בשבועות האחרונים מעסיקות אותי הרבה מחשבות. בין השאר אני חושבת על כתיבה אישית ויומנים, והמקום שלהם בחיי. אז בזמן הקרוב אני אעלה פה הרבה סוגים של יומנים שמעניינים אותי, בתקווה שאצליח להעביר בפוסטים גם קו מחשבה אחד שיחבר בין כולם.

לפני שנתיים בדיוק היינו באמסטרדם, זה זמן טוב לפרסם את היומן שכתבתי שם, לא? :)

אני כותבת יומנים כבר שנים. בתור ילדה התמדתי יותר, ובחיים הבוגרים שלי הכתיבה האישית באה לידי ביטוי יותר כפוסטים בבלוגים שונים, ולפעמים גם בכתיבה לעצמי, אבל עמוד פה עמוד שם, לא משהו שהתמדתי בו. בכלל, אני יודעת שקשה לי להתמיד, ובטיולים במיוחד, אני מעדיפה שהטיול והחוויות יהיו במקום הראשון, ולא הצורך (האובססיבי משהו שלי) לתעד אותם. אז אחרי שעברתי כמה טיולים עם כתיבה של עמוד עד שני עמודים ביומן, החלטתי למצוא דרך שתתאים לי. משהו שאני יודעת שיהיה אפשרי, שאני אהנה ממנו ושלא יגזול ממני יותר מדי זמן.

לאמסטרדם לקחתי איתי קופסת סיגרים בינונית עם מהדק סיכות ועטים. בבית הכנתי לי מיני אלבום (עוד לא חשבתי עליו כ"יומן"), מין גיבוב של ניירות שאני אוהבת, גלויות, ניירות מדוגמים, חלקי קטלוגים, ואפילו מעטפה משומשת אחת שאהבתי, ועליהם תכננתי לכתוב במהלך הטיול. האלבום ארוך, אלה כמה עמודים לדוגמה:

את העמוד הזה תזכרו. זו גלויית פרסומת (לסטודיו לצילום) שאספתי בתל אביב, והיא תצוץ שוב בהמשך:

כשהגענו לאמסטרדם, התחלתי באופן טבעי באיסוף ניירות. זה אחד התחביבים הכי ותיקים שלי, שאני מקיימת באדיקות בכל מקום, לא רק בחו"ל. אני פשוט לא יכולה לעבור ליד פיסת נייר מעניינת בלי לאסוף אותה. אני אוספת כל מיני עלונים וגלויות חינמיים, מעטפות הפקדה מהכספומטים, וכרטיסי ביקור, וכן הלאה (אגב, אם אני נכנסת בחו"ל לחנויות בגדים, זה רק כדי לקחת קטלוגים). עם השנים, למדתי להיות בררנית יותר, ולא לאסוף כל שטות, אלא רק כל שטות בעלת פוטנציאל. אני גם מגבילה את עצמי למגירה אחת בבית (ענקית ועולה על גדותיה, אבל אחת!), וככה זה איכשהו בשליטה. 

*אפמרה, Ephemera, הוא השם הכללי לכל הפריטים הקטנים האלה - כרטיסי נסיעה ברכבת, טלכרד ישן, כרטיסי כניסה למוזיאונים, עלונים וקטלוגים, ניירות מבית המלון, פתקים שכתבתם בדרך. דברים בני חלוף, ephemeral, שהיו רלוונטיים לתקופה מסוימת ותוקפם פג. אני אוספת את הדברים האלה באדיקות: בולים משומשים, תג כניסה לקריה משנת 1991, כרטיס קולנוע משנות השמונים, ואינסוף ניירות מטיולים בחו"ל.

בכל מקרה, באמסטרדם גיליתי שהניירות החינמיים (אפמרה-Ephemera, אם תרצו) שאני אוספת כל כך יפים, שעדיף לוותר על היומן שהבאתי מהבית. אז הנחתי אותו בצד, ולמעשה, עד לרגע כתיבת הפוסט שכחתי ממנו לגמרי. תוך כדי הכתיבה, נזכרתי בו פתאום, איתרתי אותו והוספתי, והוא נכנס לרשימת היומנים הבלתי גמורים שלי. ;-)

אז מה עשיתי?

בסוף כל יום כתבתי על הניירות שאספתי.

ככה:

כשחזרתי ארצה, כבר היה לי אוסף שמן של ניירות מקומיים, צבעוניים, שמזכירים לי אירועים שקרו תוך כדי הטיול, ופשוט חיברתי אותם יחד בטבעות, הוספתי קצת תמונות, וזהו. יש יומן אמסטרדם.

ככה נראית הכריכה שלו: 

העמוד עצמו הוא גלויה, לקחתי שתיים, אז יש לי כריכה קדמית ואחורית. עליה הדבקתי אותיות Thickers (כשחזרתי הביתה), וכרטיס ביקור מהמלון שלנו:

הצצה פנימה:

ובפנים: בורדינג פס, וניירות מפה ומשם:

מימין תגית למזוודה שקיבלנו בנמל התעופה, משמאל גלויה ("הגלויות של שלי") שהיה כתוב עליה "שנה טובה", ואני שיניתי:

עלונים שלקחתי מחנויות שונות:

כתיבה על נייר המכתבים של המלון:

תמונות קטנות שהוספתי אחרי החזרה הביתה:

גם פה הוספתי את התמונות והכיתוב בבית. החותמת של היד, מימין, היא חותמת שהזמנתי מאלופת החותמות האישיות, מקופלת, שהיא גם אמא לארבעה ילדים, וכדאי מאוד מאוד לקרוא את הבלוג שלה.

מימין, מפית מבית קפה, משמאל, רשימת הדברים שרצינו להספיק לעשות. אם אני לא טועה, הספקנו הכל.

מימין, גלויות שאספתי וכתבתי עליהן ישירות, משמאל עוד פרסומים שמצאתי, עם מקום ריק לכתיבה:

העלון הזה היה כל כך יפה ונפתח, שהדבקתי אותו כמו שהוא, והמשכתי לכתוב עליו. המספר "15" היה המספר שלנו ב-Supper Club (המקום הכי מיותר שהיינו בו):

ופה למטה, זוכרים את הגלויה שהבאתי איתי מתל אביב? תראו את הגרסה ההולדית שלה :-)

מימין, קרעתי את המכסה של אריזת השוקולדים שקנינו, צילמתי את התוכן, והוספתי ליומן. היה טעים! משמאל, גלויה שאספתי במוזיאון הילדים היהודי. יש לי אחת כזאת שמורה בבית, אני מתכננת כבר שנתיים למסגר אותה ולתלות בבית. :)

ובסוף, מעטפה עם כל שאר הניירות שאספתי, ומפה של אמסטרדם.

והשער האחורי, כמו הקדמי.

אני רוצה לספר לכם שהשבוע, כשרציתי לכתוב את הפוסט הזה, חזרתי ליומן הזה ודפדפתי בו, ונזכרתי בכל מיני רגעים קטנים וחמודים, כל מיני שיחות שהיו לי ולאופיר, דברים שצחקנו עליהם במהלך הטיול, ואנשים שפגשנו. גיבוב הדפים האלה הוא בכלל לא סתם גיבוב. הוא מלא בזכרונות ממקומות שראינו, גם מעבר לכתיבה שלי, הוא חלק בלתי נפרד מהטיול. כל נייר כזה הוא מזכרת שמעלה בי זכרונות. אני נזכרת בבית הקפה החמוד שישבנו בו, שבין קוביות הסוכר על השולחן היו גם סוכריות גומי חמודות, אני ממש יכולה להריח את השוקולדים שאכלנו בכיכר, ואני נזכרת איך הם נמסו לנו בשמש כשישבנו ליד הפסל של ניטשה ואכלנו. אני נזכרת בזוג אבות ישראלים שפגשנו שטיילנו עם הבנות שלהם, ביום שטיילנו אל מחוץ לאמסטרדם, ועוד ועוד זכרונות נעימים. ובדיוק בשביל זה יש את היומן הזה!

יומני מסע נוספים שעשיתי:

יומן יפן

אלבום ירושלים

תודה רבה על כל התגובות המעודדות! יש עוד הרבה מה לספר! ;-)

אז עכשיו עוד קצת צבע, והפעם על קניות והשראה. ואני שוב אחזור ואומר שהצבעים בעיר הזאת כל כך מדהימים וכל כך בולטים, שזה תענוג. וזה בא לידי ביטוי בהכל (כבר אמרתי את זה?). אפילו באוכל! ידעתם שהולנד היא ממלכת הלקריץ (וידעתם שיש מקומות בארץ שקוראים לזה ריגליס? ובמילון מצאתי גם את המילה "שוש", אבל אני דווקא זוכרת שבתור ילדה הייתי קוראת בשקיקה את ספר העוגות של פעם, מי יזכיר לי איך קוראים לו? זה שיש בו בריכה עם ג'לי כחול, ובובת ברבי. ספר אדום עם בית-עמי-ותמי על הכריכה - אז שם קראו לזה במבליק. השתמשו בהרבה במבליק בספר הזה, ואמא שלי עשתה ממנו עוגות יפהפיות!)?

(הצילום מגוגל, בלי קרדיט, אבל אל תהיו קטנוניים, יש מאות כאלה)

צבעוני, נכון? וגם טעים! יש להם בכל הצבעים והצורות והסוגים והטעמים. יש דובונים ובייגלה ולקריץ מלוח ומתוק. וזה רך וטעים יותר מהסוגים שהכרתי בארץ.

ותראו את הפירות, בתוך סירות חמודות כל כך:

וכל המאפים האלה, בכל פינה (כן, אכלנו הרבה.התמונות לא משקרות ;-)):

ותראו פה. היינו במקום חמוד, Bagels and Beans, ושם אפילו הוסיפו צבע לסוכר (כשהלכנו משם, לא היה יותר צבע בצלחת, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת ;-):

גם בחנויות הכל היה כל צבעוני ומהמם, ואני נהניתי במיוחד מקולקציית הקיץ של Accessorize. היא משופעת צבעים ורקמות וחרוזים. תראו:

אני רוצה את התיק הזה, בפינה השמאלית למטה, מיששתי אותו שעות ובסוף לא קניתי. big mistake!

עוד מותג, צבעוני במיוחד, שגיליתי רק בטיול הזה, ומסתבר שיש בגדים שלו גם בארץ, הוא Desigual. הבגדים שלו צבעוניים ונראים גם מאוד נעימים ונוחים. אבל הפשטות המדהימה הזו מגיעה במחירים של 800 ש"ח (לשמלה) ו-300 ש"ח (טי-שירט), אז ויתרתי. ;-)

דוגמאות:

ויש את פיפ סטודיו (Pip Studio) ההולנדי. אני עוקבת אחרי המותג הזה בפליקר כבר הרבה זמן, ומאוד אהבתי לראות הכל במציאות. אוח, הצבעים! יש למותג הזה הכל, כלי בית וכלי מיטה, תיקים מהממים, גלויות ותמונות וקלסרים ויומנים. צבעים לדוגמה:

ועכשיו לקצת קניות. בשוק הפשפשים, קניתי חותמות הודיות יפהפיות:

את החותמות קניתי בשוק ב-Waterlooplein. זה פשוט שוק פשפשים גדול, והיה בו דוכן הודי יפה נורא וצבעוני, וצילמתי אותו תוך כדי שאני נורא מרוצה מהעובדה שההודי הזה יושב ככה באמצע, ואיזה יופי של תמונה תצא לי:

ואז התחלתי לחטט בחותמות ולתהות בקול רם מה הכי יפה (מבחינים במאפים ממקודם?;-))

אז ה"הודי" יצא החוצה, והסתבר שהוא בכלל ישראלי שדובר עברית שוטפת :-)

וקניתי עוד כמה דברים. אלוהים יודע מה יש לי, אבל אני מאוהבת בתוויות. אז עכשיו יש לי המון. בשוק קניתי את אלה:

ואת אלה:

ואת אלה קניתי בחנות מדהימה, שהייתי מוכנה לעבור לגור בה. קוראים לה V&D, זה כלבו מהמם שיש בו הכל, בין השאר, מחלקה ע-צ-ו-מ-ה של "חזרה לבית הספר", מחולקת לפי חברות וצבעים. יש שם פריטים מדהימים של קטלינה אסטרדה, Oilily, פיפ סטודיו, ועוד, והכל מחולק לפי צבעים. אני לא צריכה כלום יותר מזה. קלמרים, יומנים, קלסרים, דפים, מעטפות מעל הסוגים, והכל מנייר מעוצב! ומסודר לפי צבע! ובחנות ע-נ-ק-י-ת. אני מתגעגעת :-) אה, והצעות לכל התוויות האלה יתקבלו בברכה. אני מניחה שהם ישולבו באלבומים איכשהו.

בשוק הבדים קניתי את שני הבדים האלה:

אפליקציות:

וסרטים לתפירה:

נו, נכון שהתמלאתם השראה?

אז לסיום, פוסטר שצילמתי באחת החנויות, ומאוד אהבתי:

יש לי מחשבות על עוד פוסט שבו אני אראה לכם את היומן שכתבתי באמסטרדם, ופוסט של סיפורים קטנים, ואז אני לא יודעת לאן לדחוף את הסיפור על הבית של אנה פרנק, ושלא תעזו לפספס אותו למרות שמדריך הטיולים טוען שזה סתם מקום ממוסחר, אבל הכי הכי חשוב זה בכלל משהו שקרה בארץ, ולא בחו"ל. :-)

עם שמפניה, וסושי ומכתב מרגש ואיש מדהים, בפארק הירקון. אה, וגם זה קשור לאוכל! אל תתנו לעיניים להטעות אתכם, הכל שוקולד. כן, ה-כ-ל. אה, והתשובה הייתה כן! ;-))

אמסטרדם היא...

בתים יפהפיים ותעלות

הכל כל כך יפה. ה-כ-ל. הבתים ציוריים, החלונות מעניינים, מסביב הכל מים ועוד מים, והמון אנשים:

אופניים

האופניים תמיד מקושטות ומושקעות, יש להם כיסויים צבעוניים למושב, תיקי תלייה מיוחדים, ואינסוף קישוטים, פרחים, בובות וסלים. אבל מעבר לזה, האופניים הן חלק בלתי נפרד מהאדם וכלי רכב לא פחות טוב מהמכונית. יום אחד בשוק, ראינו זוג עם שני ילדים שסיים קניות. הם סחבו על האופניים שני ילדים, עגלה של הילד, פרחים, קניות, ועוד המון המון סלים.

שוק אורגני, שוק בולים, שוק פרחים, שוק ספרים, שוק בדים, שווקי פשפשים - אני כל כך אוהבת שווקים, וכנראה שגם ההולנדים! בכל יום אפשר למצוא שם שוק מעניין אחר.

ביום שני הלכנו ל-Noordermarkt, כי אילה אמרה לי שיש שם בדים. לשוק הזה מגיע פוסט משלו, אבל אני אסתפק בכמה תמונות. זה שוק עצום ויפהפה באמצע השכונה המדהימה יורדאן. יש בו הכל מכל וכל: עתיקות, פיצ'יפקעס, בגדים משומשים, והמון המון בדים ומוצרי סדקית. כל סוגי הבדים שחלמתם עליהם: בדי ריפוד כבדים, משי וסאטן, בדים אפריקאים והודיים, בדים עם חרוזים ורקמות, בדים מתוקים, סרטים, תחרות, כפתורים חדשים וישנים, רוכסנים צבעוניים, ועוד המון המון המון ממתקים צבעוניים מהסוג הזה:

קנינו ממנו גבינות:

מדהים כמה טבע יכול להיות בתוך העיר עצמה. בתעלות יש מלא ברווזים ועוד כל מיני עופות שאופיר מכיר את השמות שלהם (ברכיות, למשל), אבל הכי מרשימות הן האנפות. הן ענקיות, ונמצאות בכל מקום בעיר. הן גם מאוד פוטוגניות, ולא אחת קרה שחיכינו לראות אותן עפות, כי לא היינו בטוחים אם זה אמיתי או לא:

וכאן זה כבר בפארק, אבל הוא במרכז העיר. אצלינו בפארק הירקון אין דברים כאלה! :-)

ותראו מי מסתתר פה:

העיר מלאה בחנויות לעבודות יד ויצירה. כל היוצרות שאני מכירה מפליקר מככבות שם על המדפים, ואגב, בולטות במיוחד עבודות ליבוד. הרבה מאוד ליבוד, גם בשווקים וגם בחנויות: נעליים מלובדות, בגדים מלובדים, קישוטים לבית ועוד. והכל מאוד מאוד צבעוני. אה, והם מאוד אוהבים לקשט תקרות של חנויות. תראו איזה יופי:

לפני שבוע חזרנו מטיול באמסטרדם. ונכון שעוד לא העליתי תמונות מפורים (!), אבל את אמסטרדם אני לא רוצה לפספס, ורצוי לספר עליה כשהכל עוד טרי!

אז היה לנו שבוע אחד, 746 תמונות (וזו רק אני, אופיר צילם עוד יותר מאלף...), ואינספור חוויות. כדי לא להתיש, אני אנסה לחלק את הפוסטים לנושאים מעניינים, ונראה מה יצא. מה שכן, אני מניחה שתהיה הרבה אמסטרדם בתקופה הקרובה.

זאת לא הפעם הראשונה שלי באמסטרדם, למעשה זאת הפעם השלישית, אבל היחידה שהיא יסודית. והעיר הזאת מדהימה.ויש בה כל כך הרבה. היא יפהפייה, ונקייה, והכל כל כך ציורי. ופוטוגני. ומתוק. העיר בסך הכל די קטנה, ונסענו רק פעמיים בטראם - פעם אחת ביציאת ערב, כשהתעקשתי לדדות על עקבים, ופעם אחת בדרך לשדה התעופה. את כל השאר עשינו ברגל, וזה היה חלק מהכיף (וגם הסיבה לכך שדידיתי כשעליתי על עקבים). זאת עיר כל כך צבעונית, מלאה מרכזי עניין, תעלות, מוזיאונים, נופים מדהימים, ארכיטקטורה יפהפייה, טבע באמצע העיר, אוכל מעולה ומגוון, אור יום עד 23:00 (איזה כיף זה!), ואנשים נעימים. מה עוד אפשר לבקש?

אני רוצה לספר לכם הכל על החנויות, והשווקים והאוכל והחוויות, אבל אני אתחיל בקצת תמונות אווירה, ואמשיך מאוחר יותר השבוע.

אחד הדברים שמאוד נהנינו מהם הוא מזג האוויר. הטמפרטורות נעו בין 18-25, עם יום אחד של מעט גשם (באותו יום השמש יצאה ב-20:00!). בשאר הימים הייתה שמש, והיה מקסים, ולא רק אנחנו חשבנו כך. ההולנדים, שרגילים למזג אוויר הפכפך עם גשם באמצע הקיץ, יודעים לנצל כל רגע של שמש, ואני לא יכולתי להפסיק לצלם את זה. הם כל כך מעריכים את השמש ויודעים ליהנות ממנה - פיקניקים על כל חלקת בטון פנויה, עשרות סירות בתעלות, אנשים שממלאים את הפארקים. תחושה נהדרת של חופש!

אז הנה קצת תמונות אווירה:

יגיעו עוד המון סיפורים ותמונות. בינתיים העליתי את רוב התמונות לפליקר, ואפילו סידרתי, אז אתם מוזמנים להציץ.

שבוע טוב!