בשבת, החלטנו לנסוע לתערוכה שמאוד רציתי לראות ביפו, מסע בין חלומות. התערוכה הייתה יפהפייה, אבל בסופו של דבר גילינו שכל יפו היא בעצם תערוכה אחת גדולה, מגרש משחקים לילדים, ומקום בילוי מהנה וצבעוני להורים.

מבחינתי החגיגה התחילה מהרגע שחנינו. הרחובות הם עצמם תערוכה שלמה. היה יום שמשי מקסים, והרחובות צבעוניים ומזמינים.
אנחנו עדיין מחפשים חניה, והתערוכה כבר מתחילה - שטיח במרפסת: 

ציור צבעוני על דלת ברזל (זה רק פרט מציור ענק ויפהפה):

דובונים קטנים על דלת ישנה:

צבעים על דלת ברזל:

מילון חזותי על דלת אחרת: 

צל של כבלים יוצר תמונה מיוחדת:

ואפילו עלי שלכת על הרצפה הופכים לחגיגה:

ואם התערוכה המזדמנת הזאת לא משכנעת, יש גם תערוכת רחוב ממשית:

תראו איזה ציורים מקסימים תלויים להם ככה באמצע הרחוב:

וציור קיר שהוא חלק מאותו אזור:

ואז הגענו לתערוכה עצמה, "מסע בין חלומות", במוזיאון יפו לעתיקות. התערוכה מקסימה, נהנינו מאוד! כשהעליתי תמונות לפייסבוק ולאינסטגרם, שאלו אותי אם היא מתאימה לילדים. היא בהחלט מתאימה לילדים!ניצן בן שנתיים וחצי, והוא מאוד נהנה, כי יש הרבה מה לראות ולעשות, התערוכה מגוונת ומעניינת. אני חושבת שלקטנים זה מגרש משחקים, ולגדולים יותר אפילו עוד יותר מעניין, כי הם יכולים להבין יותר את העיסוק בחלומות, ולנסות להבין את המשמעות של כל התמונות. התערוכה יחסית גדולה ומגוונת, יש בה בובות מפלצות:

יש קולאז'ים מדהימים ואיורים מקסימים, ותמונות גדולות, וסרט תלת מימדי שמוקרן בחדר עם פופים צבעוניים (זו בכלל חגיגה - גם משקפיים מיוחדים, גם סרט מצוייר וגם פופים צבעוניים), במרכז התערוכה יש עוד סרט מצוייר, שכדי לצפות בו צריך להיעזר באוזניות (חגיגה שלמה!):

ובכניסה לתערוכה יש חדר שבו האורחים מוזמנים לשבת ולצייר. קירות החדר מלאים בציורים ילדים צבעוניים ויפהפיים, והיה כיף לשבת שם, לצייר, ולהסתכל מסביב:

יש בתערוכה ציורים מקסימים ומאוד מעניינים, מאחר שאני לא יכולה להציג את כולם, אני אציג רק שתי עבודות שאהבתי מאוד.
קיר הציורים של קרן שפילשר, שמצויירים על ספרים (יש עוד עבודה מדהימה של קרן, צבעונית מאוד, של ציורים ורקמה על שקים גדולים, יפהפה!):

ועבודות מדהימות של דנה ראובן. בחלקן משולבים צילומים:

והשאר איורים יפהפיים. את התמונה הזאת אהבתי במיוחד. היא כל כך חמה ואוהבת ומקסימה:

אחרי התערוכה, המשכנו לטייל ביפו. ראינו את תל אביב מלמעלה, ואת הים, והמון מטוסים שעוברים בשמיים. ניצן נהנה מאוד לשחק שעות על התותחים (הוא לא יודע מה הם בדיוק, אז זה משעשע לשמוע אותו מדבר עם עצמו/איתנו תוך כדי משחק):

היה מאוד קשה להזיז אותו משם, אז נחנו קצת תוך כדי שהוא מטפס, עולה, יורד, רץ מסביב, פוגש ילדים אחרים, ומדבר איתם.

משם המשכנו לאכול גלידה, ואז גילינו עוד "מגרש משחקים" אדיר - במה ענקית, שכל החומה שמסביבה משופעת, כלומר, כדי לרדת ממנה אפשר להתגלש. חגיגה שלמה:

מול הבמה הזאת, יש מזרקה מקסימה עם כל המזלות מפוסלים בפסלים יפהפיים. אטרקציה נוספת בטיולנו העירוני:

כמובן שבין לבין הספקנו גם לאכול צהריים בשוק הפשפשים, לתצפת על המון סלבס, להסתובב בין הסמטאות של יפו, לאכול גלידה, ולקנות שרשרת צבעונית ב-10 ש"ח.

בערב כבר היינו מותשים (אבל מרוצים כל כך!), אז קנינו טוסט באבו-אלעפיה, ואכלנו על המדרגות ליד השעון. תיירים אמיתיים או לא? ;-)

היה יום מקסים, וכל פעם שאנחנו מטיילים ככה בעיר ונהנים, אני חושבת שצריך לקדם גם את זה, ולא רק טיולים בטבע. שביל יפו, מישהו? ;-)

בשוק הפשפשים, נכנסנו לתערוכה שהציגה בהאנגר. זה היה בתחילת היום, ולצערי לא תיעדתי את שמות המציגים, אז מה שנשאר לי להראות לכם זאת מראה מקסימה עם כיתוב נהדר, שצילמתי ביציאה - "לפני היציאה, כנס את עצמך וודא כי דבר מה שריגש אותך יוצא יחד איתך". הייתי רוצה לכתוב את זה בסוף כל פוסט :-)

אם הצלחתם להגיע עד כאן, אז אני אספר לכם שמחר אני יוצאת לעוד טיול עירוני.
מחר אני חוגגת יום הולדת עגול ומיוחד (זו בעצם מילה אחרת ל"מפחיד רצח" ;-), ולכן אנחנו לוקחים חופש והולכים לטייל.

עוד לא החלטנו לאן, והמלצות יתקבלו בשמחה - ירושלים? חיפה? תל אביב?

אני מאוד אשמח לשמוע על מקומות/תערוכות/סרטים/מסעדות מיוחדים. על מה אתם ממליצים?

במשך שבוע קיצי אחד (חם במיוחד) באוגוסט, טיילנו ברומא.

אופיר ואני היינו כבר ברומא כמה פעמים, ולכן יכולנו להתמסר לשוטטות חסרת מטרה ברחובות.

(אפשר ללחוץ על כל התמונות להגדלה)

רומא יפהפייה, יש בה המון סמטאות ציוריות וחצרות פנימיות יפהפיות, וטיילנו המון ברגל, ולמעשה, רק ברגל.

מוילה בורגזה ועד הוותיקן, לאורך הנהר, מעבר לנהר, בסמטאות הקטנות והציוריות, והכל ברגל.

בפעם היחידה שבה נסענו באוטובוס התחרטנו כל כך שירדנו לפני התחנה, פשוט כי היה חם מאוד והאוטובוס לא היה ממוזג, והעיר עמוסה ופקוקה. ובקיצור - נעלי התעמלות וטיולים רגליים - הכי כיף! אה, כן, ואם אתם בכל זאת רוצים לנסוע באוטובוס, חשוב לדעת - ברומא צריך לקנות את הכרטיס לפני העלייה לאוטובוס, אחרת אתם עלולים לקבל קנס. את הכרטיס קונים בקיוסק. 

היה חם מאוד, כיף מאוד, ומעייף מאוד, וככל שרציתי ותכננתי לכתוב פוסט על רומא, הבנתי שבעצם הפוסט שלי הוא על רומא עם ילדים:

בתמונה הנ"ל, אגב, מסתתר טיפ מספר אחת - לקנות טיולון נשכב!
ניצן אמנם טייל ותיק, ולשמחתנו הוא מאוד אוהב טיולים עירוניים ונהנה מהם, שלא לדבר על כמה שהוא מעריך אוכל של מסעדות, אבל בכל זאת אופי הטיול שלנו השתנה מעט בזכותו.

אז מה עושים ברומא עם ילדים? 

מים בששון

האטרקציה מספר אחת ברומא: מים! לאן שלא תלכו, איפה שלא תסובבו את הראש, יש מזרקה. ולא רק מזרקות מפוארות בגודל של דיזנגוף סנטר, עם מבחר מרשים של פסלי חיות משפריצי מים, אלא בכל פינת רחוב, ברז פתוח, מלאך קטן שמפיו נובעים מים, ועוד ועוד, דולפינים, נמרים, אריות, סוסים, המון מים! ולכל מקום כזה יש את האטרקציה שלו- באחד שותים, באחד אפשר לשטוף את הפנים, במזרקה אחת קטנה אפשר ממש להיכנס פנימה ולהשתולל עם עוד אנשים, ובאחרת אפשר להשליך מטבע לאחור, ומובטח לכם שתחזרו לרומא.

אוכל

כן, אוכל בהחלט נכנס לקטגוריה של "מה לעשות עם ילדים ברומא". פיצה, פסטה וגלידה. לא אטרקציה? ;-)

אז לצערי לא יצא לנו לאכול בכל המסעדות הטובות שהייתי רוצה, אבל על גלידה טובה לא ויתרנו, ואם אתם ברומא, אל תפספסו את I Caruso.

מה שכן, אם אתם ברומא בלי ילדים, תעברו בבלוג הזה, ההמלצות שלה נראות לי מעניינות. בכלל, בלוגים הם מקור מידע מצוין, ואני קראתי גם בבלוג הזה כדי למצוא דברים מעניינים ברומא.

בתמונות בקולאז' פה למטה, ניצן אוכל פיצה נוטלה. אמרתי לכם, אטרקציה. מה שכן, ביום השלישי לפיצה-גלידה-פסטה, כשתגלו שהמכנסיים כבר לא נסגרות, תוכלו לאכול פירות. אני לא יודעת איך זה לא תפס בארץ, אבל אני תמיד נהנית בחו"ל מדוכני הפירות, וגם באיטליה אפשר לפגוש בכל מקום במנות אישיות של פירות, קוביות של פירות טריים. וקוקוס:
 

גן החיות ווילה בורגזה

המלון שלנו היה במרחק של 5 דקות הליכה מווילה בורגזה, ובמוזיאון עצמו אמנם לא ביקרנו, אבל בפארק שסובב אותה כן, והוא מלא אטרקציות.

כיאה לפארק רומאי, יש בו מלא מזרקות ופסלים, מדשאות גדולות, מכוניות קטנות ואופניים להשכרה, ואגם נחמד שאפשר לשוט בו בסירה, ותוך כדי לראות גם ברווזים וצבים:

גם גן החיות נמצא בתוך הפארק עצמו, והוא גן חיות גדול ונחמד (לא מהמם, כמו זה של אמסטרדם, שבו היינו למרות כשבכלל לא היו לנו ילדים, אבל בכל זאת נחמד).

מוזיאון הילדים, Explora

אל תתנו לשם להטעות אתכם, זה לא מוזיאון.

זה מקום מאוד נחמד, ובילינו בו חצי יום, אבל זה יותר כמו ג'ימבורי גדול ומשוכלל מאשר מוזיאון.

יש בו ערוגות פלסטיק שאפשר לשתול בהם ירקות ופירות, ומטבח גדול ואמיתי שאפשר לשחק בו, ומיני-מרקט שאפשר לעשות בו קניות, ויש פינת יצירה ופינת מחשב, ועוד כל מיני מכוניות ומשחקים וטריקים נחמדים. ניצן שיחק שעות עם פחי הזבל. הם קוראים לזה "פינת המיחזור". ;-)

השתמשנו לא מעט באפליקציה של Trip Advisor לרומא, כדי לשלוף המלצות על מסעדות/אטרקציות באזור שבו טיילנו, וזה היה מאד יעיל. ככה יצא שאכלנו גם במסעדות טובות, ולא רק במסעדות תיירותיות שבמקרה טיילנו בסביבתן בשעה 12 בצהריים. האפליקציה הזאת, בשילוב המפות של ה-iPhone הוליכו אותנו בכל רומא, וכך גם יכולנו לדעת מראש כמה זמן נצטרך ללכת עד היעד הנכסף.

לסיום... אני משתפת אתכן במשהו אישי. הרגעים בהם אני מחלקת לעצמי את תואר "אם השנה".

אתן מכירות את התחושה הזאת? הפעם ההיא שבה במקרה זכרת לקחת איתך אוכל לבילוי אחה"צ, ולא סתם אוכל, אלא צלחת של פנקייקים ביתיים, ואז לא רק שהילד שלך טרף, אלא שפתחת את הקופסה בגאווה וחילקת לכל הילדים בסביבה? ואז האימהות האחרות ביקשו ממך את המתכון? מכירות את זה?

אז במקרים האלה אני אני מרגישה לפחות כמו אם השנה.

וגם עכשיו, כשאני מרשה לעצמי לחלק לכן טיפים על "איך תהיי אם השנה בחו"ל"! ;-)

איך תהיי אם השנה בחו"ל

זה מאוד פשוט!

כל מה שצריך זה להסתובב בתיק עם:

1. קשיות שתייה (כי זה יותר כיף ומגניב לשתות מקש, ואפשר לבחור צבע לבד, ולא לשתות מהשחור של המסעדה)

2. בלונים. כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי תזדקקי להם.

3. בועות סבון. כי אם כבר השתמשת בבלונים אתמול, אז כדאי שיהיו לך בועות סבון היום.

4. כדור ים מתנפח. כי אחרי ששכרנו מכונית, שטנו בסירה, עשינו פיקניק על הדשא, והסתכלנו על הברווזים, מה עוד אפשר לעשות בפארק?

אין, אין מחיר לרגע הזה, שבו אתם צריכים לחכות 20 דקות בכניסה למוזיאון הילדים, ואת שולפת את בועות הסבון. 

מילא שהבן שלך מאושר, ויש לו תעסוקה (אם השנה, אגב, אף פעם לא יוצאת מהבית בלי בגדים ספייר, כן? כי הסבון תמיד יישפך על הבגדים. תמיד! גם בבקבוק המיוחד הזה שלא נשפך!), אבל המבטים מסביב. אם השנה!

ואם כבר, אז הריני מעניקה בזאת את תואר אם השנה למירב, בת הדודה המהממת שלי, שלימדה אותי לא רק כמה חשוב שתמיד תמיד יהיו לך בלונים בתיק, אלא גם שלהצגה "תירס חם", מביאים... תירס חם!! ולא פנקייקים! :-))

עד הטיול הבא...צ'או!

אין אף צעצוע, באף חנות ובאף מחיר, שיכול להעסיק את ניצן כמו הצעצועים שהוא מוצא לעצמו ברחבי הבית.

הדברים של אבא ואמא, למשל, הם הצעצועים הכי שווים: פלאפון, השלט של הטלוויזיה, העכבר/מקלדת של המחשב, וגם:

כמו אמא שלו, גם ניצן מת על תיקים. הוא שם אותם על היד, ומכריז בקול החמוד שלו, "ביי!".

בחדר העבודה/יצירה שלי, יש המון פוטנציאל. אחד הדברים שהוא הכי אוהב לעשות זה לקחת גלילים של מסקינג טייפ עבה (שייך לסדנאות העברת תמונה :-), ולשים שלושה גלילים על כל יד, כמו צמיד. :-)

ולפעמים הוא גם מתנסה בכל מיני דברים אחרים שהוא מוצא:

וארגזים! לקראת מעבר הדירה שלנו, התחלנו לאסוף ארגזים, וניצן מצא לעצמו בית:

אחרי המעבר ניצן קיבל בית ממש גדול, עם דלת וחלונות:

כאן אפשר לראות את הבית של ניצן בסביבתו החדשה, הבית שלנו, שהולך ומקבל צורה, ובקרוב יקבל גם פוסט ;-)

ואם כבר ארגזים, לא חייבים לשחק עם הצעצועים, אפשר לשחק גם בתוך ארגז הצעצועים. זה מאוד מעניין לראות את כל הדברים שהוא רוצה לעשות. למשל, הוא הרבה יותר נהנה לעמוד על קופסאות המשחקים, מאשר לפתוח אותן ולשחק במשחקים עצמם :-)

ואפשר גם להיכנס לתוך הארון, ולשחק ב"טוטו", שזה ניצנית ל"קוקו":

אה, והייתה גם תקופת הקסדות. ניצן שלף את הקסדה של אבא מהארון, התאהב בה ולא הרפה. ימים שלמים טיילנו עם קסדה על הראש. בסוף גם קנינו לו קסדה משלו. כאן, עדיין עם הקסדה של אבא:

ופה, עם הקסדה שלו, בזארה. לא הסכים לצאת מהבית בלי ה"קדה" שלו! 

הו, וכלי מטבח. גם הם יכולים לשמש כקסדות:

או כסוג של מצילתיים מחרישי אוזניים:

וברור, ברור, שהוא ינסה לעמוד על הסיר! הכי כיף לעמוד על דברים! 

ואם אנחנו כבר במטבח, גם אוכל זה משחק. שלא לדבר על הסכו"ם, אפשר לתופף איתו על השולחן, לדפוק על הצלחת, להעיף על הרצפה (ולפעמים גם על אמא...), לכתוש את כל מה שבצלחת... וגם לאכול:

וכסא העבודה של אמא זה בכלל לונה פארק שלם. אפשר לנסוע עליו ברחבי הבית, כולל סיבובים מפחידים. תראו את הפרצוף המרוצה הזה. ברור כאן מי המלך, כן? (ומי דוחפת בצייתנות :-)).

וזו דוגמה לקופסאות פח (מקס ברנר). אפשר להכניס אותן אחת לתוך השניה, לפתוח, לסגור, ואפשר גם לשים בפנים כל מיני דברים קטנים, כמו אטבי כביסה, ואז לסגור ולשקשק. גם פה יש לאמא תפקיד. לפתוח, לסגור, לפתוח, לסגור. ("תח", "תח", "גור", "גור").

ועכשיו הגענו לטריגר של הפוסט הזה:

מי לא מכיר את הקופסאות האלה מאיקאה? כולנו קנינו קופסאות צבעוניות כאלה כי הן היו זולות וצבעוניות, והיינו בטוחים שהן מאוד שימושיות. ובכן, הקופסאות האלה שכבו אצלי על המדף שנים, עד שניצן גילה אותן, והן סיפקו לו שעות ארוכות של משחק והנאה. שוב, אפשר לשים אותן אחת בתוך השניה, אפשר לשים את המכסים שלהן אחד בתוך השני, אפשר לפתוח, לסגור, לעשות מגדל של קופסאות, להפיל את המגדל, להכניס פנימה כל מיני צעצועים או מוצצים, אין לזה סוף!

והנה, בזמן שצילמתי את הקופסאות, זכיתי להדגמה חיה. ניצן הבחין בקופסאות:

ובא לשחק:

הערת ביניים: התמונות צולמו על פני חודשים (ועונות) רבים, לכן ניצן נראה שונה כל כך מתמונה לתמונה ;-)

שימו לב לריכוז הזה:

ויש עוד הרבה צעצועים דומים ברחבי הבית.

למשל, גלילים ריקים של נייר טואלט/נייר סופג, שאפשר לדבר לתוכם, להציץ דרכם, וסתם לגלגל אותם או לדפוק איתם על דברים.

נעליים גדולות של ההורים זה תמיד להיט. אפשר לנסות לנעול אותן, אפשר לשים אותן בכל מיני מקומות בבית, וכן הלאה. בכלל, אני חוזרת להתחלה, כל דבר של ההורים הוא להיט, ואצלינו זה חל גם על מברשת השיניים והשיער (משתמש במברשות משלו, ועושה את הפעולות במקביל אלינו), אז זה לא רע בכלל. :-)

איזה משחקים מאולתרים יש אצלכם? הקור משאיר אותנו בבית בימים אלה,  ונשמח לקבל עוד רעיונות!

היום, לפני שנה נולד לנו ניצן קטנטן.

במהלך השנה הזו הוא גדל והתפתח והשתנה, והפך לפרח אמיתי, חייכן ממיס לבבות, שלא מפסיק להראות לכולם מאיפה זורח ה"אוווווור".

במהלך השבוע האחרון הוא בילה ברודוס, לא פחות ולא יותר! ;-))

אז מזל טוב לניצנצ'יק שכבר לא כל כך קטנצ'יק!

וכדי שלא תחשבו שמכרתי את כל חומרי היצירה שלי, הפסקתי ליצור וירדתי למחתרת, הנה קצת תמונות מפוסטים שעוד ייכתבו:

בינתיים, סופשבוע נעים!