויים:

כאן זה על צידו החלק של נייר משי. שימו לב, שגם כשההעברה כמעט מושלמת, היא בכל זאת מעניינת, מלאת פגמים כביכול וקימוטים, שיוצרים עניין:

בשלב הזה החלטתי לעבור לתמונות שלי, מתוך מחשבה להשתמש בהן באלבומים. כאן העברתי תמונה שלי מהחתונה, לבד (fabric). שימו לב, זו לא תמונה איכותית, הרזולוציה שלה נמוכה יחסית, ולכן התוצאה לא מספיק ברורה:

ועל נייר, קצת יותר טוב, בכל מקרה מעניין, אבל אם רוצים תוצאה ברורה צריך להשתמש בתמונה באיכות טובה יותר (והיא תגיע בהמשך):

אז הנה תמונה באיכות גבוהה יותר, על בד:

על נייר מדפסת רגיל, חלק:

ועל נייר משי:

אז מה הכי יפה? אני לא יודעת, זה כבר עניין של טעם. כל האפשרויות יפות בעיניי!

מסקנות לסיום:

התוצאה תלויה באיכות התמונה ובמדיום הקולט. ככל שהמדיום חלק ויציב יותר, התמונה תעבור בצורה מושלמת יותר. השאלה היא אם זו המטרה. אני חושבת שאם היינו רוצים מושלם, היינו פשוט מדפיסים את התמונה על דף פוטו וגמרנו, לא? ;-)

זהו, אני נהניתי מכל רגע, ועוד לא מיציתי את האפשרויות. יש עוד מגוון סוגי נייר ובד שאני חייבת לנסות!

ועכשיו תורכם! אני מקווה שתתנסו ותיהנו, ותראו תוצאות, ואם יש לכם שאלות, אתם יודעים איפה למצוא אותי.

סדנה מצולמת להעברת תמונה, מחר בבוקר, כאן בבלוג. בואו בהמוניכם. :)

איזו יותר יפה לדעתכם?